יום חמישי, 14 בפברואר 2013

החמרמורת והארטישוקים

עונת החורף היא עונת קטיף הארטישוקים.
לפני כשבועיים פספסתי ביקור של קטיף כזה בשדה ארטישוקים בגלל מחלת שפעת מעצבנת ולכן לא פספסתי הזדמנות למפגש עם הירק המוזר הזה.
באופן אישי אני לא מת על ארטישוקים. לטעמי יש לזה טעם של כמה ירקות יחד. ניגע בזה עוד מעט ואין זו סיבה מלפסול אחרים שאוהבים את טעמו אבל נודע לי שארטישוק טוב להנגאובר (חמרמורת בעברית) ואת זה הייתי חייב לבדוק מקרוב.
הוזמנתי לבר אפסטיירס שברחוב הארבעה ולהתפעתי המקום היה יותר דומה לבית אריזה לארטישוקים מאשר בר תל אביבי מצוי והמקום התחבר כיאות לאוירת אלכוהול חמרמורת וארטישוקים.
הקונספט היה פשוט, הבר הזמין כל דכפין לבוא וללגום אלכוהול ללא חשבון כשברקע הוגשו מנות המורכבות מארטישוקים שהובאו מהשדה של נעם יעקבא ממשוב ניר בנים, איש הארטישוקים ויתכן המחזיק בתואר מר ארטישוק.
לנועם יש מלא סיפורים על ארטישוקים. נראה לי שאם יעשו לו בדיקת דם, יגלו שם עלי ארטישוקים יותר מאשר המוגלובינים. 
נועם, מושבניק טיפוסי לכל דבר ועניין, היה נראה כמו עוף מוזר ברחבי הבר אבל תוך דקות ספורות הוא השתלט על הנעשה על הדלפק והחל מחלק ארטישוקים טריים לכל לוגם. עוד דקה ואני מוצא אותו נואם לארטישוק כאילו מדובר במיקרופון כיבולי ענק.
מאוד אהבתי את החיבור של המושבניק הטיפוסי בעל ידי אדמה כשהוא מבלה לו עם שאר בלייני תל אביב שכל מה שהם יודעים להחזיק בידיים זה עוד שוט או כוס של בירה. 

ארבע מנות הוגשו לשתיינים שעל הבר ולאלו שבאו לבדוק את השפעת הארטישוק על האלכוהול:
ריזוטו ארטישוק
מנה מעניינת וחביבה. הייתי אוהב אותה יותר אם היו משלבים בה חציל קלוי עם שום או משהו דומה

ארטישוק שבושל בציר
כן, שם הבנתי מה הבעיה שלי עם הירק הזב אבל המרק פיצה אותי עם המחשבות האלו. 

וברוסקטות עם ארטישוקים שהיו טעימות ביותר והערמתי על כל מי שהיה לידי כדי שאוכל לטעום אחד נוסף.

מכיוון שלארטישוקים ולי יש יחסי אהבה שנאה, אמנם יצאתי הביתה עם חבילת ארטישוקים אבל הם נחתו במטבח אחר ואני בטוח שיכינו מהם משהו הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי מכין.
אגב, ראוי לציין, כנראה באמת הארטישוק עובד על האלכוהול. אלו ששתו, לא ראיתי עליהם כל השפעה האנגאוברית.