יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

מולקולרי ביתי עם שחר דבח

שחר דבח הוא לא רק השף של הרשת לגעת באוכל אלא הוא גם שף מולקולרי שזה אומר שהוא מפרק אוכל לגורמים ומרכיב אותו מחדש.

הפעם אתגרתי את שחר במשימה והיא להביא לי קינוח שלא יהיה "מולקולרי" אבל שיהיו בו טריקים שאפשר להכינם בכל בית.
לקח לו בערך שעה שהוא הסתובב סביב עצמו כי לפתע אני מחזיר אותו למציאות האוכל הרגיל שהוא אינו מורגל אליו אבל ראתי את ההבזקים בעיניים שלו שהוא מביא את השלוף, הטריק אולי המולקולרי הראשון בבית: עבודה עם ג'לטינים.

וכמו שאומרים בשלומי, כך יצא.
את המתכון המלא תקבלו אם תלחצו על התמונה או פה http://itonochel.com/mag/mag3/#p=82

http://itonochel.com/mag/mag3/#p=82

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

ראש השנה סיפור מס' 3 - מעשיו של האדמור

בעיר הולדתי בני ברק, גרנו בשכנות לבית מדרש של אדמור מאוד ידוע ובעל שם עולמי לתחומו.
הוא היה נערץ על כך חסידיו וגם על כל תושבי השכונה.
אני חייב לציין אותו לטובה וזאת כיוון שהוא תמיד גילה סובלנות יתרה לסביבה בה הוא התגורר, גם אם לא כולם היו שומרי תורה ומצוות וביום העצמאות הוא תמיד היה מקפיד על הנפת דגל המדינה בראש התורן הניצב מעל לבניין הישיבה בה הוא גם התגורר.

לימים התברר לי שהאדמור שהיה לוחם בשורות הפרטיזנים, היה איש אשכולות ברמח איבריו. הוא עצמו היה בן לשושלת מכובדת של רבנים והיה לו ייחוס בעל משמעות רבה בעולם הרבנות.
לאחר שניצל מהשואה, עבר האדמור לארצות הברית ושם ייסד מחדש את החצר שלו, עם שאר פליטי השואה שהיו סמוכים לשולחנו של האדמור הקודם.
בנוסף הוא גם הקים מחדש את מפעל הנושא את נס הדגל שאפיין את החצר בה עמד בראשה וכשהיום אני רואה את סימן ההיכר שלו מתנוסס כמעט על כל אחד השומר תורה ומצוות, יש בי גאווה בלב.

לאדמור היו שלושה בנים (אם אני זוכר היתה גם בת אבל אולי אני טועה)
שני בניו הגדולים היו תאומים והיה בן קטן נוסף.
את שלושת בניו היו מכנים "וילדע-חייס" וזאת כיוון שהיו שובבים ביותר. גם אם עשו איזה מעשה קונדס, אף אחד לא היה נוזף בהם כיוון שהם בניו של האדמור.
הבן השלישי, הגדיל לעשות. אם התאומים היו שובבים, הוא היה דור 4 לשובבות הוילדע-חייסים" ותמיד הפליא בכולם את מעשי השובבות שלו.
זכור לי כילד שהוא היה מנהיג כנופיית הילדים הבאים לבית הכנסת. אני לא זוכר אם היתה שבת אחת שבה היתיי חוזר עם בגדים נקיים. תמיד התפלשנו בכל מיני אתרי בניה שהוא היה גורר אותנו או היינו מרכיבים רובי גומיות כדי לפגוע בחתולות הרחוב. עד היום ישנו בבני ברק זן של חתולות רחוב שצולעות על רגל אחת. ללא ספק, חותם שהשאיר הבן השובב של האדמור.
אבל הסיפור של שובבותו של הבן השובב היה דוקא ביום כיפור. כנהוג בבתי הכנסת, על פי הנהוג בתפילה, נמצאים הכהנים זמן רב בסמוך לארון הקודש כשנעליהם חלוצות והם עטופים בטלית ומתנדנדים בתפילות. הלך לו הוילדע-חייה השובב ולקח את כלי נטילת הידיים ויצק מים לכל נעלי הכהנים עד לקצה שפת הנעל.
כשרצו הכהנים לנעול שוב את נעליהם, התברר להם כי הם שוחים בתוך נעליים מלאים במים.
אותו בן של האדמור, מזה כעשר שנים מכהן כאדמור החצר, לאחר שקיבל את האדמורות בירושה לאחר מות אביו.

לרגל החג, קבלו את הצעת ההגשה השלישית שלי. לא צריך לעשות הרבה. רק ללחוץ על כך תמונה ויש לכם את המתכון הישר מעיתונאוכל.

ראש השנה. הארוחה השלישית:

מנה ראשונה 
 דג סלמון מאודה בחמאה ויין לבן עם שאלוט וכרישה
http://itonochel.com/mag/mag2/#p=45

מנה עיקרית
 לחי בקר עם ירקות שורש פטריות פורצ'יני
http://itonochel.com/mag/mag2/#p=35

 מנת בשר נוספת
נתח הודו שלם בדבש אפוי בשקית קוקי
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=35

עוד על השולחן
סלט עולש ונתחי עוף עם קרוטונים
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=49


קינוח
כנפה בשתי גרסאות (קיים גם גרסת הפרווה) 
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=79http://itonochel.com/mag/mag3/#p=79




יום שני, 22 בספטמבר 2014

שנה טובה

ההזדמנות היחידה שלכם באמת לראות תפוח בדבש (ולא דבש בתפוח)

שנה טובה

סיפור ב' לראש השנה: מילואים בראש השנה

הנה הסיפור השני. הוא כולל בתוכו וידוי אבל מי שמכיר אותי, יודע שאני מקרה אבוד.
את שירות המילואים שלי אני עושה דרך קבע באחת המרפאות הצבאיות שבבסיסי צה"ל.
הנוהל הוא כמעט קבוע: הם מאפשרים למי שיכול, לקבוע פחות או יותר את מועדי המילואים וכך נהיה מצב שבו אני מצליח תמיד לקבוע לי את המילואים לחגי תשרי.
אין לי הסבר איך זה קרה אבל בשנים שבהם בנותי היו קטנות, אני לא חושב שמישהו הרגיש בחסרונו של אבא מחגי ראש השנה ויום הכיפורים.
בשבילי, זו היתה הדרך הכי אופטימלית להעביר את הבאסה בסבבה.
כמו שכבר כתבתי, בדרכי לשירות המילואים, הייתי עוצר באחד מסניפי צומת ספרים, ניגש מיד לסוף החנות ושם תמיד עמדו להם ספרים פגומים במחיר מגוחך.
הייתי רוכש מדף שלם בהשקעה של גג 200 שח, מעמיס את הספרים על המכונית וכך הייתי מפליג ליחידה כדי לרענן להם את הספריה הצבאית שלהם.

וכך היה:
בעודי מתחיל את ההכנות לחג, כמו מתארגן את מקומי בבת הכנסת הצבאי, מברר מיהם בעלי התפילה והתוקעים בשופר, נכנסה לפתע בחורה חביבה למרפאה. הבחורה היתה לבושה אזרחי והבנתי שהיא מתושבי היישוב הסמוך לבסיס (ע"ע "המתנחלים")
היא אמרה שלום בחביבות ואמרה שהיא באה על מנת להזמין אותנו לארוחת החג.
"איזה יופי" שאגו שאר החובשים הסדירים שבמרפאה.
אמרתי שבהחלט נשמח להתארח והחלפנו עוד אי אלו כמה מילים כמו איך להגיע אליה, איך יהיה לנו פתח מילוט למקרה שנוקפץ לאירוע חירום חס וחלילה וכן הלאה.
החובש האחראי אף הגדיל לעשות להתקשר למטבח היחידה על מנת לדווח שאפשר לוותר על מנות הצוות הרפואי כיוון שנהיה עסוקים "באירוע רפואי יזום". 
סיכמנו שמיד לאחר תפילת ערב ראש השנה, נאסוף את חברינו ונגיע מי ברגל ומי באמבולנס היחידה לארוחת החג ונפרדנו בחיוכים ובברכות.
בעודה באה לצאת, לפתע הסתובבה המזמינה ואמרה "אה, ואת תאכלו משהו בשרי כי הארוחה הולכת להיות חלבית".
שמעתי את מילותיה וכמעט שנעתקה נשימתי. איך שיצאה הגברת, מיד החלו כולם להביע קולות של אכזבה אבל מה עושים עכשיו ולא זו בלבד, גם אין לנו אוכל בחדר האוכל של היחידה?

הגיע השעה והיינו אמורים לצאת לכיוון המארחים. בעצה אחת עם כל שאר אנשי הצוות, החלטנו שלא נשבע מארוחה חלבית ועוד בראש השנה אבל ברור שלא נוכל ללכת לחדר האוכל שמא תבוא המזמינה ותראה אותנו שם. אבוי לבושה.
מה עשינו. נעלנו את דלת המרפאה. הסתתרנו בחדר ללא חלונות כשאנו אוכלים מנות קרב קרות ולא טעימות. לפתע נקישה על הדלת ואנו שומעים "איפה אתם? באתי לקחת אתכם לארוחה".
כמובן ששמרנו על הדממה כי מי רוצה לאכול ארוחה חלבית בראש השנה???


הצעת הגשה לארוחת יום ב' של ראש השנה:
הנה הכנתי עבורגם כמעט הכל. לא צריך יותר לפשפש בכל מיני ספרים ולא צריך להעתיק או לשלוח במייל.
קליק אחד פשוט על כל תמונה, תביא לכם מיד את המתכון מתוך מבחר הגליונות של עיתונאוכל.
קליק וזה אצלכם. 

מנה ראשונה
חריימה לברק שלם  של יואב שוורד

מנת ביניים
פטה כבד עוף  של יואב שוורד

מנה עיקרית
טאג'ין טלה עם דלעת וגרגירי חומוס של השף יוסי שיטרית


מנת עוף נוספת (אופציה) 
עוף טנדורי  של השף צ'רלי פדידה לאלפרו

סלט אנדיב עם תפוחי עץ, 
סלקים מקורמלים, אגוזי מלך,עם ויניגרט רימונים והדרים של דוד ויוסף

http://itonochel.com/mag/mag3/#p=27

 ולקינוח
אגרול שטרודל אפוי  של ג'יימי גלר

http://itonochel.com/mag/mag3/#p=63




יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

סיפור א' לראש השנה: BBC והצוללת הירדנית

שני סיפורים יש לי לראש השנה.
הראשון קשור לעיר הולדתי והשני קשור לאותה תקופה בה עשיתי מילואים כל שנה, בדיוק בחודש תשרי.

בני ברק של פעם היא לא בני ברק שם היום. לא צריך הרבה כדי לדעת שפעם היה שם אחרת לגמרי ממה שהיא היום אבל יש סיפור אחד שאני לא יכול לשכוח שאבי סיפר לי.

הימים הם ימי המתיחות עם הירדנים. הגבול היה מאוד לחוץ. המון חיילים גוייסו למשימות שמירה על אחד הגבולות הכי מעניינים שיש לנו בארץ.
ומה לעשות, גם ראש השנה הגיע והיה זה בדיוק כמו השנה: שני ימי חג ושבת.
מי שמכיר את בני ברק של פעם, בשעות אחר הצהריים, נוהגים היו כל בני העיר לצאת לטיילת של שבת ברחוב רבי עקיבא, הרחוב הראשי של העיר והיו מציפים אותה בבני נוער וזוגות צעירים.
זה היה גם הזמן של אלו שלא בדיוק הקפידו לכבות את הרדיו בשבת והיו מספרים לכולם את תוצאות הכדורגל של הליגה הלאומית (עוד לא המציאו את השם הזה "ליגת על"). בתקופתי אני זוכר היטב את אמיר השמנמן שהיה מגיע ופולט את התוצאות כמו מכונת יריה משומנת "ביתר ירושלים-הכוח ר"ג 2:0 בדקה 14 ועוד".

ועכשיו לסיפור עצמו. כידוע, ראש השנה היה מחובר עם שבת. זה אומר לכל אלו המחוברים היטב למקלטי הרדיו והטלוויזיה, שהם לא הולכים להיות מעודכנים שלושה ימים תמימים ולהזכירכם, מדובר בתקופה טרם YNET, רוטר ומי שמע על ה-CNN.
וכך היה:
חמדו להם כמה בעלי לצון וסיפרו ביום הראשון בשעה שכולם מהלכים להם בקצה אחד של רחוב רבי עקיבא, כשהם שבים מטקס תשליך המסורתי כי נמצאה צוללת ירדנית בים המלח.
ובשבת, הלכו להם חבורת מפיצי השמוע לבדוק את הנעשה בעיר וכמו שרפה בשדה קוצים, פשטה לה השמועה וכידוע באזורים מעין אלה, לא רק שהשמועה פשטה אלא נוספו לה פרטים נוספים.
כל העיר רחשה על צוללת רוסית גרעינית שנמשתה במימי ים המלח. היו בה 20 אנשי צוות שחלקם הם עולים חדשים שהושתלו בישראל כמרגלים והם חטפו שר בכיר שעדיין לא פורסם שמו.
מאז, לבני ברק גם קוראים BBC. ראשי תיבות Bני Bרק Cיפורים.
כזו היא בני ברק של פעם.

לרגל החג, אני מביא 3 ארוחות חג מוכנות. לא באמת מוכנות אלא המלצה שלי לאיך לעבור את החג בקלות, בהכנות לא קשות אבל אני מבטיח שהמנות יהיו שוות ביותר.

כל שעליכם לעשות, הוא ללחוץ על התמונות ויש לכם את המתכון לכל מנה.

הצעה ליום הראשון:

מנת דגים
מרק דגים חריף של מסעדת דוד ויוסף
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=21

מנת עוף
עוף מזוגג עם דבש ושומשום של ג'יימי גלר

 מנת בשר
פילה בקר עם ערמונים, רימונים ושום שלם של דוד ויוסף
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=23

 תוספות על השולחן
"מג'דרה" של עדשים שחורות
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=14

קינוח
אספרסו טירמיסו
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=19


 להתראות בקרוב



יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

פילה עוף צרוב עם אננס בקרם טנדורי

נו טוב, אז מתחילה לה מתקפת המנות לארוחות החג של ראש השנה.
כמה ימים עוד נשארו? מממ פחות משבוע.
חודש תשרי הוא לא החודש שלי וזאת למרות שמדובר בחודש של חשבונות נפש וכל מיני סגירת עניינים בין אדם לחברו.
פעם, (אבל תשבעו לי שאתם לא מגלים לאף אחד מהמשפחה שלי) הייתי דואג לקבל מילואים בדיוק בחודש תשרי.
בעודי בדרכי לבסיס בו אני משרת, הייתי עוצר בצומת ספרים ורוכש חצי מדף של ספרים פגומים ב3-5 שח וכך בניתי לי כל שנה את "הספריה של מאיר" וכך היה לה המרפאה היחידה בצה"ל שבשעות הפנאי היתה גם ספרית השאלה של ספרי קריאה לחיילים. 
אבל כדי להיות קצת רציני, הייתי עושה פרצוף של מבואס רצח על זה שאני לא יכול להיות בחג בבית ותמיד היו כאלה שהייתי מוותר להם ונשאר את החג, רק בתנאי שבשאר הימים אוכל לחזור הביתה לימי החול. (מה קרה שם במילואים, אולי אספר בהזדמנות)
זה עבר כי למילואים קוראים לי פחות (נו, בכל זאת קשיש וסב לשני נכדים) אבל אני עדיין רשום אצלם עד גיל 50 פלוס כך שאני בהיכון כל שנה מחדש בתקווה שאולי יגיע משיח בן דוד ויגאל אותי לצה"ל לכמה ימים של נופש.

השנה אין לי דרך להתחמק מכלום. בחשבון פשוט, מצפות לנו שש (6!!!) ארוחות משפחתיות, מעייפות, מפוצצות, משעממות ו...גם מעצבנות כי אצלינו הדוסים, מי שבא לחג, בא לכל החג. פול בורד.

עד שיגיע החג, הכנתי לי את רשימת המנות שהולכות להיות בשולחן החג שלנו. נשאר רק לצוות כל מנה לארוחה שלה ועל זה תהיה אחראית זוגתי כי היא יודעת מה כל אחד אוהב יותר (ומה לא).

כשעשיתי את ההפקה של אלפרו לעיתונאוכל, היה לי ברור שאני הולך לחגוג בשבירת מוסכמות. חומר הגלם שעמד לרשותי היה שמנות המופקות מאורז ומסויה. תתפלאו, מדובר בתענוג של מרכיבים שכיף לעבוד איתם, כמעט בלי שום חשש שיהרסו.
השמנות מתאימות לבישולים עם בשר (ללא חשש בישול "בחלב אימו"), מתאים כמובן לרגישי לקטוז למיניהם ושלא לדבר על החסים על החי (אלא שבמתכון זה, יש פחות דגש על כך).
הלכתי לשף צ'רלי פדידה ואיתגרתי אותו במנה שתעיף את הסטיגמות של אי היכולת לבשל עם שמנת רגילה עם בשר ועוף.
המתכון לא קשה וההכנה ממש שווה לכל נפש. לא די בכך, הטעמים היו תענוג צרוף של תיחכום עם בישול אוריינטלי שלא נפל מהמקור.

אז הנה, קבלו:
פילה עוף צרוב עם אננס בקרם טנדורי
צילום שלי, תודו שהצליח לי :)

כדי לקבל את המתכון במלואו, עליכם רק לחוץ על הקישור או על התמונה.

טרום שנה טובה

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

נתח חזה הודו בדבש

מתכונים קלים תמיד יעשו לנו את החיים לקלים יותר ונוחים יותר. נכון?
אז יותר לא צריך להיות גם יפה וגם אופה כי הנה הפתרון

לכבוד ראש השנה, עשיתי הפקה יפה וחביבה לשקיות האפיה של קוקי
הנה המתכון הראשון ואני מבטיח שעד בואו של החג יהיו עוד

נתח הודו שלם בדבש, אפוי בשקית קוקי
המתכון כולו יגיע אם תקליקו על התמונה 
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=35

http://itonochel.com/mag/mag3/#p=35


יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

ראיון עם יוסי שיטרית, השף של הקיצ'ן מרקט ואונזה

ראיון השער של עיתונאוכל3 שייך פעם לשף יוסי שיטרית ממסעדת הקיצ'ן מרקט ואחותה הצעירה אונזה.
יוסי שטרית כבר הוכיח עצמו כשף שמיישם ומגשים את החלומות הקולינריים שלו במטבח ישראלי מודרני עם המון תעוזה וקריצות מרתקות.

הבאנו ליוסי את השאלון המורחב.
את כל השאר תוכלו לקרוא ישירות במגזין והבונוס יהיה שישה מתכוני חג לראש השנה הממשמש ובא

(צריך רק ללחוץ על הקישור או על התמונה)
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=9


http://itonochel.com/mag/mag3/#p=9

http://itonochel.com/mag/mag3/#p=9

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

עיתונאוכל מס' 3

זהו, כל חודש הוא כבר חוויה בפני עצמה כשאני מוציא לאור את מגזין עיתונאוכל.
ועכשיו, מגזין מס' 3 שהוא מגזין חגיגי במיוחד לקראת ראש השנה ושאר חגי תשרי.

הפעם, המגזין הוא בהחלט מפנה דרך.
כשהתחלתי עם המיזם של עיתונאוכל, עברו לי לא מעט מחשבות בראש איך הוא אמור להיות. גרסאות רבות עלו לאויר והתרסקו להם על "רצפת העריכה" עד אשר נבנה הפורמט עליו אני חולם כבר מעל לשנה.

הפעם, עיתונאוכל הוא לא רק חלוץ וראשון כמגזין אוכל דיגיטלי אלא שמחתי לראות שהפורמט מצליח ויש מי שבחר להעתיק את הרעיון, אבל מה לעשות, אף אחד לא זוכר מי היה הסכן של בר כוכבא.

אז הנה הוא בהתרגשות ובשמחה, מגזין עיתונאוכל מס' 3

אני בטוח שתהנו ממנו, לא פחות ממה שאני נהנתי לעשות אותו
http://itonochel.com/mag/mag3

http://itonochel.com/mag/mag3/

בתמונה, שושני שמרים במלית תפוחים של קרן אגם המקסימה
המתכון בעמוד 70 


יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

עיתונאוכל 3

עיתונאוכל 3. בקרוב זה מגיע.
קבלו הצצעה קטנה, בנתיים רק בשחור לבן ועוד כמה ימים תראו יותר

עיתנואוכל 3 מלא בטעמים, הפתעות, מאמרים, מתכונים והכי חשוב, הוא דיגיטלי וחינם.
בקרוב במחשב שלכם

להתראות