יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

פרג'י - הנקודה שלי ביפו

לאחרונה יש לי משיכה למטבח הטריפוליטאי. אני לא יכול להסביר את העניין ואני לא מחפש אשמים אבל מידי פעם אני מוצא עצמי חוטא ומחטיא את בני בייתי בנסיונות של מאכלים טריפוליטאים טעימים, תוך שאני מתעלל בהם והופך אותם למתכונים קצת שונים/משודרגים.
לפני כמה ימים, השתתפתי בצילומים לסדרה חדשה בערוץ 10 שתשודר מתישהו בחודשי החורף והלוקיישן הנבחר היה מסעדה טריפוליטאית ביפו. (אל תשאלו למה, אני לא מגלה אבל אוכל רק להדליף שהולך להיות מאוד מעניין מסקרן)
למיטב זכרוני, זכרתי שיש שתיים כאלו. אחת מאוד ידועה ומתויירת, והשניה, מסיבות לא ברורות לי כלל וכלל, לא די שלא ביקרתי בה, גם דילגתי עליה בלי לקחת אחריות למעשי.
תודות לצילומי הסדרה, עשיתי תיקון והנה ביקרתי בה, במסעדת פרג'י.
אז בינות לסמטאות יפו, ברחוב פנחס בן יאיר 8, ממש מאחורי הרחובות הסואנים של הבסטות הפשפשים, נמצאת מאז 1956 מסעדת פרג'י.
כבר מהכניסה למסעדה, מרגישים את הריח התבשילים העולה מהפתיליות הישנות. המבואה נראית כמסעדת פועלים רגילה בלי גינונים וחידושים אבל די במעבר לתוך אזור הסועדים כדי לראות שאנו נמצאים במקום בעל קירות חשופים שניתן לראות היטב את הלבנים העתיקים ממנו בנוי המקום. התקרות הגבוהות נותנות הרגשה נעימה ואור חצי סתווי פורץ פנימה ומשרה אוירה נעימה.
ישבתי יחד עם עוד שלושה בלוגרים נוספים ובחנו מקרוב את התפריט. (תאמינו לי, 4 בלוגרי אוכל רבים, זה לא קל. אנחנו מסוגלים לאכול גם את השולחן והמלצרית)
מכיוון שלכל מנה יש להצמיד מילון והסבר מפורט, בחרנו להזמין הכל מהכל, כשאנו טועמים כולנו מצלחות מרכזיות. רק חשוב לי לציין כי בדרך כלל אין נהוג כך בפרג'י אם כי, המחירים המפתיעים יאפשרו לכם להזמין הכל, כל עוד יש לכם מקום בבטן.
כבר על ההתחלה, נחתו על השולחן מבחר לא גדול של סלטי פתיחה, עם ככר לחם פרוס גס, כמו שאבי היה נוהג לפרוס (בעובי של 3 אצבעות) והם שנתנו את האות לכניסת המנות האחרות.
לאט לאט החלו המנות לזרום. מפרום (חצאי תפוחי אדמה עם בשר טחון, ברוטב אדום), חריימה (דג ברוטב אדום), מסרן (מעי ממולא, ברוטב אדום), מנגול (תבשיל בשר ושעועית, נחשו באיזה רוטב? אדום כמובן), קציצות בשר עם במיה (ברוטב אדום) וגולת הכותרת שלנו, הדובדבן שבקצפת: קוקלות (חכו, בקרוב אעלה מתכון חצוף ומשודרג בעקבות ההשראה של ההנאה מהקוקלות האלה)
בגדול, כמויות הצבע האדום, מצדיקות את המנות ואת הטעמים, גם אם הם טובלים בשמן. כמובן שאוכל כזה הוא אינו מדוייק, והרי ידוע שהמידות והכמויות של המתכונים הם "ככה וככה" ואני אומר זאת למרות שהיינו בטוחים כי מאחורי הסירים נמצאת טריפוליטאית בת 90, ולהפתעתנו היתה זו זיוה, הבת של פרג'י, שלקחה על עצמה את בישולי המסעדה, ואכן התברר שיש לה יד טובה שלא פוחתת טריפוליטאית ותיקה. 
גם הקינוח לא השאיר אותנו רגועים. שני קינוחים נחתו על השולחן: עוגת ספרא - עוגת סולת בעלת טעמים מאוד מסקרנים והנסיך של הקינוחים, הלוא הוא המלבי שהיה אחד הטעימים שיצא לי אי פעם לטעום והוא עוד פרווה.

פרג'י היא יותר ממסעדת פועלים, למרות שהמחירים לא רחוקים מזה. אפשר לכנותה בתור המסעדה היחידה באזור יפו המתויירת שהיא אינה מלכודת תיירים או כזו שתתאכזבו ממנה שלא קיבלתם תמורה לכספכם.
אם אתם לא בדיאטה, זה המקום. שבו לכם בהנאה, תזמינו הכל מהכל, ולא לשכוח את הקוקולות הטעימות.

פרג'י
רחוב פנחס בן יאיר 8, יפו
כשר


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה