יום חמישי, 7 בפברואר 2013

פוסט יומולדת - כן כן זה היום

השנה אכלתי אותה בגדול.
בדרך כלל אני חוגג את יום ההולדת שלי החל מהתאריך העברי ועד הלועזי אלא שהשנה זה קרה והתאריכים התאחדו ולא נותר לי מת לחגוג מלבד יום אחד בודד.
כיוון שזה קורה היום, יום חמישי, אתענג עליו כאילו אין מחר בשלל אירועים זריזים. בעיקר בשבילי.
המתכון שנראה לי שהוא הכי משקף את יום ההולדת שלי, קשור לחצי אחד של המשפחה ולטיול האחרון שעשיתי עם ביתי האמצעית בנובמבר האחרון.
כפי שכבר סיפרתי פעם, כל משפחתה של אימי היו מתושבי עיר הבירה של הממלכה.
סב סבי היה מורה שוחט ולימד מילה (ולימים היה מוהל בית המלוכה. מקצוע מכובד בהתחשב שכל היורשים ועתידם אמור לעבור תחת ידיו) ובנו (סבי) המשיך אחריו את השושלת. סבתי השתייכה למשפחה של סוחרים שניהלו עסק סיטונאי בשוק ספיטלפילד הסואן שברחוב קומרשל באזור האיסט-אנד שבלונדון. אזור המסחר השוקק של העיר.
אזור האיסט-אנד, היה אזור שמרביתו היה מאוכלס ביהודים ובעוד מהגרים זרים. הוא נשק לאזור ה"דוקלנדס", הנמל של נהר התמזה והיהודים התרכזו ברובו כאזור סחר חופשי של סחורות והברחות רבות (כיאה לעמנו המפואר). אזור זה לא היה עשיר (בלשון המעטה) היה ידוע כמקום מרבצו של ג'ק המרטש שהטיל את אימתו על תושבי השכונה. הדבר היחידי הטוב שבא ממקום זה הוא שיש האומרים שבאיסט-אנד נולד הפיש אנד צ'יפס האנגלי לאחר שהיהודים חיפשו להם פתרון כשר לאוכל רחוב.
בנובמבר האחרון, בנוסף להראות לה את נפלאותיה של לונדון, לקחתי את ביתי על מנת להראות לה היכן הכל התחיל.
לרגע אחד כל זכרונות הילדות שלי באו ועלו להם כשאני נזכר בריחות ובסביבה בה הייתי לראשונה בגיל 4.
כבר שנים שאני עובר שם בכל פעם שאני בלונדון אבל הפעם לראשונה אזרתי אומץ ולחצתי על האינטרקום של הבית בו גרנו ממש לפני יותר מ-40 שנה.
זה אני, בן 4. הנמשים עוד שם
בעלת הבית היתה מסבירת פנים ואדיבה ולאחר שתיחקרה אותי היטב, הזמינה אותנו לביתה, אותו הבית הזכור לי מאז. לבקשתי, כבר בכניסה, ביקשתי ממנה כי תאפשר לי להדריך אותה בביתה וזאת על סמך הזכרון ילדות שנותר בי.
להפתעתי, הבית נשאר כמות שהוא בדיוק כמו אז. החדרים, המטבח ואף המרפסת, נשארו להם עומדים לתפארת אבל ההפתעה הגיעה לקראת סיום כשבעל הבית ביקש שאתלווה אליו לכיוון הדלת. הייתי בטוח כי כאן תם הנימוס האנגלי והוא מראה לי את הדרך החוצה אלא שכל מה שהוא רצה לברר היה מהי אותה בליטה קטנה הנמצאת על משקוף הדלת כשהוא זוכר היטב כי אחד השיפוצניקים אמרו לו שלא יעיז לגעת כי "זה משהו של היהודים".
 SPITALFIELD MARKET. 103-105 Commercial St London
הנה הם משפחות פרידמן-איילדקופ של אז (צולם בערך בסוף המאה ה-19) והכניסה לשוק. החלון שלי היה בקומה השניה מאחור.
בהתרגשות רבה הסברתי לו על אותה מזוזה שמי יודע אולי קיימת כבר מעל למאה שנה באותו מקום. מקום מושבה של משפחתי.
אגב, מאז ועד היום, השכונה עברה שדרוג מדהים והאזור הפך להיות לאחד המבוקשים והאהובים על צעירי העיר. השוק שינה את פניו כמעט לחלוטין ורק חבל שריח הירקות והפירות נעלם לו והתחלף בשוק טרנדי של אופנה ועיצוב המוחזק על ידי מעצבים צעירים. 

מספר פעמים נשאלתי איך מכינים פיש אנד צ'יפס אמיתי ומהו הסוד.
לכבוד יום ההולדת שלי, הנה הגרסה שלי לפיש אנד צ'יפס האנגלי שכפי שכבר ציינתי יש לו זכויות יהודיות.

הגרסה שלי לפיש (אנגלי) אנד צ'יפס (קצת הולנדי) עם טריק תיבול בוכרי על קרפציו סלק טעים.
מצרכים לדג:
דג בקלה (זהו הדג המקורי האמיתי לפיש אנד צ'יפס אבל אפשר להשתמש בכל דג לבן) כיוון שאני גם מת על סרדינים מטוגנים, מצאתי דגי בקלה קטנטנים שענו יחד על הכל.
פחית בירה לבנה. רצוי קרה ככל האפשר (משתמשים בחצי וחצי שותים בהנאה)
ביצה אחת
כפית ממרח חזרת לבנה (אפשר גם חצי כפית אבקת וואסבי)
כפית חרדל
קמח לבן

מצרכים לצ'יפס:
תפוח אדמה לטיגון
שמן צמחי

לקרפצ'יו:
סלק מקולף ושטוף.
מיץ לימון
כוסברה טריה
שיני שום
פלפל חריף

הכנה:
מערבבים את כל מרכיבי בלילת הדג עד לקבלת מרקם חלק ונעים. טובלים את הדגים עד לזמן הטיגון.
מחממים שמן עמוק וטובלים בו את הדגים אחד אחד. מוציאים וסופגים את עודפי השמן ומניחים בצד.

צ'יפס מוצלח דורש קצת השקעה ועל כן יש לטגנו פעמיים. כל נסיון אחר צפוי לכישלון ולא יביא את התוצאות המוצלחות כמו בשיטה זו.
חותכים את תפוחי האדמה לצ'יפסים לפי הצורה המועדפת. מכניסים לקערת מים להוצאת העמילן. מוציאים וסופגים.
מחממים שמן עמוק עד לטמפרטורת טיגון. מכניסים חלק מהצ'יפסים ומטגנים עד שמתקבל קרום טיגון בהיר. כאילו הצ'יפס ברמת מוכן חצי. 
מוציאים את הצ'יפסים ומסננים מעודפי השמן. כך עושים לכל הצ'יפסים.
בסמוך להגשה, מחממים שוב את השמן ומטגנים את הצ'יפסים שטוגנו חלקית עד לקבלת צבע טיגון אהוב.
מוציאים, מסננים ומגישים. צפויות הפתעות.

פורסים את הסלק לפרוסות דקות (רצוי עם מנדולינה) ומשטחים על צלחת גדולה. פורסים את הפלפל החריף לפרוסות דקות ומפזרים מעל עם מספר עלי כוסברה. יוצקים מעל לכל מעט מיץ לימון ושמן זית וממתינים מספר דקות.
מסדרים את הסלק בצלחת הגשה גדולה ומסדרים מעל את הצ'יפסים הקריספיים.
מכינים מטבל משיני שום כתושים, כפית מלח, צרור כוסברה קצוצה ביחד עם כוס מים רותחים. טובלים את הדגים בתוך המטבל ומניחים מעל לכל ומגישים.
הכנתי גם גרסה בלי הסלק. לאלו הפולנים שלא מסוגלים לראות אדום מול העיניים. 

יללה שיהיה לי יומולדת שמייח.