יום חמישי, 30 במאי 2013

זמן ללמוד שוקולד

השוקולדים האלה מוציאים ממני את כל המתוק ולמה?
אם שמתם לב, כבר כמה ימים מסתובבים פה כל מיני קונדיטורים עם מבט שוקולדי מזוגג בעיניים. אם נדייק, חכו כמה ימים ותראו איך תפריטי הקינוחים במספר מקומות מכובדים, משנים את צבעם וצורתם לתפריטים חדשים, מקוריים וטעימים להפליא.
אם שאלתם עצמכם איך זה קורה ומה אירע, אז הנה התשובה.
ולרונה, VALRHONA, יצרן שוקולד צרפתי, הנחשב לטוב בעולם, ממוקם בחבל ארץ ליד העיר ליון שבצרפת וובבעלותם הם מחזיקים בית ספר נודד בכל רחבי העולם שמעביר סדנאות לימודיות בלמעלה משישים מפיצים ברחבי העולם.
השוקולד של ולרונה, מגיע בעיקר כחומר גלם לקונדיטורים מקצועיים בצורת טבליות עגולות והוא מגיע בטעמים שונים.משתמשים פרטיים, החפצים בשוקולד ולרונה, יוכלו גם להשיג את היהלומים השחומים האלה. פרטים עוד מעט.
המפיץ של ולרונה בישראל הוא יקב תשבי, הידוע ביינותיו הטובים ובמרכז המבקרים הנעים הנמצא בין זכרון יעקב לבנימינה.
תשבי חביב עלי במיוחד וזאת לאור "תחנות התדלוק" המקוריות שלהם כשאנשים רבים מגיעים עם בקבוקים ריקים וממלאים להם יין אדום או לבן וכן שמן זית איכותי והכל במחירים שפויים ביותר.

נפלה לידי הזדמנות חד פעמים גם להגיע לתשבי, גם לחזות בסדנה ייחודית של בית הספר הנודד של ולרונה וגם לטעום שוקולד איכותי. מי אני שאסרב.

בסבב בו הייתי, היו שמונה קונדיטורים, ממבחר מסעדות ארצנו. (יום קודם, פספסנו את מיקי שמו, רביבה מרביבה וסיליה, מאיה רביבו מדן גורמה ועוד) ובראשם השף קונדיטור אסף בן משה (לשעבר רפאל, המלך דוד, תכנית הריאליטי המטבח, כתב בTIMEOUT וכיום השף קונדיטור של תשבי).
השפים היו קשובים לכל מילה שיצאה מפיו של ג'רמי, השף הצרפתי החינני שהוא במיוחד כדי לשמש כמורה לענייני שוקולד וקינוחים.
שולחן עבודה ענק, עשרות כלי מטבח, מודדי חום, קערות ושלל ציוד לקונדיטורים היו מפוזרים בצורה מסודרת כמו חיילים ממושמעים, כשכולם מכינים סוגים שונים של קינוחי שוקולד ולרונה משובח.
במשך יום שלם עמלו התלמידים ולמדו הכנת קינוחים טעימים ומרהיבים כשתוך כדי הכנתם הם למדים על טכניקות שונות.
כסקרן, לא פעם הטתי אוזן כדי לקלוט טריק כזה או אחר (בקרוב אנסה ביצי קויאר זהובים מסורבה מנגו) ולבסוף, איך לא, הסתערנו כולנו על שלל הקינוחים שהוכנו על ידי השפים, בוגרי הקורס הכי מתוק בעולם.
יקב תשבי, חנות המפעל, טעימות של שוקולד ולרונה ויין טוב,

יום שני, 27 במאי 2013

אצא לי השוקה - מהדורת הקיץ הראשונה

גם אם לא הכריזו רשמית על בוא הקיץ, התחלתי למעיט בנסיעותי לעיר הגדולה, המזיעה והלחה.
אבל הנסיעות הללו אינן מפחיתות מעומס החום אלא רק מסייעות לי לחמוק מהלחות והמזג אויר הלא נחמד.
היום הבטיחו שיהיה נעים קצת יותר אבל ילך ויתחמם ולכם אצתי רצתי לשוק לקנות כמה פריטים למשקה קיצי נעים.
אחרי שתכננתי לי את המשקה, גמלתי על דעתי כי זה יהיה הראשון בסדרת השייקים הקייציים של העונה.

שייק אבטיח, מלון, סברס ונענע עם אוזו.
מצרכים:
אבטיח, מלון, סברס, נענע, קרם קוקוס, פלפל שחור. 

הכנה:
מכיניסים הכל לבלנדר אימתני, ומרסקים ללא פשרות עד לקבלת מרקם שייקי נעים.

צולם במסעדת צ'מפיונס של השף שלום גניש, כפר המכביה
קיץ נעים


יום חמישי, 23 במאי 2013

(B)אתי, יש(B)תי, אכלתי המ(B)ורגר, נהנתי

אז מה?
הפכנו להיות מעצמת המבורגרים? ומה עם כל דוכני הפלאפל הקטנים שהיו בכל פינת רחוב?
ישראל משנה את פניה הקולינריים. אם פעם הסתפקנו בג'אנקפוד מהסוג הישן, זה כבר לא זה. מעכשיו המבורגרים.
אני לא יודע איך יצא, אבל עם כל מהפכת ההמבורגרים שאנו עוברים בארץ, עד היום יצא לי רק פעמיים או שלוש להגיע להמבורגריה שכזאת. זה קרה כי הייתי רעב מת ופעם אחת נוספת כי נתבקשתי לצלם עבור הזכיין המקומי. האם זה נ' שלי או לא? איני יודע.
הדרמתי עד לאשדוד כדי לראות את הפלא בפעולה. לראות איך המילים פאסטפוד וג'אנקפוד מקבלים מימד חדש.
רשת בורגסבר שיותר קל לזהות אותה עם ה(B) שלה, מונה 32 סניפים. רובם כשרים. גם הסיפור שלהם מתחיל בסניף אחד שהלך וצמח והגיע לאן שהגיע.
הקונספט כבר ידוע, המבורגריה מעוצבת ובנויה כדיינר מקומי. מגישה מבחר גדול של אפשרויות להמבורגרים החל מ150 גרם ועד 300 גרם. הבשרים גם הם ניתנים לבחירה. יש בקר, אנטריקוט, טלה (האהוב עלי יותר) ותוספות כמו פטריית פורטובלו, ביצה עין, חציל או פלפל קלוי. לצד המנות המסורתיות, הרשת מציעה גימיקים קולינריים חביבים כמו סיגרים מטוגנים שמוגשים בקופסת סיגריות בעלת תו אזהרה "חיובי" לשם שינוי.
בנוסף, לאלו שיש להם בעיה עם הקציצה, ניתן להזמין סלטים המורכבים על בסיס עוף או נתחי בשר צלויים, ראפים מגולגלים ומבחר שניצלים.
אם להתייחס בכמה מילים לסניף אותו ביקרתי, הסניף ממוקם באזור חדש, מתפתח ורחב ידיים. המסעדה מחולקת לשני מתחמים שונים. אזור ההמבורגריה ואזור הבר, מעין מתחם סגור בעל תפריט יחודי משלו הכולל שילובי מנות עם תפריט אלכוהול.
דגמנו מעט מכל דבר. אני הלכתי על הטלה. זה המבחן האמיתי כי את הבקר והאנטריקוט אנחנו כבר מכירים לפני ולפנים. הטלה הוא המבחן האמיתי. האם זה בקר עם שומן כבש או טלה אמיתי?
לא התאכזבתי. אחד ההמבורגרים הטעימים שיצא לי מאודי. עסיסי וצלוי כראוי ובשר הטלה הורגש היטב.
המנות מוגשות עם כל התוספות הידועות, צ'יפס, טבעות בצל או סלט. כולם מוגשים חמים וטריים והשרות ברמה גבוהה.
הערה לציון: כדאי לשאול את הסועדים את מידת העשיה של ההמבורגרים. שכנתי לטעימות טענה שההמבורגר שלה היה עשוי יתר על המידה כשהיא כלל לא נשאלה על כך.
אז הנה הגענו ליום המיוחל. כמעט בכל תפריט מסעדת שף מציעים היום המבורגר ואת לצד דיינרים מקומיים איכותיים מגישים המבורגרים עסיסיים וטעימים. זה הסימן שהקציצה הפכה להיות משהו קצת יותר טוב מאותם המבורגריות שהורגלנו להם. 

פרטים נוספים:
בורגס בר
דף הפייסבוק של הבורגסבר (כנסו, לעיתים יש שם מבצעים)



יום ראשון, 12 במאי 2013

זמן החצילים

פעם היתה מחלת ילדים ששמה היתה אדמת. אלו הימים שיש לנו לבנת. מחלת הלבן.
אין תמונה, מתכון, סתם משהו, שאין בו לבן. אני לא מתלונן. אני מוריד את הראש עד יעבור זעם.
בנתיים אני ממשיך להשתעשע לי במתכוני שבועות, ממבט עיני שטרם הלבינה.
עוד כמה ימים המתקפה הזו תסתיים.
החג שהיה חג של ביכורים ומשום מה עוות לטובת הלבן, יפוג לו ואנו נחזור לארוחותינו הרגילות
שבועות שמח



חציל בתנור עם גמבה וגבינת קורפור
מצרכים:
חציל אחד חצוי לאורך.
גמבה אחת קצוצה
שן שום קצוצה
150 גרם גבינת רוקפור מפוררת
מעט שמן זית
פלפל מלח

הכנה:
מניחים את החציל בתבנית. בעזרת סכין, חורצים בו לעומק חריצים אלכסוניים.
מברישים את החציל במעט שמן זית ומפזרים מעל את הגמבה הקצוצה. מעל הגמבה מפזרים את גבינת הרוקפור (השתמשתי ברוקפור גליל של תנובה. הלוואי והיה בה מעט עובש. מעט...)
מתבלים ומכניסים לתנור חם 200 מעלות למשך כ-20 דקות.
מוציאים ומגישים
אפשר לגוון ולהוסיף זיתים, סרדינים, פלפל חריף ועוד. כיד הדמיון.






יום שבת, 11 במאי 2013

פסטה ושעשועים

כחובב עתיקות ושמוענצס, אין יותר כיף מלחפש חפצים שהם קפסולת זמן.
למי שלא יודע, קפסולת זמן זהו סוג של ביטוי לאוסף של חפצים שנכונים לתקופה מסויימת והם מוחבאים או מוטמנים במקום מסויים ולאחר תקופה מסויימת הם מוצאים החוצה כדי לרענן את הזכרון מה היה אז.
קפסולת זמן האחרונה בה נתקלתי היתה כשדווח על שולחנו של יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, שנמסר לתיקון קל והנגר שתיקן את השולחן מצא בו מגירה סודית. בדחילו ורחימו הם פתחו את המגירה ומצאו בה מסמכים וחפצים הנכונים לאותו זמן בו היה הנשיא בן צבי חי.

עכשיו תכניסו 15 בלוגרים לחדר אחד, שימו להם רק פסטה על השולחן ותגידו להם להכין מתכונים. כל אחד מביא איתו את השפעתו מבית, את השפעת הוריו (וכאן באה לידי ביטוי קפסולת הזמן שלי) וגם את השפעת הטעמים הביתיים.

מתכונים רבים עלו על השולחננו. ממקום לא ברור, כרוח גבית, רובם של המתכונים היו קשורים בדרך זו או אחרת לחג השבועות.
הנה שלושה מתכונים שהכנתי יחד עם ששת, האחשוורוש של הבלוגרים, בלוגר האוכל הראשון, זקן השבט ואחרון המוהיקנים (אף מילה לא בציניות, הכל אמת לאמיתה מתוך הערכה וכבוד) ואם היה אפשר, הוא היה מדליק את המשואת יום העצמאות של בלוגרי האוכל בישראל ועם אמנון שיש לו אתר וחנות לממכר יצירותיו הקולינריות באשקלון בשם צרמלה



פורלים ברטטוי
מצרכים:
6 פילטים של דג פורל, נטולי שדרה
3 גזרים קצוצים לקוביות
1 סלרי קצוץ כולל הגבעולים והעלים
2 בצלים רצוצים דק
2 פלפלים אדומים קצוצים
2 קישואים קצוצים
2 קופסאות רוטב פסטה של ברילה
2 שיני שום קצוצות

הכנה:
מאדים את הבצל בשמן זית עד לשקיפות. מוסיפים את כל הירקות ומאדים אותם להוצאת הטעמים. מוסיפים את רוטב הפסטה וממשיכים לערבב. הרוטב צריך לכסות את כל הירקות. אפשר להוסיף מים עד לכיסוי מלא. לאחר הרתיחה, מתבלים במלח, פלפל, 1/4 כוס רוטב סויה, 3 גרגרי פלפל אנגלי, עלי טימין יבשים, כפית חומץ בלסמי. מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה.
בזמן שהרטטוי מתבשל, מתבלים את הדגים במלח גס ועלי טימין ומטגנים במעט שמן זית לסגירה.
לאחר חצי שעה, כשכל הירקות רכים, מוסיפים את הדגים לסיר. מביאים לרתיחה קלה ומגישים מיד.

קוגל פסטה מהיר
מצרכים:
2 חבילות פסטה ברילה מסוג פפרדלה.
1 בטטה קלופה, חתוכה לקוביות קטנות
1/4 כוס קינמון
1 כוס סוכר
2 תפוחים קצוצים לקוביות
1 כוס חמוציות.

הכנה:
מבשלים את הפסטה לפי ההוראות של האריזה. מוציאים את הפסטה דקה אחת לפני שמוכנה כדי לקבל פסטה אל דנטה. מוציאים את הפסטה, מסננים ומעברים לקערה גדולה.
מתבלים את הבטטה בשמן זית ומלח גס ומכניסים לתנור למשך כ-20 דקות על חום 180 מעלות.

בקערה קטנה, מכניסים את הסוכר, הקינמון, התפוחים, החמוציות והבטטה. מערבבים היטב את הכל ויוצקים מעל לפסטה שבקערה הגדולה. מערבבים הכל יחד על מנת לקבל פסטה עם כל התוספות יחד. מעבירים לקערת הגשה ומגישים.

סלט " קפרזה " עם גבינת "מה עז " בסגנון " פנצנלה" (הסלט שהכנתי יחד עם ששת)
5- 6 עגבניות פרוסות
2 יח גבינת עיזים
חצי צרור ריחן
250  גרם רוקפור
חצי כוס שמן זית
5 שיני שום קצוצות
6 פרוסות לחם
שום קונפי
גרידת פרמזן לקישוט
אורגנו

ההכנה
קורצים עיגולים מהלחם , יוצקים שמן זית בתבנית ומצפים את הלחם משני צדיו בשמן. מכניסים לתנור 200 מעלות להשחמה משני צדדים.
בצלחת הגשה מניחים את פרוסות העגבניות. את גבינת העיזים  ( נקניק) פורסים עם פורס ביצים, על כל פרוסת עגבנייה מניחים עיגול של גבינה.
מפזרים אורגנו וממליחים לפי הטעם. יוצקים שמן זית בנדיבות.
מכינים מטבל מהריחן , מטגנים עם שום 3 דקות. מגרדים את הרוקפור בקערה ומערבבים עם הריחן, מוסיפים גם ריחן ( בזיליקום ) טרי.
מפזרים מהמטבל על הגבינה.
מניחים על כל עיגול מהלחם הקלוי.
מפזרים שום קונפי ומגישים

הערה חשובה: הלחם מעל על מנת שלא יירטב מהרוטב שנוצר.

בתיאבון







יום חמישי, 9 במאי 2013

הפוגה קלה לטיול בשוק. כך נולדת מנה

הפעם אני רוצה לתת לתמונה לדבר.
תבינו לבד (מומלץ לזמזם את מנגינת השיר "אצא לי השוקה")
במטבח: שף שלום גניש, מסעדת צ'מפיונס, כפר המכביה
כל השאר כולל טעימות: אני




יום שלישי, 7 במאי 2013

מעורב

אני לא יודע מה אתם אבל לפני שחג שבועות מגיע עם המתקפה הלבנה, זו של המחלבות, יש עוד יום אחד שנחוג במדינתנו. יום ירושלים.
בואו לא נכנס לפוליטיקה, זו לא הבמה הנכונה אבל אצלי יום ירושלים מסמל יום חגיגי במיוחד.
אמנם נולדתי בטרם שחרור העיר אבל אין לי כל זכרון מאותם ימי מלחמת ששת הימים מכיון שהייתי בערך בגיל של 4 חודשים אבל זכורה לי ההתרגשות של כל הסובבים אותי כשמידי שנה סיפרו לנו על אותם ימים משמחים של שחרור העיר, כשכל אחד סיפר איפה הוא היה כששחררו את הר הבית.

רק בעת האחרונה ירושלים הפכה להיות מעצמה קולינרית. את המחמאה הזו ניתן לזקוף לאמיצים שבחרו לפתוח מסעדות חדשות (מתברר שהטובות יותר הן הלא כשרות) וכן אלו שמתחזקים את הישנות והותיקות אבל מתחדשים בתפריטים חדשים ומעודכנים.
מנגד, ישנם עדיין ציוני דרך בעלי תעודת אזרח ותיק שמשמרים את הטעמים של ירושלים של פעם כמו רחמו, פינתי, ארקדיה, החצר ועוד.
אחד המאכלים הותיקים בעיר הוא המעורב הירושלמי ואין יותר מתאים לירושלים שתהיה לה מעורב כששלל של מרכיבים כמו אשכנזים וספרדים, יהודים, ערבים ונוצרים, נכנסים כולם לפיתה אחת אהההה לעיר אחת וחיים ביחד בתיבול ייחודי רק להם שמאחד את כולם.
המעורב הירושלמי הוא נכס מקומי שותיקי העיר מספרים שהוא נוצר לראשונה באזור רחוב אגריפס, פאתי שוק מחנה יהודה.
לכתר יש מספר טוענים אבל ממתיקי סוד ובעלי זיכרון של פיל יספרו שהמקום הראשון שבו עלה המעורב הירושלמי הראשון היה בסטקיית חצות.
שמה של סקיית חצות נודע למרחקים. מדובר במקום קטנטן, שבזמן שאתם עומדים בתור ומחכים לתורכם אתם עלולים להתקל בידוענים, פוליטיקאים, שופטים מכובדים או כל מיני רמי מעלה שיעמדו לצדכם כאחד האדם.
אם התמזל מזלכם והחלטתם לשבת בפנים, תוכלו לראות על קירות המסעדה את שלל הידוענים שבאו לטעום מנפלאות המקום, כיאה לכל מסעדה מזרחית המכבדת את עצמה. 
וזה סיפור המעורב: ערב אחד המסעדה היתה על סף סגירה. הפועלים כבר החלו לנקות את הכלים והמסעדה התכוננה ליום של מחרת. 
משום מקום, לפתע נכנסו אנשים (יש האומרים שהיו אחמ"ים בעלי שיעור קומה גבוה במיוחד) וכל מבוקשם היה לאכול משהו.
הטבחים שלא ידעו מאין צנחו האורחים החדשים, לא ידעו מה להציע להם שכן הכל כבר על סף סגירה. בצעד של אלתור, העלו הטבחים על הפלנצ'ה מכל הבא ליד. חזה עוף, כבד, טחול, לבבות, הודו, המון בצל מטוגן ותיבול כיד הדמיון וההמשך יסופר בספר דברי הימים.
לסטקיית חצות יש דף פייסבוק, הוא לא הכי עדכני אבל תוכלו לחוש את אוירת המקום בלי שום בעיה.

לכבוד יום ירושלים, לכבוד איחוד העיר, לכבוד המרקם המיוחד שמאפיין רק את ירושלים, הנה המעורב שלי, בגרסה עדכנית.

מעורב ירושלמי עדכני
מצרכים: ל-3 סועדים רעבים
3 בצלים גדולים, חתוכים גס
1/2 קילו פילטים של עוף חתוך לקוביות (החלק הקטן והארוך שבין החזות)
1/2 קילו טחול עוף נקיים מגידים
1/2 קילו כבד עוף מחולק לאונות קטנות (הודעת כשרות: יש לצלות מעט את הכבדים על אש גלויה לשריפת הדם, אין צורך להגזים)
כוס פרחי כרובית מפורקים לפרחים קטנים
כוס חומוס מטוגן (נמכר בפיצוחיות)
חופן די גדול של צנוברים
2 פטריות חוורש גדולות, קצוצות לריבועים קטנים (השתמשתי בפטריות של מרינה)
כוס טחינה גולמית (השתמשתי בטחינה של אחוה)
1/2 כוס עריסה 
פלפל חריף, קצוץ דק
פיתות או טורטיות
לתיבול:
כפית פפריקה מתוקה
כפית שטוחה פפריקה חריפה
1/2 כפית כמון
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית מלח דק
1/2 כפית חוויג' למרק

הכנה:
לשם הכנת המעורב יש להשתמש בפלנצ'ה כבדה. במידה ואין, ניתן להשתמש בווק גדול שיעשה עבודה לא רעה.
מטגנים את הבצל עד לשקיפות עם מעט שמן זית, מוסיפים את חלקי הבשר ודואגים שכל הזמן הם יהיו במגע עם חום הפלנצ'ה. ממשיכים להפוך כל הזמן עד לצריבה מלאה מכל הכיוונים. (אזהרה: לטחול יש נטיה להעופף באויר כמו פופקורן. כדאי להגיח עליו. אם נפל, חוק 3 שניות וחזרה למחבת) לאחר כ-3 דקות, מוסיפים את התבלינים ולאחריהם מוסיפים את הפטריות. ממשיכים להפוך למספר דקות נוספות ואז מוסיפים את שאר המרכיבים עד שמתקבל צבע צרוב ויפה על כל החלקים.
מכינים טחינה: כוס טחינה, כוס מים קרים, מיץ מלימון אחד, שן שום אחת כתושה ובוחשים הכל יחד עד לקבלת מרקם נעים.
על הטחינה יוצקים את העריסה כדי שתתן את טעמיה ומרכיבים את הטורטיה או הפיתה ולא שוכחים לגלגל אותה כדי שהמעורב לא יברח מהצדדים ואוכלים בהנאה.

ירושלים שמח לכולם.










יום ראשון, 5 במאי 2013

משתעשע עם חומרי גלם לקראת החג

שבועות בפתח, רשימת האורחים כבר מתמלאת ואני שוב בחרדות של עוד חג. אם מישהו מכיר איזה רגיעון לחג שגם לוקח איתו את החג, אני ישר מזמין קונטיינר.
בטרם מגיע החג, התחלתי להשתעשע עם חומרי גלם וטעמים כדי להגיע למנות שאני אוהב.
לשם כך השתמשתי במוצרים של חמים וטעים שיש להם מוצרים קפואים שנראים לא רע בכלל (ויש לי קצת השגות לגבי מוצרים קופאים שגורמים לשינויים בטעמים המקוריים).

ממליגה סגולה עם רביולי בטטות
מצרכים:
4 קלחי תירס שלמים
1 כוס חלב
2 כפיות חמאה
1 סלק (אפשר להשתמש בסלק מבושל בואקום)
חבילת רביולי מוכנה (או שתכינו לבד)

הכנה: 
מפרידים את גרעיני התירס מהקלחים. מחממים חמאה בסיר עד להמסה ומוסיפים את התירס. מתבלים במלח דק ומוסיפים את החלב. מביאים לרתיחה קלה וממשיכים לבשל עד לריכוך התירס.
בסיר נפרד מבשלים סלק שלם במים עד לריכוך מלא ומקררים.
מעבירים את התירס והסלק למעבד מזון או מוט בלנדר ומרסקים הכל יחד. טועמים ומתקנים תיבול.
מבשלים את הרביולי לפי הוראות ההכנה, מסננים ומזליפים מעט שמן זית כדי שלא ידבקו.
יוצקים מהממליגה לקערית ומניחים מעל את הרביולי ומגישים.







יום רביעי, 1 במאי 2013

הגיע הזמן קינוחים

הימים האלה שאחרי פסח גורמים לי לחרדות. לא די שעברתי בשלום את הפסח (יודעים שאני לא פריק של חגים?) וכבר נגזר על אבותינו לספור 7 שבועות לחג שבועות. 
היום הייתי אצל ג'לל, ההוא שיש לו משתלה לא רחוק מביתי, כדי לרענן את השתילים בגינה ולרכוש קצת תבלינים חדשים. אז ג'לל אומר לי כך: "מתי זה החג שאתם אוכלים רק גבינות? איזה אהבלים אתם היהודים איך אתם ממציאים חגים מוזרים" וכבר נדרכתי בחרדות כי הנה בא לו עוד עונש. מאכלי חלב. ככה זה שכל בני הבית חובבי בשרים. 

לשמחתי, מידי פעם אני מצליח לעבור את המשברון הזה עם עודף מוטיבציה. הפעם היו אלה פרימור, יצרני המיצים הטבעיים ("זה לא אנחנו, זה התפוזים") שביקשו ממני מתכון קינוח לשבועות ובזכותם הצלחתי להדחיק את פעימות הלב. 
כיאה לקינוח, שום דבר לא קל והכל מדוד על הקצה של הגרם. הפעם התחכמתי עם פרימור והלכתי על מתכון שעושים אותו על היד, עם הרגש ולא עם המספרים של מדע מדוייק. 

מה שכן, לשם שינוי, הצליח המתכון הזה להעביר בי את החרדות. צפו לעוד מתכוני שבועות בקרוב. 



שייק תפוזים ופירות-יער עם קרם עוגיות אוראו ושוקולד גרוס
המצרכים (ל- 6 מנות קינוח):
2 כוסות מיץ תפוזים סחוטי טבעי "פרימור"
250 גרם תערובת פירות יער עם חמוציות (1 כוס מלאה)
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה (1 מיכל)
2 חבילות סוכר וניל (50 גרם כל אחת)
6 עוגיות אוראו
20 גרם שוקולד מריר

אופן ההכנה:
מכניסים את פירות היער והחמוציות יחד עם כוסות מיץ התפוזים לבלנדר ומפעילים 3-4 פולסים בודדים בלבד. אנו מעונינים לקבל מרקם גס ולא חלק.
יוצקים את שייק לכוסות הגשה ומכניסים למקפיא עד בסמוך להגשה (שעתיים לפחות).
מקציפים את השמנת יחד עם הסוכר וניל לקבלת קצפת אחידה. לאחר שהקצפת יציבה, שוברים את עוגיות האוראו (אפשר עם פטיש שניצלים) ללא הקרם -  עד לקבלת פירורים אחידים ככל האפשר. בקערה אחרת מגרדים שוקולד מריר בעזרת פומפיה לקבלת פירורים.
מעבירים את הפירורים של השוקולד והעוגיות לקערת הקצפת ובתנועות קיפול מאחדים את הפירורים עם הקצפת.
לפני ההגשה, מעבירים את הקצפת לשק זילוף עם צנטר מתאים. מוציאים את כוסות ההגשה, יוצקים את הקצפת מעל ומגישים.