יום שני, 31 במרץ 2014

החלק הכי טעים בתרנגולת - תתפלאו מהו

ישנה בדיחה ידועה שאומרת כך:
"מה החלק שתימנים לא אוכלים בפרה?"
והתשובה היא "הפעמון"
לתרנגולת המון חלקים. יש את החזה, את שוק, יש את הירכיים, את הכנפים שהן הכי טעימות על האש, את הרגליים מהן היו מכינים מרק עוף ועוד חלקי פנים כמו הכבד, הלבבות וכד'.
ישנו חלק אחד שלמיטב ידיעתי, עושים בו שימוש רק בני אשכנז והוא העור (למקפידים, צוואר העור).
ביום שישי הלכתי לקנות פרגיות לעשות על האש לכבוד שבת אלא שהקצב לא שמר לי ירכיים ללא עצם (הפרגיות) ולכן הייתי צריך לפרק ירכיים בעצמי.
לא שזה סיפור גדול, סתם בזבוז זמן אבל ניחא, לקחתי את הבאסה בסבבה והלכתי לפרק 12 ירכיים.
(אם כבר אנחנו נוגעים בזה, אז עשיתי קצת חישובים כספיים ומצאתי שעל כל קילו של ירכיים, מקבלים חצי קילו של בשר פרגיות אז תעשו את החישוב שלכם מול הקצב לפני שאתם קונים זה או זה)
לצד הערימה של העצמות, נערמה לה ערימה קטנה של חתיכות עור שהורדתי מהירכיים. מיד נזכרתי בחטיפים שמכינים מחתיכות העור האלה והנה זה בא.
לפני שבני אשכנז מזנקים וצורחים "זה לא עור של תרנגולת אלא עור של אווז" אז אחדד את הנושא: נכון, אתם צודקים. בני העשירים היו אוכלים את אותו הדבר מעור של אווז אבל העושר לא היה אצל כולם והיו כאלה שהסתפקו גם בעורה של קוקוריקו שפורקה לגורמים. (ושלא לדבר על כך שבעצם מדובר בחיקוי וגיור יהודי של מאכל גויים שהוכן רחמנא ליצלן מחיות לא כשרות)
השם של התוצאה הקסומה הזאת נקרא גריבען, או גריבלעך. היו לוקחים את העור ממנו היו מפיקים את השמאלץ ומטגנים עם בצל וזוללים על לחם. יוצאי הונגריה מכירים את החטיף השווה הזה כטרפטו Tepertő או Töpörtyu אבל לא משנה השם כי אין חולק שמדובר בחלק שכולם אוהבים.

סלט כרוב עם גריבען, גריבלעך או טרפטו (תבחרו את השם) עם אפונת ווסאבי
רשימת קניות:
200 גרם עור עוף חתוך לקוביות
חצי כרוב סגול
1/2 כוס אפונת ווסאבי (אפונה יבשה עם ציפוי ווסאבי חריף)
בצל לבן קצוץ דק

הכנה:
מחממים מחבת נון סטיק ללא שמן. מניחים את חתיכות העור במחבת ומניחים לחום להמיס את העור. מערבבים מעט מידי פעם. השומן ימס מהעור ויהפוך לנוזל והעור יתחיל להתפצפץ ולהשחם יפה.
מוסיפים את הבצל הקצוץ עד לשקיפות. מוסיפים את הכרוב (אפשר גם כרוב לבן ואפשר להוסיף קצת ירקות שורש כמו גזר, צנון, או עלי סלרי קצוצות) 
ממשיכים לאדות את הכל במשך 2-3 דקות עד שקצוות הירקות מתחילות לקבל גוון זהוב. מכבים את האש, זורקים פנימה את האפונים, בוחשים קלות ומגישים כסלט חם עם קרעי פיתה טריה.

יום רביעי, 26 במרץ 2014

ערק וברבוניות

מה הכי הולך טוב עם ערק?
או מה הכי טוב הולך עם דגים?
ביום שלישי נתתי קפיצה לחנות הדגים שלי שבה אני קונה לעצמי כל פעם הפתעה חדשה מהים.
אחרי שצפיתי בתכנית משחקי השף עם פרק הדגים, לא הפסקתי לחלום על ברבוניות.
מיד שאלתי את המוכר (קצת קשה לי לקרוא לו דייג כי לא נראה לי שהוא דג את הדגים שאני קונה אצלו), מה קורה עם הברבוניות.
הוא הצליח להפתיע אותי כשאמר שיש לו ברבוניות טריות שהגיעו ביבוא כי את הטריות מהים שלנו הוא מקבל בסוף השבוע לפני שבת. קצת חשדתי אבל לקחתי סיכון.
באתי הביתה והתלבטתי אין אני הולך להכין אותם. לא עוד "מז'וז'ים" ולא כל מיני סגנונות בישול מוכרים.
קובי החבר שלי עזר לי להחליט כשפינק אותי בבקבוק ערק של ערקינו. סוג של ערק מוגז ומועשר בטעמים לא שגרתיים לערק.
שמתי את הבקבוק ליד הברבוניות ותוך שניה החלטתי שאם אפשר לשלב ערק עם אשכולית אדומה, בטח אפשר להכין ברבוניה עם מרק מיסו.
קצת על ערקינו: משקה ערק מוגז המופק מתסיסה אלכוהולית של מיץ ענבים וזרעי אניס המגיע בטעמים של ליים, אשכולית אדומה, אננס ומוסקטו.
הערקינו מגיע בבקבוק מבעבע כמו קווה ומחירו 39.90 שח. 

ברבוניות במרק מיסו עם כרובית, פלפל אדום וקשיו
רשימת קניות:
4 דגי ברבוניה מפולטים ל8 יחידות
כוס פרחי כרובית מפורקים לפרחים
1 פלפל גמבה אדומה קצוצה לקוביות
1 פלפל צילי קצוץ דק
2 בצלים ירוקים קצוצים
חופן אגוזי קשיו
2 כפות מחית מיסו בהירה

שלבי ההכנה:
צורבים במשך מספר שניות את הדגים על פלנצ'ה לוהטת מצידו הפנימי של הדג, מוסיפים מעט שמן זית ומוסיפים את פרחי הכרובית ואת הבצל הירוק, הפלפל צ'ילי והקשיו
מקפיצים במשך מספר שניות נוספות ומעבירים לכלי.
מכינים את המרק מיסו על פי ההוראות שעל האריזה (מרתיחים מים חמים, מוסיפים את המרק מיסו ומערבבים היטב להמסה מלאה) ומוסיפים אליו את הירקות שהקפצנו קודם.
בוחשים היטב ויוצקים את הירקות לקערות ההגשה. מסדרים מעל את הדגים ויוצקים מעל את המרק. מגישים עם ערקינו כי זה עושה שמח!!








יום חמישי, 20 במרץ 2014

השפצלך והשפצלה של חיים כהן

אחת הבעיות שיש לנו אנשי הפודיס בצפיה בתכניות בישול, היא שאנחנו לא יכולים להריח ולטעום את האוכל המתבשל בתכנית.
ברור לכל שתכניות בישול עושות משהו לצופים. הרייטינג מדבר בעד עצמו ואין על כך ויכוח אבל בשלנים הצופים בתכניות בישול, לעיתים מוצאים עצמם מורטים את שערותיהם למראה שלבי ההכנה. אנחנו רואים את המרקמים והצבעים אבל לא משנה מה נראה, אי אפשר לטעום.
מושיק רוט, השף המישלניאי שלנו בהולנד, המשמש כמנטור קולינרי בתכנית "משחקי השף", סיפר שעם הזמן הוא פיתח חושי ריח מחודדים ולעיתים די לו כדי להריח על מנת לדעת את הטעם המנה המוגשת לו. אז תחשבו מה עובר על בשלן מכור לתכניות בישול כשהוא צמוד למרקע.

בתכנית האחרונה של מאסטר-שף, בה בישלו המתמודדים עם שופטי הסדרה, הכין חיים כהן שפצלך הידוע בכינויים שונים ומשונים כמו שפעצל, שפצלה, נוקדלך, אנוקלך (כמו שצילה המודחת האחרונה אומרת). בסוף אלו הן בצקניות אוסטריות/מזרח אירופאיות קטנטנות העשויות מבצק דביק שבהכנתן נעזרים במעין מגרדת המשליכה למים רותחים ומומלכים טיפות קטנות של הבצקניות.
טעמן הוא "אמחייה" אמיתי והן חגיגה כתוספת בכל נזיד או מרק. (כבר אני חולם על המרק של ליל שבת).
חיים כהן, שכידוע אין לו שורשים אשכנזיים, הגיש את השפצלך על רוטב עגבניות ושמן זית עם מח עצם.
השפצלך עשו לי את זה והתחלתי לדמיין לי את הטעמים.
רק הסתיימה לה התכנית ורצתי להכין את הגרסה שלי

שפצלה עם רוטב עגבניות 

רשימת קניות:
לשפצלך:
1 וחצי כוס קמח לבן
2 ביצים
מעט מלח
1/2 כוס מים
חופן טימין
1 ביצה לציפוי

לרוטב העגבניות:
בצל אחד שלם
3 עגבניות בשלות של השוק (אלו שנמצאות מתחת לדלפק)
2 שיני שום
כפית גדושה של רוטב טבסקו 

הכנה: 
בשלב הראשון מניחים את הבצל על להבת האש לשרוף אותו.
מערבבים את כל המרכיבים של השפצלה בקערה (חוץ מהביצה האחרונה) ומאחדים אותם לקבלת מרקם דביק ונעים.
מרתיחים סיר עם מים חמים ומעט מלח ומתחילים בהכנת השפצלה.
להכנת הנטיפים יש מגוון רחב של כלים אבל אפשר להשתמש בפומפיה או מסננת בעלת חורים קטנים. מנמיכים את האש לבעבוע קל ומעבירים כף גדושה של בצק דרך הפומפיה מעל לסיר המבעבע. הנטיפים נופלות למים ואוספים אותן עם מסננת כשהן מתחילות לצוף. מעבירים לכלי. 
זה השלב שבוא אפשר לשמור את השפצלך בכלי כתחליף וכתוספת לאיטריות במרק. 
וזו הגרסה הקלאסית והידועה: ממיסים מעט חמאה במחבת ומעבירים אליו את השפצלה המוכנים. מקפיצים מעט לעטוף את השפצלה בחמאה ויוצקים פנימה ביצה טרופה. ממשיכים לערבב כדי שהביצה תתחבר עם השפצלה במשך דקה. מוציאים וסופגים את עודפי השומן.
מכינים את הרוטב:
מרסקים את הבצל השרוף במעבד יחד עם הקליפה השרופה.
חולטים את העגבניות ומקלפים כשמוציאים אותן מהאש. מקלפים את העגבניות ומכניסים אותם יחד עם השום, מעט שמן זית והרוטב טבסקו למעבד מזון יחד עם הבצל השרוף (פה אפשר להתפרע עם הטעמים ולהוסיף תבלינים ועשבי תיבול לפי הטעם) ומתבלים בפלפל שחור ומלח. 
מגישים יחד עם השפצלך כמו פסטה עם רוטב עגבניות.

יום שני, 17 במרץ 2014

סגולים

עוד חג מאחורינו ופנינו לחג הבא, פסח.
פורים הוא גם הסימן והאות להתחיל לחסל את כל מה שמתחבא בארונות עד שננקה את המטבח מכל החמץ ומכל העודפים של השנה האחרונה.
לפתע פתאום אני מגלה המון הפתעות שקניתי ולא עשיתי בהם שימוש ולא תאמינו מה שאני עומד למצוא שם בין המדפים.
זה גם הזמן לנער זכרונות וטעמים ישנים של פעם, שהייתי אוהב לאכול בבית הפולני שלי.
אחד מהם, היה מגוון את הצבע האפרפר של המטבח והוא היה כרוב הסגול כבוש או מבושל, תלוי במוזה של אבא שלי.
אם הוא היה קונה צנצנת של כרוב כבוש, היה לוקח לה יום או יומיים עד שהיינו מחסלים אותה מבלי שישאר כל זכר אבל אם הוא היה מבשל כרוב, די בארוחת צהריים כדי שכל תכולת הסיר תעלם כולל השמדת ראיות מסביב.
השבוע קיבלתי בקבוק של וודקה סגולה לטעימה. הצבע הצליח להקפיץ לי את הכרוב אבל לאחר שטעמתי אותו מבושל יחד עם הכרוב, לא רק שהוא היה טעים ומשובח, הוא השביח את האוירה לאוירת כפר פולני של פעם שבו אוכלים דג מלוח עם כרוב מבושל וכוסית של וודקה לצידם.
זוהי וודקה סופר פרימיום הנושאת את המותג THREE OLIVES ביבוא של כספי משקאות חריפים שעוברת ארבעה שלבי זיקוק התורמים למרקם חלק ואיכותי. הוודקה מגיעה במגוון רחב של טעמים כגון ביסקוויטים,שוקולוד חלב, מסטיק, פירות יער, אספרסו ומרשמלו (175 ש"ח). אם אתם אוהבים וודקה כתוספת למשקה, הוסיפו לכוס שלכם סודה קרה או מיץ פירות. אני לקחתי אותו למקום קצת אחר.

כרוב מבושל
רשימת קניות:
1 כרוב קצוץ דק
1 שן שום כתושה
2 כפות חמאה (אם תמירו את החמאה בשומן כבש, יקרא לכם פלא פלאים)
3 כפות שמן זית
3 כפות סוכר חום
1 בצל קצוץ דק
1/2 כוס יין אדום
2 שוטים של וודקה משובחת
1/2 כוס חומץ תפוחים או מירין
2 כפות דבש
1/4 כוס חומץ בלסמי
3 גרגירי הל מעוכים מעט
מלח ופלפל לפי הטעם. 
תוספות:
חופן חמוציות יבשות
חופן אגוזי פקאן (אפשר גם מסוכרים)
חופן בצל ירוק

הכנה:
ממיסים את החמאה (או את השומן כבש) בסיר ומוסיפים אליו את השמן זית ואת השן שום. מטגנים את הבצל עד לשקיפות ומוסיפים את הרוב כשהוא קצוץ לשערות דקות.
מערבבים היטב כדי לעטוף את הכרוב בשומנים במשך 2-3 דקות. מוסיפים את כל הנוזלים ושאר המרכיבים (סוכר, חומץ בלסמי, יין אדום, חומץ תפוחים, דבש, מלח ופלפל) ובוחשים היטב.
מביאים לרתיחה, מוסיפים שוט גדול של וודקה וממשיכים לבשל לפחות שעה אחת נוספת. אם יש לכם סיר חסין אש, כדאי לעשות שלב זה בתנור עם מכסה סגור.
מוסיפים את החמוציות וממשיכים לבישול קצר נוסף. לפני ההגשה, מכבים את האש, מוסיפים את התוספות ומשאירים עוד מספר דקות את הסיר כשהוא מכוסה עד להגשה.
מוסיפים אגוזים או בצל ירוק ומגישים בקערה מרכזית לכולם כתוספת למנה ראשונה.





יום חמישי, 13 במרץ 2014

קיגל

כבר סיפרתי על הקידש-קלאב שלנו שבו אנו מתכנסים מועדון הגברים בבית הכנסת לאחר קריאת התורה למפגש טעימות של שבת. (נשים, פמיניסטים ופמיניסטיות, לא לקפוץ. בשעה זו בנות הזוג שלנו נמות את שנת היופי שלהן)
אחד משלל המטעמים שעולים על השולחן הוא הקיגעל איטריות ירושלמי שאיציק מביא ואם היה לנו יום טוב, אז עדי יביא בנוסף לקיגעל תפוחי האדמה, גם קוגעל איטריות בייתי ומתוק.
בשבת האחרונה, שיחק מזלי וקיבלתי מנה יפיפיה של קוגעל איטריות מתוק. כזה שמפזרים מעליו קינמון עם סוכר ויש בתוכו הפתעות כמו צימוקים קטנים ועוד כל מיני פירות לא צפויים וממזריים.
השבת הקרובה נקראת שבת זכור. זוהי השבת שלפני פורים וקוראים בתורה מלבד פרשת השבוע גם את את פרשיית "זכור את אשר עשה לך עמלק". בישיבות התיכוניות ובאולפנות, ידועה שבת זו כשבת "ונהפוכו" שבה נוהגים השמיניסטים להשתטות כהכנה לחג הפורים (אצלי לדוגמא בבית הספר, העלו את מכוניתו של אחד המחנכים לגג הבנין אבל אל תנסו את זה בבית)
אם הכל ילך כמתוכנן, בשבת גם נחגוג את הכינוס השבועי של הקידש קלאב אלא כבשבת "ונהפוכו", נצרף באופן חד פעמי ושלא יחזור בשנית גם את שאר בני המשפחה לארוחת שבת דשנה מיד לאחר התפילה וזאת מכיוון שקיימת חובת שמיעת פרשת זכור ולא נוכל לצאת החוצה כבכל שבוע.

גוקעל איטריות מתוק
רשימת קניות:
1 חבילת איטריות רחבות
1 כף מלח
4 ביצים
1 כפית גדושה קינמון
1/2 כוס סוכר
1 שקית סוכר וניל
1 כפית לימון
חופן צימוקים
1/2 כוס חתיכות אננס משומר
1/2 תפוח עץ מגורד
1/2 כפית פלפל שחור (עניין של טעם)

שלבי ההכנה:
מבשלים את האיטריות במים מומלחים עם כף שמן וכף מלח לדרגת אלדנטה.
מסננים את האיטריות לקערה ושוטפים במים על מנת שיתקררו. מוסיפים לקערה את הביצים כפית גדושה של קינמון טחון, 3 כפות סוכר, כפית מיץ לימון ואת התפוח המגורד ומערבבים בעדינות עם מזלג עד לפיזור מלא של כל המרכיבים. אפשר לטעום על מנת לתקן תיבול מתוק.
משמנים תבנית אינגליש קייק בשכבת שמן דקה ומרפדים אותה בנייר אפיה. יוצקים את התערובת לתוך התבנית ומכניסים לתנור לשעה בחום 170 מעלות בקירוב.
מגישים חם או קר.

יום רביעי, 12 במרץ 2014

הנקניקיה שהתחפשה

מכירים את הסיפור "ביצה שהתחפשה"?
למי שיש את החוסר הזה, הנה הסיפור במלואו מפי השחקן דרור קרן.

אז המשימה הפעם היא הנקניקיה שהתחפשה.
הנקניקיה בתפקיד הביצה אמורה לקבל דמות חדשה בתלבושת חדשה וזהות חדשה.
זוהי אחת העבודות שהכי נהנתי להכין שכן לקחת את הנקניקה כחומר גלם ולהפוך אותה למשהו אחר, אכן מדובר במשימה לא קלה.

לכבוד פורים הקרב ובא, הנה הנקניקיה שקיבלה זהות חדשה.
אם תקחו משימה זו ברצינות, מובטחות לכם הרבה קריאות התפעלות וחיוכים מצד אלו שחשבו שבעצם הכנתם סושי.



רשימת הקניות: (ל- 12 יחידות סושי מסוגים שונים):
3 נקניקיות עגל שמנמנות (השתמשתי נקניקיות של בנקניקי יחיעם)
1 מלפפון חתוך לרצועות דקות
1 פלפל אדום חתוך לרצועות דקות
1 צנון חתוך לגפרורים
1 גזר חתוך לגפרורים
2 עלי אצות נורי לסושי
מתבלים כגון מיונז, קטשופ, רוטב צ'ילי מתוק, ווסאבי ועוד
לאורז:
2 כוסות אורז עגול
1 כוס חומץ אורז
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
2 כוסות מים
1 כף שמן

אופן ההכנה:
פורסים את הנקניקיות ל- 4 רצועות דקות וארוכות. מניחים על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה ואופים בחום של 170 מעלות למשך 15 דקות.
להכנת האורז:
מחממים את השמן ומוסיפים אליו את האורז. נותנים לו להיפתח מעט ולהשמיע קולות פיצפוץ דק. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה, מנמיכים את האש ללהבה נמוכה וממשיכים לבשל עד שכל המים נספגים. מערבבים את הסוכר והמלח יחד עם החומץ אורז. לאחר שהמים נספגים, מפזרים מעל את החומץ אורז, מכבים את האש ומכסים את הסיר למשך 15 דקות לפחות.
הרכבת הסושי:
להרכבת רול רגיל, פורסים מחצלת גלגול ועליה מניחים אצה. מפזרים בצורה אחידה אורז ומסדרים את הירקות והנקניק לפי הטעם. מגלגלים ומהדקים היטב וסוגרים את הקצוות כששוליהן רטובים במים.
להרכבת ניגירי:
לוקחים חופן גדול של אורז ויוצרים ממנו את הצורה של הסשימי. מניחים עליו את הנקניקיה ומהדקים עם רצועת אצה.

ניתן להגיש ולאכול בתוספת מתבלים כגון מיונז, קטשופ, רוטב צ'ילי מתוק, ווסאבי ועוד.






יום שני, 10 במרץ 2014

בצל

תמצאו את זה בכל שווארמיה שמכבדת את עצמה אבל בגרסת הטרי. אם רק תכניסו אותה לתנור, היא תהיה טעימה, פריכה ולמרות הדימוי שלה, היא תשדרג לכם את הארוחה.
בסך הכל שלושה מרכיבים:
בצל, שמן זית וסומק ויש לכם יופי של טעמים לצד המנה העיקרית.
שלא תנסו?

בצל סגול אפוי
רשימת קניות:
5 בצלים לבנים גדולים ויפים
1/2 כוס שמן זית
חופן סומק
תבנית אפיה חסינת אש

הכנה:
חוצים את הבצלים וחותכים אותם לרצועות דקות.
מניחים את כל הבצלים בקערה ויוצקים מעל את השמן זית ומפזרים את הסומק.
מערבבים היטב לקבלת פיזור אחיד של השמן והסומק.
מעבירים את הבצל לכלי חסין אש ושטוח ככל האפשר ומכניסים לתנור בחום 200 מעלות למשך 15-20 דקות עד לקבלת צבע של שרוף בקצוות הבצל.
מוציאים ומגישים חם.

יום רביעי, 5 במרץ 2014

מרק לברק

כבר כמה ימים שיש לי דחף ללכת ולהכין מרק דגים. אני לא יודע מאיפה זה הגיע אלי ואני גם מוכן להצהיר שלא ראיתי מרק דגים כבר שנים על גבי שנים ובטח שלא ראיתי בשום תוכנית בישול או מגזין אבל הריחות והטעמים של המרק מפמפמים בי בטח כבר יותר משבוע.
המרק הדגים הראשון שהעזתי לאכול היה לפני המון שנים, בנסיעת העבודה הראשונה שלי. נסעתי לפראג לכנס חברה ושם בתור מחווה לישראלי שאינו מוכן לאכול בשר, הכינו לי במטבח הפרטי של הארמון בו שכנתי, מרק דגים חלומי.
כשהגעתי לראשונה למקום, קיבלו אותי בצורה מאוד קרירה ומיד הורו לבל-בוי לשאת את מזוודתי לחדרי. היתה זו אחוזה מפוארת של משפחת המלוכה האוסטרו הונגרית ששלטה באותה העת במרכז אירופה. במונחים אירופיים, קוראים למקום הזה "שאטו".  הבל-בוי החל לסובב אתי בין עשרות החדרים הגדולים של האחוזה כשעוד שניה אני אני מרים ידיים ונכנע למרותו, עד שלפתע הוא פתח איזו דלת קטנה מעץ והורה לי לעבור דרכה.
נכנסתי לחלל קטנטן בגודל של מעלית בניין משרדים ומיד חלפה בראשי השאלה איפה לכל הרוחות אני הולך לשים את עצמי.
עוד אני משתומם, לחץ הבחור על אחת מדפנות הכוך והנה נפער מולי חלל עצום ומפואר. היה זה החדר שלי אלא שקשה להגדירו כחדר.
מיטת אפריון מלכותית, מזרן מים עבה, שטיחים עתיקים עבים במיוחד וריהוט כמו שהיה לדודה הפולניה שלי שהיתה ממרקת ברגע הראשון שמישהו רק הביט לעבר הכורסאות היפות שלה.
תוך מספר דקות התאקלמתי במהרה בחדר כשאני מתרווח לי בנחת במיני אחוזה הפרטית שלי שגודלה לפחות כגודל דירה ממוצעת בעיר עם גישה לחצר ירוקה היושבת על שפת האגם המקומי. ועכשיו תארו לכם שאני אמור להיות שם 4 ימים, בכנס משעמם על אלקטרונים וכל מיני מחשבים ועניינים לא חשובים.
כשהלכתי למטבח, התברר לי שהם לקחו אותי ברצינות והביאו כוח עזר מיומן על מנת להכין לי ארוחות על בסיס דגים וירקות, בשעה שכל השאר חוגגים על כל סוגי ההולכים על ארבע הנמצאים בסביבה.
אותה בשלנית, היתה נוהגת להפתיע אותי מידי יום ביומו וההפתעה הראשונה שלי הוגש בצורת מרק דגים, חריף וטעים עד שלא התביישתי להכנס אליה למטבח ולבקשה ללמד אותי את הסוד.

מרק דגים

רשימת קניות:
פילטים של דג לבן שלם מנוקה אבל לשמור את העצמות. השתמשתי בדג לברק שהסרתי לו את העור וחתכתי אותו לחתיכות בעובי של כ-3-4 ס"מ. אפשר כמעט כל דג טרי.
2 גזרים חתוכים לקוביות
2 קישואים חתוכים לקוביות
1 שורש סלרי חתוך לקוביות
1/2 כרובית מפורקת לפרחים
2 בצלים חתוכים לקוביות
5 שיני שום חצויים
4 כוסות ציר דגים (אם אין, ציר מרק ירקות או חס וחלילה אבקת מרק, אבל אני לא אמרתי מילה)
4 כפות גדושות של רסק פלפלים חריף. השתמשתי העריסה שעשתה עבודה מעולה
1 כוס יין לבן
4 ענפי טימין שלמים עם הגבעול והעלים
פלפל ומלח

הכנה:
מחממים כ1/4 כוס שמן זית ומטגנים את הבצל לשקיפות. מוסיפים את שיני השום ולאחר שמרגישים את ריח השום באויר, מוסיפים את שאר הירקות. מאדים את כל הירקות במשך דקה לפחות ומוסיפים את רסק הפלפלים לסיר. ממשיכים לאדות את הכל מספר שניות ומוסיפים את העצמות לסיר. ממלאים את הסיר בציר המרק ומביאים לרתיחה. לאחר בישול של כחצי שעה כשהמרק מבעבע, מוציאים את העצמות ומכניסים את הדג המפולט. מוסיפים מים ומתבלים במלח ופלפל שחור. מביאים שוב לרתיחה, מוסיפים את היין הלבן וממשיכים לבשל במשך 45 דקות על אש נמוכה כשרואים מעט ביעבוע והדג אמור להתפרק לגושים קטנטנים.
יש המון אפשרויות להגשה אבל הכי כיף זה עם קרוטונים שווים וטובים. ממליץ מאוד על אלו מסדרת המאסטרשף שמצאתי אותם פריכים טעימים ומתובלים במינון הנכון למרק הלברק.