יום שני, 21 באוקטובר 2013

לגעת בשמיים בארוחה הכי טובה בחיי - BLUE SKY של מאיר אדוני

זה הזמן להתוודות: עוד לא אכלתי מימי אצל מאיר אדוני.
(זה לא כולל כל מיני ארוחות מאורגנות רבות משתתפים אלא הכוונה לאחת ממסעדותיו של אדוני)
אני לא יודע אם אני ראוי שאקרא לעצמי בלוגר קולינרי אם לא אכלתי אצל אדוני, בכל מקרה, זה היה נכון עד לשבוע שעבר.
כידוע אני אוכל כשר ועל כן, לא צלח בידיו של מאיר אדוני לראות אותי בין לקוחותיו במסעדות השוות והמדוברות שלו. עד שהוקמה בלו סקיי.
לפני שהגעתי לבלו סקיי, קראתי קצת על המקום ולמדתי את הגזרה. הבנתי שמדובר במטבח עילי ומיוחד במינו שרק אלו שהיו בכתית או במזללה, יוכלו להבין במה מדובר ולעסוק בהשוואה בין שלושת תחנות הגורמה. אלו שלא מבינים במה מדובר, ראו בי כשגרירכם לכל הדרוש הסבר בטרם נגיע למנות שטעמתי:

בלו סקיי (בשבילכם העברית: "שמיים כחולים") ממוקמת במרפסת הגג בקומה ה15 של מלון קרלטון באזור המרינה וצופה על הנוף האורבני של תל אביב מכיוון מזרח ואל הים מכיוון מערב כך שצד אחד משדר את העיר התוססת והצד השני, את השקט, השלווה והנוף האין סופי של הים.
בלו סקיי היא מסעדה המציגה קולינריה וירטואוזית. אם לא הבנתם את רצף המילים, אסביר ואומר שלכל מנה יש שילוב מספר רב של טעמים בשילובים שונים ובנוסף יש בה גם פרזנטציה מטורפת משולבת בסגנוניות, צבעים וטעמים.
שמעתי עשרות פעמים מפיהם של שפים שהלינו על בעיות ומגבלות הכשרות הגורמות להם להתאמץ רבות כדי לעמוד בכל הדרישות שמטיל עליהם המשגיח המקומי וגזרות הרבנות. כמי שמחפש את נקודות האור בקושי זה, כמעט כל אחד ששמעתי ממנו כי מדובר באתגר, קיבל אצלי נקודת זכות. בלו סקיי מוכיחה שמדובר לא רק באתגר אלא יישומו הוא מעל לציפיות.
אוכלי הכשר כמעט ואינם מכירים מסעדות שף בתל אביב. מסיבה לא ברורה זה לא קיים על כן אני לא בטוח שאני מדייק אבל ב99%, מאיר אדוני מחזיר כעת בתואר נוסף: מסעדת שף כשרה יחידה בתל אביב.
בלו סקיי מתהדרת בתפריט דגים וחלבי, מה שמבטיח שימוש בדגים טריים ומשובחים, לצד חומרי גלם חלביים איכותיים 

אחזתי בתפריט. לכאורה אני מצפה לקבל משהו קלאסי עם מקוריות מסויימת. בכל המנות שטעמתי, גם אם התפריט מבטיח לנו משהו ברור, הרי שהטעמים הפתיעו שוב ושוב.
כל מנה אוחזת בידה מספר רב של טעמים ומרקמים שונים. לא אחת הם העלו בי זכרונות של חומרי גלם של פעם מתקופת ילדותי. כל צלחת נראית כציור אומנותי עד כי עלתה בי המחשבה שחבל להשחיתה בתנועות המזלג. אבל לאחר הביס הראשון, החיך נתן את אותותיו ודרש עוד.

בהמלצת המלצר הצמוד שלנו, לאחר שפתחנו את הסעודה בקוקטייל, בחרנו את המנות הבאות:

מנות ראשונות:

טרטר פלסטיני (87 ש"ח)
נתחי לוקוס נאים, צנוברים, טחינת הר ברכה, קרם חציל שחור וכמהין, יוגורט, שעועית ירוקה, עגבניות ערבה מרוסקות ושמן זית.
מנת פתיחה שפותחת טעמים ומרקמים. הטעמים העוטפים את המנה (קרם חציל שחור, כמהין והטחינה) נותנים אוירה של המטבח בו אנו נמצאים. את נתחי הלוקוס הייתי יכול לשבת ולחסל אחד אחד ככה סתם על הבר בלי לשים לב.

ניוקי ראטה חורפי (89 ש"ח)
דלעת מקורמלת בקינמון וחמאה, ערמונים קלויים, אגוזי מקדמיה מסוכרים, גזר מקורמל, ריקוטה, קרם ליקריץ, קרם נקטרינות, שמן מרווה וזסט לימון.
כשהמנה הגיעה לשולחן, התרשמתי שמדובר בציור על צלחת עם גוונים דומים של כתום. לכל ביס היה טעם אחר. מצד אחד הערמונים ומצד שני הליקריץ והנקטרינות. חגיגת טעמים וצבעים. לא חבל להרוס את הציור הזה? לא, לא חבל בכלל.

מנות עיקריות:

נתחי דניס אפויים במעטפת מלח ים (117 ש"ח)
נתחי דג דניס שבושלו במטעפת מלח ים, מוגשים עם אספרגוס לבן וירוק, עם ביצה עלומה בטמפורה (!!!) ורוטב חמאת ים ויין לבן, מוגש על פולנטה טריה.
מנה אליפות. פולנטה טריה חלומית ורכה. הדג היה עשוי כל כך נעים ורך כתוצאה מהאפיה במלח והכותרת היתה ביצה עלומה (ביצת בנדיקט) מצופה בטמפורה פריכה. משהו שבחיים לא ראיתי.
כאן אמרתי לעצמי שאם כך הולכים להיות כל המנות, אני הולך לחגוג היום.
המנה הוגשה עם שני מיני בריושים קטנטנים ששבו את ליבי מיד.


בייבי לוקוס צרוב בפלנצ'ה (161 ש"ח)
בייבי לוקוס צרוב בפלנצ'ה, עם פטריות יער ושינוקי, ראגו דגנים בפורצ'יני וצנוברים, ירקות שורש וכמהין.
מנה כל כך קלאסית עם טעמים שטועמים רק המסעדות מוקפדות. חגיגת פטריות במסחר גוונים וטעמים. פטריות הפורצ'יני והכמהין נטחנו דק דק והיו כמו אבקה שעיטרה את המנה. הדג היה פריך ושידר "עכשיו יצאתי מהים". תענוג של מנה מנצחת שלא משאירה ספקות.


קינוחים:
אחד מנקודות החולשה של מסעדה כשרה היא הקינוחים. לא בבלו סקיי.
שני קינוחים הגיעו לשולחן. שניהם היו חלומיים ומטריפי חושים. אחד מהם הזכיר לי שוקולד שטעמתי פעם אחת בחיי בילדותי, הלוואי והייתי יודע לזהות כדי להתענג שוב ושוב על הטעם הנשכח.
טארט לימון (63 ש"ח), עם שלל של תוספות כמו מרמלדה, זיתי טאסוס מסוכרים, גלידת ליקריץ, ג'לי תפוזי דם ועוד. מכל צד שתסובבו את הצלחת, תזכו בטעם אחר ומפתיע. מנה קינוח חלומית ומטורפת. 
כך מגישים בבלו סקיי את הסוכר. תתרשמו.

את מי תפגשו בבלו סקיי?
פודיס מביני עניין וחיך משובח, שומרי כשרות, חוגגים אירועים מיוחדים (הצעת נישואין, חגיגת יום נישואין) זוגות רומנטיים ואוהבי דגים שהפרוטה מצויה בכיסם.
המחירים בבלו סקיי אינם זולים אבל כל שקל מקבל תמורה מלאה. ללא קשר למחיר, אפשר להכתירה בתור המסעדה הכשרה הטובה ביותר שיש (ויש מולה כמה אחרות וחזקות) ובהחלט מדובר מבחינתי בארוחה הטובה שאכלתי בחיי. (יגידו אחרים ויצדקו שכיוון שלא אכלתי קודם בכתית או במזללה, אין לי יכולת להשוות. יש אמת בדבר.)
בדרכי הביתה מבלו סקיי, החלו בי הרהורי כפירה עד כי לרגע עלו בי מחשבות להתנצר ולו רק כדי שאוכל להינות משאר המנות של השף במסעדותיו האחרות. כידוע, לאדוני יש בנוסף עוד שתי מסעדות בתל אביב. כתית הקלאסית והמזללה הצעירה ובעלת התזזית. אלו ששפר מזלם וביקרו בשתי המסעדות, ימצאו את בלו סקיי כמסעדה המשלבת בין שתי המסעדות והיתרון שלה על האחרות שהיא כשרה. אשרי שאיני צריך להמיר את דתי.
אגב, שמועות אומרות שאין זו הכשרה היחידה של אדוני והבאה בתור תהיה בשרית כך שמדובר פה בחלוץ של ממש והלוואי ויהיו גם כאלה שיבואו בעקבותיו של אחד השפים המוערכים ביותר הארץ ובקרוב יפתחו עוד כשרות נוספות בתל אביב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה