יום שלישי, 20 באוגוסט 2013

קוראים לו שמו ויש לו אוצר

מיקי שמו חובק ספר מתכונים חדש דנדש.
למיקי שמו שמור מקום מכובד מאוד בקולינריה הישראלית. אין צורך להמליץ עליו לאף אחד, הוא עושה זאת יותר טוב מכולנו. לפני כמה שבועות קראתי כתבה מאוד מסקרנת על בעלי מקצוע שעברו צד. מיקי שמו היה אחד מהם, קצין רב סרן בגולני שיום אחד החליט שהוא הולך להיות קונדיטור ומשם הדרך נסללה הלאה והלאה.
אני מפרגן לבחור הזה. לא פגשתי אותו מעולם (עד לאירוע השקת הספר) הוא תמיד מחייך, תמיד מספרים עליו רק דברים טובים ותמיד הוא מחדש. כאלה אני אוהב.

הספר והמתוקים שליד
בספרו החדש "אוצר העוגיות של מיקי שמו", כותב מיקי משפט שהצליח לגעת בי חזק. לדבריו, העוגיה, יש לה אורך חיים ארוך, היא משהו אישי שעושים בידיים, מאחסנים בצנצנת או בכלי אישי וסופה להנתן כמתנה למישהו אהוב, אותו אנו רוצים לשמח.
אולי עכשיו בזכות אותו משפט של מיקי, אני מתחיל לחבב אותו יותר.
הספר החדש של מיקי מרהיב מאין כמותו, הודות לשני אנשים שעמלו מאחורי הקלעים: עמית פרבר על הסטיילינג ודניאל לילה הצלם המוכשר. עברתי על כל תמונה ותמונה בדקדקנות ונהנתי מכל אחת שהפתיעה יותר מקודמתה וזאת בזכות לקונספט והשראה של ספרי בישול עתיקים, מה שהקנה לספר מראה ייחודי ומרתק.
מיקי שמו והמתוקים
עברתי על כל המתכונים שבספר. אם פעם אפיה היתה משהו מרוחק ממני, אין ספק שאני הולך לנסות כמה מהמתכונים בעצמי, להוכיח שאפיה זה לא דבר מפחיד ואדווח על כך בהמשך עם דוגמאות.

קשה אהה?
באירוע ההשקה הנוצץ של הספר החדש של מיקי "אוצר העוגיות של מיקי שמו" ניתן היה לטעום ולדגום חלק מכובד ממבחר המתכונים שבספר. אם לא הייתי בדיאטת רצח, אני חושב שלא היה ידוען אחד או פודיס שכללו עיתונאי אוכל, בלוגרים נבחרים, שפים ובעלי חיך נוספים,שהיו מצליחים לגעת בעוגיות אלו כי הייתי עושה זאת לפני כולם. 
חברים שבאו לפרגן (והיו עוד הרבה שלא צילמתי כי אני לא פפרצי)

הספר הופק בשיתוף פעולה של מיקי יחד עם הוצאת "על השולחן" שהפיקה את שני ספריו בקודמים. בבלוג שלי בדרך כלל אני מעביר הלאה את התשורות או המוצרים שאני מקבל. הפעם החלטתי לפנק את עצמי ולהשאיר את הספר שקיבלתי לביקורת, על המדף במטבח שלי, בין אם להשראה ובין אם להנאה.

הספר "אוצר העוגיות של מיקי שמו" בהחלט מתאים כמתנה ראויה לקראת ראש השנה הבאה עלינו לטובה במחיר 138 ש"ח בכל חנויות הספרים או בסניפי רשת הקונדיטוריה "שמו". מתנה שאני לא מכיר אחד שיסרב לה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה