יום שלישי, 22 בינואר 2013

באקלוואה טובשבטית

הנה בא לו החג שאני הכי אוהב.
טו בשבט או בשמו השגור בפי (מאז שאני זוכר את עצמי) טובישבט ולמה?
כי זהו החג הסמוך ליומולדת שלי (הנה קיבלתם רמז דק וזה יקרה בקרוב ב-7 לפברואר).
כי זהו החג שהמטלות החגיגיות בו הן הכי מעטות (ואני הרי ידוע כלא חובב חגים).
כי בטובישבט לא צריך ללכת לבית הכנסת באמצע השבוע ודי בו כדי לאכול איזה פרי מיובש כדי לקיים את מצוות החג.
כי אני גם ידוע כלא חובב פירות מלבד פירות יבשים והנה ההזדמנות לאכול אותם בלי חשבון.
כי ביום זה, בדומה לשיר של נעמי שמר ה"חמה הפציעה ליום אחד".

את הבאקלוואה הכנתי לפני כמה ימים כשהייתי מושבת בבית מבלי יכולת לשכב יותר במיטה.
קצצתי את כל הפיצוחים, הוספתי את התאנים ואז שמתי את היצירה בתנור לאפיה.
בדיוק בימים אלו אנו מארחים בביתנו נער אוסטרלי שהגיע לרגל שבוע תגלית. הבחור הגיע עם רמות רעב מטורפות עד כדי שחששתי שמא יתחיל לשאוב גם את ארונות המטבח (שרוקנו לחלוטין).
אחרי שהבאקלוואה נחה לה מנוחה קלה בתנור בטרם תצטלם, יצאתי לפגישה לא הרחק. תוך כדי הפגישה קיבלתי טלפון מהבית. הבחור שאל האם הוא יכול לאכול את הבורקס שבתנור. עניתי לו שכן מבלי לדעת לאיזה בורקס הוא מתכוון ומבלי לדעת שהוא חומד לו לבלוס את הבאקלוואה. 
אז כן. אתם חושבים נכון. כשחזרתי הביתה כדי להכין את התמונות, נחרדתי לגלות שאכן הבאקלוואה נשחטה לה ללא היכר עד כי לא נותר בה זכר.
מחוסר ברירה, הכנתי את השניה.

באקלוואת טובישבט (לא שגיאת כתיב)
מצרכים:
200 גרם מבחר פיצוחים (קשיו, שקדים, פיסטוקים, פקאנים, בוטנים)
200 גרם תאנים מיובשות (אפשר להחליף בכל פרי מיובש אחר)
50 גרם דבש
50 גרם סוכר
בצק עלים מרודד

הכנה:
פורסים עלה של בצק עלים בגודל התבנית. דוקרים במספר מקומות עם מזלג ואופים בתנור עד להזהבה. מוציאים מהתנור ומקררים.
מכניסים את הפיצוחים למעבד מזון וגורסים את הכל במספר פולסים לקיצוץ בגודל גס. (אפשר גם להכניס לשקית ולדפוק בעזרת פטיש שניצלים).
קוצצים את הפירות היבשים ומאחדים יחד עם הפיצוחים. מוסיפים דבש וסוכר ובוחשים היטב.
יוצקים את התערובת מעל לעלה האפוי ומסדרים בשכבה אחידה. מסדרים מעל לתערובת עלה נוסף. מברישים בביצה טרופה ואופים בתנור בחום 170 מעלות למשך כ-20 דקות.
מוציאים ומקררים ומגישים.

יללה, טובישבט שמח





תגובה 1: