יום שלישי, 26 בפברואר 2013

לאכול קפוא אצל שגב - ביקורת

הכותרת הזאת יכולה להרים גבה ויכולה אף להביא עד כדי הדרת סועדים ממסעדה נחשבת אבל הכל אמת לאמיתה.
בוודאי ראיתם לא מעט פוסטים של עמיתי לעולם הבלוגרים בנוגע לאוכל הקפוא של שגב.
אני כמעט בטוח ב-100% שזו הפעם הראשונה שמישהו מרים פרוייקט כל כך מסובך ומורכב שכזה אבל רק תזכורת קטנה, הארוחות המוכנות האלה כובשים את כל אירופה וארצות הברית עד כדי כך שיצרני מזון מתלוננים כי חלה ירידה משמעותית היקף המכירות של האוכל הטרי ומצרכי המזון לבישול.
בארצות הברית זה נקרא COUCH FOOD ומסמל את אלו שיושבים כמו בטטות על כורסה מול הטלוויזיה עם מגש עמוס באוכל שחומם במיקרו.
בבריטניה וגם בחלקות אירופאית טובות אחרות, מדפי הסופרים העמוסים הפכו להיות שורות שורות של מקררים ובהם יושבות הארוחות המוכנות הדורשות רק מיקרוגל.

אז הנה מישהו שהרים את הכפפה והלך על כל הקופה תוך שהוא שם את כל הרזומה שלו והקרדיט שיש לו מציבור סועדיו והלך על ארוחות מוכנות.
שגב מחזיק בכמה כובעים. הוא השף של אלעל. הוא הבעלים של שלוש מסעדות מצליחות (תל אביב, הרצליה וראשון לציון). יש לו תוכניות בישול בטלוויזיה שגב בא לבשל, המופע של שגב, שגב בא לפנק, מלח הארץ הבסטה של שגב ועוד (האמת, הפסקתי לעקוב ותמיד נראה לי שהוא ואהרוני יושבים על אותה הרצועה) יש לו קיטרינג, סדנאות, ייעוץ קולינרי והוא גם הבעל של סנדרה.
יש לו תזזית מטורפת. ניתן לראות את העיניים שלו רצים בחוריהם על הדבר הבא.


אני חייב גילוי נאות אחד. פעם היה לי קשה להתחבר אליו בדמות הטלוויזיונית שלו. נראה לי בעייתי קצת איש אחד שמצליח לקפוץ על הכל כי בטוח שיש נפילות אבל האמת, דעתי התרככה כשראית איך הוא עושה את הכל בחן, בחמימות ובנועם הליכות.

אז הוזמנתי למסעדת שגב אקספרס שברמת החייל כששגב לוקח סיכון והוא מגיש לסועדיו אוכל מהמקפיא.
כידוע אני אוכל במקומות כשרים ולכן לא זכיתי עדיין להיות אצל שגב ולאכול מידיו (שגב, זה נ' שלך, לא שלי) אבל על ההזדמנות הזאת, לא אוכל לוותר.
זכור לי שפעם היה לי כלל ברזל אחד לגבי מסעדות: אם אני שומע את צליל המיקרו, אני עוזב מייד אלא שהפעם המנות שהוגשו לשולחן המוזמנים היו אלו שניתן לקנות בכל סופרמרקט או מרכול. אוכל קפוא ומוכן לאכילה.
שגב מספר שהוא טייל הרבה בעולם וחרש היטב את שוק הארוחות הקפואות וכך למד את כללי "עשה" ו"אל תעשה" באוכל קפוא. הוא מספר שהוא נכנס למעבדה שטיבון ויל בנו לו בקרית מלאכי ובנה ארוחות מלאות עם שלבי הכנה מדוייקים על מנת לתת את התוצאה הטובה ביותר של אוכל קפוא מוכן.

קיבלתי טעימה של מספר מנות מוכנות:

קציצות דג  מבושלות ברוטב עגבניות. 800 גרם. כ-34 ש"ח למנה.
טעמתי את הקציצות האלו במסעדה וכמעט שרצתי אליו לנשק את ידיו. ראיתי על פניו שהוא באופן אישי אוהב את הקציצות האלו. הן מזכירות לו טעם של בית ושל אמא.
הכנתי את הקציצות לפי ההוראות (בסוף הרשומה יש לי הערה חשובה לגבי צורת ההכנה למי שמעדיף שלא להשתמש במיקרו)
בתחילה טעמתי את אותן כמות שהן וטעמן היה דומה כמו במסעדה. אחר כך הוספתי חומוס מבושל ופלפל אדום והיתה לי הארה לכל אלה ש"לא מכניסים אוכל קפוא הביתה" ועל כן הייתי מוסיף תמיד המלצה לתיבול אישי לפני ההגשה עם מספר הצעות.
הקציצות מכילות 30% דג (נסיכה ומרלוזה) ושאר מרכיבים כמו פירורי לחם, בצל, תבלינים וחומרים המיועדים לאוכל קפוא. בדקתי את כולם. הם אינם מופיעים ברשימת "החשודים".
על האריזה כתוב שהיא מכילה 18 קציצות. בחיי שספרתי ואכן היו של ח"י קציצות שחוסלו מיד עם הגיען לצלחת. 
הצעת הגשה אצל שגב
הצעת הגשה שלי :-)

קציצות עוף ברוטב עגבניות בייתי. 800 גרם. כ-34 ש"ח למנה. 
במסעדה הן היו טעימות וכיפיות.
בבית, יתכן בגלל התחכמויות הכנה שלי, הקציצות קצת נדבקו לדפנות הסיר והיו רכות בדיוק כמו שטעמתי אצל שגב.
הקציצות מכילות 75% בשר ושומן עוף. תוספות כמו פירורי לחם, בצל, סלרי וכן חומרים המיועדים לשמירה על טיב המזון הקפוא. עברתי על רשימת החומרים והם אינם מופיעים ברשימת החומרים החשודים.
גם באריזה זו הובטחו 18 קציצות ואכן אף אחד לא פישל בכמות. 

קיבלתי גם בולונז ובשר טחון להכנה מהירה אבל הן עדיין מבלות להן במקפיא ונטעם אותם במהלך הימים הקרובים. בנתיים תסתפקו ב"הצעת הגשה" מהמסעדה של שגב.

בנוסף למוצרים אלו, שגב מוציא גם אקלרים (פחזניות לבני אשכנז) ממולאות בקרם דמוי פטסייר.
לצערי ולשמחתי, לא הספקתי לצלם את ההגשה בבית כיוון שהן נחטפו בטרם הגיעו למקפיא. אציין רק כי הן מעולות וטעימות לא פחות מהמקור.
לסיכום:
האקלרים של שגב
שגב שיחק אותה כשהוא מכוון ויורה למקום הנכון וזאת מכיוון שיש מקום נכבד לארוחות הכורסא בעיקר כדי לתת מענה לילדים הבאים מבית הספר (לצערי ראיתי כמה פעמים ילדים שעוצרים במזנונים ואוכלים שם את ארוחת הצהריים שלהם). באופן אישי אני מעדיף שתהיה זו ארוחה שיש עליה ביקורת איכות ועל כן אופציה זו מועדפת עלי מאוכל רחוב עתיר במריעין קולינריים.
לאלו שהמטבח שלהם הוא מקדשם והם אינם מכניסים אוכל מוכן הביתה, זה לא בשבילכם אם כי הייתי ממליץ לכל מי שמחשיב עצמו שיקח את המנות כחומר גלם וישפר את הטעמים לפי טעמו.

הערה חשובה מהיבט אישי: 
הוראות החימום למי שאין לו מיקרו (כמוני לדוגמא) קצת בעייתית. הוראות החימום אומרות לשים את תכולת הקופסא עם כוס מים ולחמם עד לחימום מלא. הקושי הוא שצריך סיר מאוד גדול לתכולת קופסה קטנה (בגלל שטח הפנים של הקופסה השטוחה.
ראשית הייתי מעדיף לחמם בתנור אבל אם אין ברירה, הייתי מחפש פתרון לגודל הקופסה.

שגב מבטיח מעל ל-30 מנות שונות. זה לא פרוייקט קל, זה יותר פרוייקט דגל ואין ספק שהוא שם את שמו הטוב כסיכון להצלחה. זה או צל"ש או טר"ש.

שיהיה בהצלחה.