יום חמישי, 26 בדצמבר 2013

בדיחמין לשבת - הקיגעלה של הצ'ולנט

עוד יוצר הלך לו לעולמו. השבוע נתבשרנו כי גם דידי מנוסי נקרא ליושב במרומים לישיבה של מעלה יחד עם שאר הכוכבים שנאספו להם בחודשים האחרונים. 
דידי היה אחד הכותבים שיצא לי להתחבר למילה שלו עוד מהיותי צוציק. זה התחיל מבלי שידעתי שהוא כתב את "מי שלחם", "בת שישים" של הגבעתרון, וכמובן את המדור הסאטירי בדיחמין לשבת שפורסם בידיעות אחרונות. לצד ניחוש חידון הסמלים המטופש שהיה מידי סופשבוע בעיתון, הייתי תולש את המדור שלו ותולה על הקיר בחדרי כדי שיהיה לי לקרוא ככה אם ישעמם לי. אז המתכון הזה הוא לכבודו. הוא הרוויח אותו ביושר רב. 
עוד סוף שבוע קריר מצפה לנו וכבר מיום חמישי מתחילים לחפש את המתכון האולטימטיבי לחמין הכי טוב בשכונה. זה כבר ידוע שאף סיר אינו דומה לסיר אחר. אף אחד לא יודה ששלו פחות טוב משל שכנו ותמיד יהיו בעלי העצות, בדיוק לאחר שהחמין כבר מוגש לשולחן. 
ובכל זאת, הנה הטיפ הקטנטן שלי שתאמינו לי או לא, הוא ישדרג לכם את הארוחה: 
אז יש לנו סיר שהוא כולו מלא בכל טוב הארץ. עצמות, שעועית שהושרתה, חומוס, גריסים, תפוחי אדמה ושאר ירקות. אז מה נשאר? קישקע.
התוצאה הסופית
אז לקישקע יש המון גרסאות אבל זה לא המתכון הפעם אלא על קישקע אחר. זה שמתפוצץ בתוך הסיר. כן כן, תופעה ידועה ובעייתית הקיימת כמעט בכל בית פולני טיפוסי. לשם כך המציאו אבותינו המלומדים את ה"קיגעל של הצ'ולנט" שהוא בעצם גרסה של קישקע אך ללא המעטפת. טעמו אינו נופל מקישקע רגיל והחיסרון היחידי הוא שאין את העטיפה המתפצפצת לה של המעי.
הערה חשובה לאלו שמכינים את ה"קיגעל של הצ'ולנט": הקיגעל הזה דורש הרבה מים. חובה חובה חובה לקום לפחות פעם אחת באמצע הלילה ולעשות בדיקה חרישית של מצב הנוזלים (כן, זה גם מחייב אתכם לעשות טעימה קלה ולהשמיד ראיות פן תשאלו שאלות מיותרות על הבוקר של שבת)
כמעט מוכן, נשאר רק ללכת לישון עם המון חום ואהבה


קיגעל של הצ'ולנט
גרסה מקוצרת לקישקע בלי מעיים.

הגרסה שאני אוהב, בתוך הסיר.
רשימת קניות:
1/2 1 כוסות קמח תופח
1/2 כוס סולת
1 שום שום כתושה
כפית מלח
כפית קצת גדושה פלפל שחור
כפית פפריקה מתוקה
100 גרם שומן כבש מומס (מומלץ ועדיף) או 100 גרם מרגרינה
1 ביצה
1 כוס מים

הכנה:
מחברים את כל החומרים יחד לעיסה אחידה ודביקה (אם יצאה לכם עיסה נוזלית מידי, כדאי לחכות קצת שהנוזלים ייספגו על ידי הסולת)
לשלב הבא יש שלוש גרסאות. אישית אני מעדיף את הראשונה. היא הכי כיפית והכי מזמינה (הערה: את הקיגעל הזה יש לשים מיד לאחר הרתיחה הראשונה של הצ'ולנט כשהוא ממשיך להתבשל לו על אש קטנה בטרם יעלה לפלטה. יש לבדוק לפחות פעמיים את מצב הנוזלים שלא יהיה יבש מידי כיוון שהקיגעל אוהב לשתות את כל הנוזלים שסביבו. 
לפני הכל כלל ראשון ולאחריות אתם יכולים לבחור לכם את השיטה הנוחה לכם: הקיגעל הזה אוהב מקום. הרבה מקום. השתמשו נא בבקשה בסיר הכי גדול שאתם יכולים. הקיגעל יגמול לכם על כך רבות. בהתחייבות.
גרסא א' הקלה:
יוצקים את כל העיסה בפינת הסיר כשחצי ממנו שקוע בתוך הסיר וחצי בולט מעט החוצה.
בשיטה זו חשוב לבדוק לעיתים את מצב הנוזלים שבסיר ולהקפיד שתמיד יהיו מים. 

גרסא ב' רמת קושי בינונית:
מטגנים את כל העיסה כגוש אחד במחבת לצריבה משני הצדדים. מוציאים מהמחבת ומכניסים לסיר. 

גרסא ג' לפיינשמעקרים (רמת קושי גבוהה ומיותרת):
לוקחים שקית קוקי ויוצקים לתוכה חלק מהעיסה. מגלגלים את השקית למין צורת נקניק, מנקבים כמה חורים ומכניסים את השקית לתוך הסיר.
מביני העניין, יתחברו לקיגעל הזה, יותר מאשר לכל הסיר

הערה חשובה לאלו שמכינים את ה"קיגעל של הצ'ולנט": הקיגעל הזה דורש הרבה מים. חובה חובה חובה לקום לפחות פעם אחת באמצע הלילה ולעשות בדיקה חרישית של מצב הנוזלים (כן, זה גם מחייב אתכם לעשות טעימה קלה ולהשמיד ראיות פן תשאלו שאלות מיותרות על הבוקר של שבת)

שיהיה הגיטע שעאבס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה