יום שבת, 17 במאי 2014

ניוקי א לה בר יוחאי של ל"ג בעומר

היום זה ל"ג בעומר.
אני יודע שבמהלך השבוע היו המון אירועים עם מדורות, אבל ל"ג בעומר האמיתי הוא היום וזה תמיד יוצא בי"ח באייר. (גם אם ישנם כאלה שרוצים להזיז את לוח השנה)
כשהייתי ילד, היה לנו מול הבית מגרש ענק שכונה בשכונה בשם "הרפת", בגלל שפעם, לפני מאה שונה אולי, היו שם פרות. המבנה היה נטוש ואכן זכור לי צורת רפת מסויימת אבל מאז ה"רפת" הצמיחה מפלצות של בטון.
בל"ג בעומר, היו מדליקים מדורות ענקיות כשבראשן תמיד היתה איזו בובה שאחד מהחבר'ה גנב לאחותו. לבובה תמיד קראו "נאצר" או "יאסר" והיא היתה זו שהתלקחה איך שהאש היתה אוחזת בראש צמרת הקרשים שהיינו מפלחים לכל הקבלנים באזור.
שכחתי לספר, אבל את הקרשים היינו מובילים על איזו עגלת תינוקות נטושה שהיינו בונים לה קונסטרוקציה שהיתה יכולה להוביל עשרות קרשים ושאר בולי עץ, שלא כמו הילדים של היום ש"רוכשים" להם בהשאלה עגלת סופר ב-5 שקלים.

אבל מה שהכי אהבתי בל"ג בעומר היה את הקרטושקעס. הייתי זולל אותם עם קליפת הפחם (כי כך אני אוהב) עם המון מלח שהיה נשפך לי ובידיים לוהטות הייתי מחסל תפוחי אדמה למכביר. אם אני זוכר נכון, גם למחרת בבוקר של המדורות, הייתי יורד למגרש עם עוד כמה תפוחי אדמה ומשליך אותם לפחמים שנשארו מהמדורות וכך זוכה למנה נוספת של קרטושקעס.
היום, כבר אין לי על מי לשמור במדורת לג בעומר. הילדה הקטנה שלנו כבר לא קטנה ולכן אין לי תירוץ ללכת למדורה השנתית אבל הטעם עוד מחלחל לי בנשמה.
השנה עברתי למנגל פחמים. החלטתי שדי לי עם העצלות של הגז ועל כן הצטיידתי לי במנגל פחמים גדול ומכובד. קניתי גם שקי פחם ענקיים שתהיה לי אספקה שוטפת לכל גחמה או הזדמנות להבעיר את אש הגריל וכך ניצלתי את המצב והזדרזתי להדליק לי פחמים רק בשביל הטענה שאני חייב תפוחי אדמה של מדורה.

ניוקי לג בעומר
ניוקי לא קשה להכין. הלכתי על המתכון הכי בסיסי והכי פשוט שיש. הסוד להצלחת ניוקי הוא באפית תפוחי האדמה בתנור אבל בניוקי האלה יש טעם שלא תמצאו באף מסעדה איטלקית. כי תפוחי האדמה של הניוקי האלה הם מהמדורה, עם הטעם של הגחלים

רשימת קניות:
1 ק"ג תפוחי אדמה שטופים, נקיים מכל רבב ושלמים
נייר כסף
מעט שמן זית
200 גרם קמח לבן
ביצה

ההכנה:
מניחים יריעת נייר כסף על משטח העבודה ועליה את התפוח האדמה. יוצקים ככף שמן זית ועוטפים כל תפוח אדמה בנפרד.
מדליקים את הפחמים (לא גריל של גז, רק פחמים ורצוי שההדלקה תהיה ללא חומרים כימיים) ומחכים להתלהטות כל הפחמים. מצניעים את התפוחי האדמה בתוך הפחמים ודואגים שיהיו פחמים מסביב.
לאחר כשעה, מוציאים את התפוחי האדמה מהאש ומניחים בצד לקירור.
לאחר שתפוחי האדמה התקררו, חוצים אותם לרוחבם ומוציאים את התוכן בזהירות, בלי הקליפה המפוחמת ומעבירים לקערה. מועכים את תפוחי האדמה עם מזלג או ממחה. (לא נורא בכלל אם נפלו לכם לקערה כמה פרורי פחם. הטעם רק יהיה יותר משובח)
לקערה מוסיפים 200 גרם קמח לבן וביצה אחת ולשים בידיים עד לקבלת מרקם חלק ככל האפשר.
מחלקים את הבצק ל3 חלקים ולשים כל חלק לגליל בעובי של עד 2 ס"מ.
בעזרת סכין, חותכים את הניוקי לחתיכות באותו העובי של הגליל. יש הנוהגים גם להחליק את הניוקי על גבי מזלג, על מת לתת לו את החריצים לספיגת הרוטב. זה עניין של הרגל ופוזה בלבד.
מרתיחים סיר עם מים וכף מלח גס. מכניסים כמות קטנה של ניוקי למים ומחכים כחצי שדה מרגע שהם צפים. אוספים אותם במסננת ומניחים בצד.
את הניוקי האלה עשיתי בהשראת קומזיץ מודרני, לאחר ההכנה של הניוקי, חיממתי מעט שמן זית והוספתי את הניוקי עם בצל חתוך לרצועות שגם הוא יצא מהמדורה, ולבסוף הוספתי חתיכות של קבנוסים ותיבלתי עם רוטב צ'ילי מתוק.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה