יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

ראש השנה סיפור מס' 3 - מעשיו של האדמור

בעיר הולדתי בני ברק, גרנו בשכנות לבית מדרש של אדמור מאוד ידוע ובעל שם עולמי לתחומו.
הוא היה נערץ על כך חסידיו וגם על כל תושבי השכונה.
אני חייב לציין אותו לטובה וזאת כיוון שהוא תמיד גילה סובלנות יתרה לסביבה בה הוא התגורר, גם אם לא כולם היו שומרי תורה ומצוות וביום העצמאות הוא תמיד היה מקפיד על הנפת דגל המדינה בראש התורן הניצב מעל לבניין הישיבה בה הוא גם התגורר.

לימים התברר לי שהאדמור שהיה לוחם בשורות הפרטיזנים, היה איש אשכולות ברמח איבריו. הוא עצמו היה בן לשושלת מכובדת של רבנים והיה לו ייחוס בעל משמעות רבה בעולם הרבנות.
לאחר שניצל מהשואה, עבר האדמור לארצות הברית ושם ייסד מחדש את החצר שלו, עם שאר פליטי השואה שהיו סמוכים לשולחנו של האדמור הקודם.
בנוסף הוא גם הקים מחדש את מפעל הנושא את נס הדגל שאפיין את החצר בה עמד בראשה וכשהיום אני רואה את סימן ההיכר שלו מתנוסס כמעט על כל אחד השומר תורה ומצוות, יש בי גאווה בלב.

לאדמור היו שלושה בנים (אם אני זוכר היתה גם בת אבל אולי אני טועה)
שני בניו הגדולים היו תאומים והיה בן קטן נוסף.
את שלושת בניו היו מכנים "וילדע-חייס" וזאת כיוון שהיו שובבים ביותר. גם אם עשו איזה מעשה קונדס, אף אחד לא היה נוזף בהם כיוון שהם בניו של האדמור.
הבן השלישי, הגדיל לעשות. אם התאומים היו שובבים, הוא היה דור 4 לשובבות הוילדע-חייסים" ותמיד הפליא בכולם את מעשי השובבות שלו.
זכור לי כילד שהוא היה מנהיג כנופיית הילדים הבאים לבית הכנסת. אני לא זוכר אם היתה שבת אחת שבה היתיי חוזר עם בגדים נקיים. תמיד התפלשנו בכל מיני אתרי בניה שהוא היה גורר אותנו או היינו מרכיבים רובי גומיות כדי לפגוע בחתולות הרחוב. עד היום ישנו בבני ברק זן של חתולות רחוב שצולעות על רגל אחת. ללא ספק, חותם שהשאיר הבן השובב של האדמור.
אבל הסיפור של שובבותו של הבן השובב היה דוקא ביום כיפור. כנהוג בבתי הכנסת, על פי הנהוג בתפילה, נמצאים הכהנים זמן רב בסמוך לארון הקודש כשנעליהם חלוצות והם עטופים בטלית ומתנדנדים בתפילות. הלך לו הוילדע-חייה השובב ולקח את כלי נטילת הידיים ויצק מים לכל נעלי הכהנים עד לקצה שפת הנעל.
כשרצו הכהנים לנעול שוב את נעליהם, התברר להם כי הם שוחים בתוך נעליים מלאים במים.
אותו בן של האדמור, מזה כעשר שנים מכהן כאדמור החצר, לאחר שקיבל את האדמורות בירושה לאחר מות אביו.

לרגל החג, קבלו את הצעת ההגשה השלישית שלי. לא צריך לעשות הרבה. רק ללחוץ על כך תמונה ויש לכם את המתכון הישר מעיתונאוכל.

ראש השנה. הארוחה השלישית:

מנה ראשונה 
 דג סלמון מאודה בחמאה ויין לבן עם שאלוט וכרישה
http://itonochel.com/mag/mag2/#p=45

מנה עיקרית
 לחי בקר עם ירקות שורש פטריות פורצ'יני
http://itonochel.com/mag/mag2/#p=35

 מנת בשר נוספת
נתח הודו שלם בדבש אפוי בשקית קוקי
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=35

עוד על השולחן
סלט עולש ונתחי עוף עם קרוטונים
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=49


קינוח
כנפה בשתי גרסאות (קיים גם גרסת הפרווה) 
http://itonochel.com/mag/mag3/#p=79http://itonochel.com/mag/mag3/#p=79




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה