יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

צדיקים (פוסט יום כיפור וברור שיש גם אוכל)

רבי ברוקא שהיה מחכמי-התלמוד, היה איש חסיד ורב-פעלים והיה עוסק בתורה ובמצוות ועובד את קונו בכל עת.  אליהו התשבי היה בא אליו בכל פעם ומשׂיח עמו בארחות חיים וחסד. פעם הלך הרב בשוק ובא אליהו לקראתו, והוא ממהר לדרכו. ניגש אליו ברוקא וישאלהו: היש בשוק הזה בן-אדם, שזכה לחלק בגן-עדן? הביט אליהו אנה ואנה ויאמר: אין אף אחד בכל ההמון מסביב לנו, אשר עשה מימיו דבר טוב מיוחד.
עודם ניצבים יחד, והנה איש אחד עובר עליהם והוא לבוש מנעלים שחורים, שלא כמנהג היהודים, וטליתו אינה מצויצת. אמר אליהו לברוקא: האיש הזה הוא מיורשי גן-עדן!
לקח הרב רשות מאליהו ורץ אחרי הזר, השיגהו בדרך ואמר לו: אַל ירע בעיניך על אשר אעכבך; הגד-נא לי, מי אתה ומה מעשיך?
השיבו האיש ואמר: שומר בית-האסורים אנכי, ואני עושה את מלאכתי באמונה כפקודת המלך עלי.
אמר לו הרב: בעת תוּבאנה נשים לבית-הסוהר, איך תתנהג עמהן?
אמר השומר: אני משגיח על זה, להושיבן בחדר מיוחד, מגין עליהן ואינני נותן לאנשים לנגוע בהן.
עזבו ברוקא ואמר: כמה גדולים מעשיו של זה.
הוא חזר לשוק, והנה אליהו הנביא בא שוב לקראתו. עמד לשיח אתו.
עברו עליהם שני אנשים פשוטים.  אמר אליהו לרב: גם אלה הם בני עולם הבא!
אמר ברוקא לאליהו: מה מעשיהם של אלה?
אמר החוזה: אנשים בעלי-חדוָה המה, וזה דרכם לבקר כל איש נעצב ומר-נפש והם מנחמים אותו ומדבּרים על לבּו; ינצו אנשים בשכנותם, לא יזוזו מהם, עד כי ישלימו ביניהם.
אמר בּרוקא: אם בכך נוחלים עולם חיי-עולם, אלך ואעשה כמוהם!
(ציטוט מתוך פרוייקט בן יהודה)

אז את פרויקט כרובית אתם כבר מכירים וכמה היללתי ושיבחתי אותו בעבר. להיות חלק מהפרוייקט הזה שהוא כולו נתינה, הוא זה שמרומם את הנפש ומאפשר לי להתחיל את השנה החדשה עם הרגשה טובה בלב.
אני רוצה לספר על אחרים, אלו שהיו מאחורי הקלעים שנתנו לי וסייעו בידי לקחת חלק בפרוייקט זה בערב ראש השנה האחרון.
אין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל כיוון שאני כותב זאת ואין הם בפני, אני מרשה לעצמי. 
הכירו את מקס, הכירו את חיימי ואמרו יפה שלום למטילדה.
כשלקחתי על עצמי להכין את כמויות האוכל למבצע של ראש השנה הנוכחי, שמעתי אנחה של כזה אוי מכיוון זוגתי. בשנה שעברה, תוך כדי ההכנות לליל הסדר, העמדתי את שלושת בנותי והכנו היחד כמויות אדירות של אוכל לנזקקים, ניצולי שואה עריריים ועוד כאלה שלא שפר מזלם.
לא ויתרתי לעצמי, התחלתי את ההכנות לחג כמה ימים לפני כן, (הודות לסוויד שלקחתי מתותי) וכך פיניתי לעצמי כמה שעות לטובת העניין. בתחילה חיפשתי מקום שבו נוכל לעבוד בצורה יותר נאותה ומכובדת וגם חיפשתי ידיים עובדות. 
את חיימי אני מכיר כבר כמה שנים. אנחנו גרים בסמוך אחד לשני. לא הייתי צריך לחכות הרבה ומיד לאחר שהעלתי סטטוס בפייסבוק "דרושים בשלנים" ומיד התייצב חיימי לעבודה. הוא בא עם כל הכוח, עם כל המרץ ותקתק עבודה ראויה לשמה. תודה חיימי. שנזכה לעוד שנים רבות ואירועים שכאלה.
זהו חיימי
את מקס לא הכרתי קודם. הגעתי אליו תודות לאליחנן מלכיאור שבא מאותה עיר שבאתי אני, ובהמלצתו פניתי אליו. כשמקס שאל אותי לשם מה מטרת הפרוייקט, הוא לא היסס ומייד צירף את עצמו ליום הבישולים. למקס יש חזות שונה מליבו. מבחוץ הוא נראה קשוח (כמה זמן עבר עד שהוצאתי ממנו חיוך דל) אבל מבפנים הוא רך כחמאה. רוח ההתנדבות שבו, הזרימה את האדרנלין במטבח.
זהו מקס
מקס וחיימי התייצבו ב-3 לפנות בוקר, הפשילו שרוולים, השחיזו סכינים, וביחד במשך יום שלם הוצאנו תחת ידינו 1500 קציצות מפוארות שחולקו במנות אישיות, יחד עם מעל ל-200 קילוגרם של ירקות אנטיפסטי בתנור. (אני הייתי אחראי על צוות הווי ובידור והייתי עסוק הענייני האריזות)
מכדררים ולא כדורסל
כמעט מוכן, נשאר רק לטעום
ועכשיו לאכסניה: מטילדה בר.
יתכן מאוד שביום יום לא הייתי רואה עצמי מגיע למטילדה בר. לאחר שיחת טלפון עם גרי, מנהל המקום (תודה לך זן אור), מיד הבנתי שיש איש אמיתי בעל לב רחב שמוכן לתת את הכל להצלחת הפרוייקט.
גרי העמיד לרשותנו מטבח שלם, מצוייד בכל האביזרים הדרושים לבישולים שלנו.
תמונות יח"צ זן-אור
תוך מספר דקות, הוכשר המטבח בצורה זריזה וניגשנו לעבודה. חיימי הכין את תערובת הבשרים וכידרר קציצות נאות לתפארת. מקס קיבל מינוי להיות השף של האירוע והיה אחראי על ההכנה ופיקד על כולם ביד רמה. (חכה מקס, אם לא שמת לב, יש לך כבר צו 8 לחגים הבאים ולא משנה לי איפה תהיה, פה או שם)
גם גרי, האיש והמטילדה, לא נשאר חסר כל, ובשעות שבהם כמעט ונשברנו, הפשיל את שרווליו והצטרף לצוות שסייע לנו.
תמונות יח"צ: זן-אור
תודה גם לתותי בן איתי,הלא היא מהבלוג ללקק את התות, שלא די בתרומתה לסוויד שהכנתי איתו מבעוד מועד את ארוחות החג, לאחר עוד יום העבודה שלה הצטרפה גם היא לנתנה יד לאקורד הסיום.
בשעה טובה, הגיעו השליחים ואספו את התוצרת עליה עמלנו והסיעו את כל הכבודה לשולחנם של מי שזקוק להם.

אז אם אזכה יום אחד להגיע לגן עדן, דעו לכם שאלו הם האנשים שארצה אותם שיהיו לידי.

3 תגובות:

  1. זו יוזמה מבורכת ומדהימה.
    אמנם יכולתי לתרום רק מעט מזמני באותו היום,
    אך גם המעט הזה הרגיש אחכ כל כל הרבה..
    בפעם הבאה אני בפול טיים :)

    השבמחק
  2. יוזמה מדהימה :) וכל הכבוד לכל מי שנרתם, כל אחד והעזרה שלו. זה ממש לא מובן מאליו... אני רק מצטערת שלא יכולתי לקחת חלק גם כן

    השבמחק
  3. כל הכבוד! חיימי האיש עם לב הזהב! נדב

    השבמחק