יום שבת, 29 בספטמבר 2012

בסוכות תשבו 7 ימים. נראה לכם?

חודש תשרי וחגיו מתחלקים אצלי לשלוש.
כך היאוש עובר יותר מהר.
מתחילים בראש השנה, עוברים ליום כיפור ומסיימים בסוכות.
נכון שמספר הימים או רצף האירועים אינו שווה אבל זה עושה לי סדר בראש כשאני מסמן V על כל חג ומצפה לחזור לשגרה עם חורף גשום שיעשה לי טוב על הלב.
בראש השנה אנחנו בולסים ומבלים בבית הכנסת. ביום כיפור אנחנו בולסים לפני העניין ובזה תם הכל ובסוכות, כל מי שמכיר אותי מתקופת הגן חובה ויודע היכן אני גר, מזמין עצמו אלי וסוכתנו היפה.
לא שיש לי טענות על כך אבל אי אפשר לפזר אותם על פני כל השנה? בדיוק זה השבוע שכולם חייבים להגיע?

לאור זאת, מצד אחד אני צריך להפגין יצירתיות וגם לזכור מה הכנתי אצל כל אחד שמא יבוא מישהו ויזכר שאת אותה המנה הוא טעם אצלי בשנה שעברה...והאמינו לי או לא, עוד מעט תהיה לי רשימה. משפחת ג. אכלו זה וזה. משפחת א. את זה. ועוד רשימה ארוכה.

הנה עוד מנה לקינוח או סתם לאירוח. שיהיה.

פלחי תפוזים עם קוביות מנגו ופיסטוקים עם גלייז של גולדן סירופ ושמן צ'ילי.
מצרכים:
2 תפוזים פרוסים לרוחב
קוביות מנגו
חופן פיסטוקים

הכנה:
נו טוב, זה מביש אם אני צריך להסביר מה עושים. לא?
פורסים את התפוזים על הצלחת, מעל את קוביות המנגו ומפזרים את הפיסטוקים.
יוצקים מעל הכל כמה כפות של גולדן סירופ ומטפטפים כמה טיפות של שמן צ'ילי.
לשם הגיוון הכנתי קצפת בעזרת מכשיר מדהים שקיבלתי לניסוי. 1/4 כוס של שמנת לקפה וקצת אבקת סוכר ותוך 45 שניות יש לי קצפת יציבה

יללה, בסוכות תשבו 7 ימים. האמנם?
המקציף בפעולה



יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

פורים וכיפורים. יש הבדל?

יום כיפור מאחורינו. מי שסלח, סלח. מי שלא סלח, גם יום כיפור לא ישנה לו את ההחלטה. 
בערב יום כיפור יש המון הלכות ומנהגים ומכיוון שמדובר בצום, אז לפני הצום רובם של המנהגים קשורים איך לא, לאוכל. 
"כל האוכל התשיעי (הכוונה לערב יו"כ), מעלה עליו הכתוב כאילו תם בתשיעי ובעשירי" כך חזלו חז"לינו והמחמירים אף נוהגים לאכול מאכלי חג עד שנתפוצץ. 
בגלל משחק המילים "פורים" ו"כיפורים" (ובגלל עוד כמה סיבות שקצרה היריעה) עדות רבות נוהגות לאכול הערב יום כיפור את אותם המאכלים והמנהגים שנוהגיםבסעודת פורים. מכיוון שביתנו הוא בית מעורב אשכנזים וספרדים, אנחנו נהנים משני העולמות. אכלנו אושפלאו בוכרי כדת מרדכי והמן בארוחת הצהריים המוקדמת ובארוחה המפסקת אכלנו מרק עוף עם קרפלך כדת אסתר וושתי. 
לכבוד המאורע הנשגב הזה, הנה המתכון של הקפלך. את האושפלאו נשאיר עד פורים. 
הקרפלך הוא הגרסה היהודית פולנית לסוגים שונים של בשר או משהו אחר עטוף בבצק. הכי ידוע זה הטורטליני וכמובן יש את הוון טון. זוגתי ביקשה להזכיר שגם לבוכרים יש קרפלך משלהם. הדושפרה. 
יש מספר גרסאות למילוי הקרפלך. חלקם מילאו אותו בתפוחי אדמה או בשר טחון אולם כך שמעתי שמשפחות האצולה בחצרות החסידים היו עושים עוד מאמץ קטן והיו ממלאים בכבד קצוץ. משפחת אבי היו מסעדנים וכבכל מסעדה המכבדת את עצמה, גם הם הכינו מכבד קצוץ. נהוג לאוכלם כשהם שוחים במרק עוף אולם יש מקומות שיגישו לכם קרפלך מטוגנים עם בצל מטוגן כתוספת. ועל זה נאמר: אלו ואלו דברי אלוהים חיים. 
קרפלך מסורתיים מבית פולני אמיתי 
מצרכים:
להכנת הבצק:
4 כוסות קמח
4 ביצים 
1/2 1 כוסות מים חמימים
1/2 כוס שמן. 

להכנת המלית:
1/2 ק"ג כבד עוף צלוי לפחות בדרגת מידיום (זה לא המקום לקבל כבד עוף רייר) 
2 בצלים 
2 ביצים קשות
כפית מלח 
1/4 כפית פלפל שחור 


הכנה:
מכניסים את כל המרכיבי הבצק לקערת מיקסר ולשים עד לקבלת בצק אחיד ונוח. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר.
מכינים את המלית: מעבירים את כל המרכיבים יחד במטחנת בשר גסה. רצוי שלא בבלנדר על מנת שלא לקבל מחית חלקה. 
מוציאים את הבצק ומחלקים אותו לשני חלקים. כל חלק מרדדים על משטח מקומח עד לקבלת עלה גדול. חורצים  עיגולים בעזרת כוס גדולה ואת העודפים שומרים לרידוד הבא. 
מניחים ככפית במרכז עיגול הבצק ומברישים את השוליים במים. סוגרים את קצה אחד לקצה השני ומקבלים חצי עיגול. מהדקים היטב את הקצוות על מנת שלא יפתחו. מצמידים אצה עיגול אחד למשנהו ומהדקים וכך מתקבלת צורת הקרפלך. 
לבישול הקרפלך:
מרתיחים סיר עם מים ומוסיפים בו כחצי כוס שמן וכף מלח. 
מכניסים את הקרפלך בבודדים על מנת שלא ידבקו אחד לשני. מבשלים באש נמוכה ומבעבעת קלות עד אשר הם צפים. 
מוצאים ומסננים וממתינים למרק. 
את המרק עוף הכנתי על כירת הלוגן של DAVO שקיבלתי לנסיון 

הפסקת פרסומות: כירת DAVO בפעולה 











יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

אשת השנה תשע"ב-תשע"ג

תחנות הרדיו, ערוצי הטלוויזיה וכל העיתונים הכתירו בשבוע האחרון את איש השנה, שיר השנה, אמן השנה ועוד כל מיני תארים שלא קונים איתם במכולת. 
זאת ההזדמנות שלי להכתיר את אשת השנה שיתכן לא תיקנה מאומה עם התואר הזה, אבל בטוח יש מי שרושם את זכויותיה כמו שצריך בבוא מן הימים. תכירו את רוית היללי.
את רוית יצא לי לשמוע מתראיינת אצל רזי בקראי בשעה שהמתנתי על הקו לקראת ראיון שלי בגלי צה"ל בעקבות מותו של חברי ליאור פרחי שנרצח לפני כשבוע כשנדרס למוות על ידי מסיע שוהים בלתי חוקיים פלסטינאים שחמקו לשטחי ישראל ללא אישורים. 
בשעה שהמתנתי על הקו לקראת הראיון שלי, עלתה רוית הכרובית וסיפרה שהיא מזמינה כל מי שיכול לתת יד למפעל המזון שלה ולסייע לה להכין 1200 מנות ביום שישי ובערב החג.
רוית השאירה רק את תיבת המייל שלה "רוית כרובית ג'ימייל" וזהו. שלחתי לה הודעה שאני מצטרף ואכן כך, ביום שישי האחרון כשכולם בקדחת ההכנות לחג, התייצבתי בכתובת שקיבלתי למשימות. 
חותכים, קולפים, קוצצים ומבשלים
לקח לי בערך חצי שעה לאתר את המקום וכמעט וכבר הייתי בדרך הביתה ולפתע מצאתי דירת רווקים עם חצרונת קטנה ועמוסה מכל טוב ועוד כמה בני ישראל שבאו לעשות טוב לאלו שאין להם. 
רוית ניצחה על המלאכה. יש לה ניירות משלה ועוד איזה מחשב נייד קטנטן והיא משם מנהלת צבא קטן וערמומי של מתנדבים שכל מטרתם להביא את הארוחות לאלו שלא שפר מזלם. 
לא שאלתי ולא התעניינתי במצבה הכספי אבל תוך כדי שיחות עם אנשים אחרים אני גם שומע שהיא גיהצה את כרטיס האשראי שלה כדי לשלם לכמה מצרכים שהיו חסרים.
כדי למנוע ממני בטלה מיותרת, תוך שניות הוטלה עלי מלאכת קיצוץ כמה ארגזי בצל ולאט לאט הצטרפו למשימה עוד ועוד אנשים הכי יפים של ישראל. 
האנשים שמאחורי הקלעים (אני מאחורי העדשה) 
מבלי להרגיש, השכן מלמעלה הגיע (וסיפר שזאת הפעם הראשונה שהוא קוצץ ירקות) תוך שניות הצטרפה גם אשתו שדאגה שלא יהיה שכן נוסף אחד שיש לו תנור ולא ישב אצלו מגש עם דגים בחימום, את הבחור שדאג שכולנו נהיה מתודלקים בשתיה קרה או פיתה עם חומוס ועוד מישהו שרק רצה שיהיה לנו צל ונעים ובל נשכח את הכלב שהשגיח שכולם עובדים כשהוא מהנהן למתנדבת נוספת שבאה ללמוד לבשל ומיד רוית סידרה לה את מלאכת עיטוף המתנות לילדים "כדי לשמח להם את החג". 
במטבח הקטנטן של הדירה, תוך שהיא מנהלת את כולם ומחלקת פקודות קצרות ומסודרות, ביד אחת היא מסבירה את מלאכת הבישול לעוד כמה מתנדבים אחרים ובידה השניה היא מסמסת למישהו שיביא עוד קרטונים של ירקות לאותה חצר קטנה. 
סקרנותי לא עמדה והייתי חייב לברר את הסיפור שלה. נוני, מצור יגאל סיפרה לי שזו השנה השניה שהיא עם רוית. היא ובעלה עזבו את עיסוקיהם ובאו לעזור גם הם כשנוני בקיצוצי הירקות ובעלה בהסעות מפה לשם ואגב כך שמעתי את סיפורה של הכרובית. 





כשרוית היתה סטודנטית לרפואה בירושלים, היא החלה עם המנהג הזה של ארגון הארוחות לנזקקים. כשסיימה את לימודי הרפואה וחזרה למרכז כרופאה פסיכיאטרית לילדים, היא הודיעה חגיגית לכל חבריה כי היא פורשת מהמפעל חיים שלה אלא שלא עמדה במילתה ונאלצה לחזור ולחדש את מפעל המזון המדהים הזה.
אודות לאנרגיות מטורפות, חברים ומתגייסים רבים, היא חזרה גם השנה על המשימה להביא ארוחות מבושלות ומוכנות ליותר מ-1000 אנשים שללא מנות אלו, לא בטוח שהיו יכולים לחגוג את ראש השנה. 
אני לא יודע מה אתם, אבל נראה לי שאני חותם אצלה מילואים לשנים הקרובות בכל רגע שרק תבקש. 
אז זאת אשת השנה שלי בשנה שעברה ובשנה בנוכחית. 
מצדיע לך. 

יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

שנה טובה

כדי שלא אגזול מזמנכם בהכנות לחג, קבלו את ברכת השנה טובה שלי.

תודה לכל מי שבא לקרוא, למי שתמך ולמי שהעיר/האיר.
שתהיה לכם יופי של שנה, לפחות פי 2 מקודמתה 


יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

שנהיה לראש ולא לזנב

היהדות מספקת לנו תירוצים למאכלים בעלי ייחודיות מיוחדת בצמידות לחגים ואירועים מיוחדים.
עם הזמן, ישנם גם כאלה שהולכים ונכחדים מהעולם וישנם כאלה שחוזרים ומקבלים עדנה מחודשת בתוספת שדרוגים. 
אחד מהם הוא הגפילטע-פיש שרבים המתרחקים מאשר אלו שאוהבים אם כי לאחרונה יצא לי לראות במספר מעדניות את הגרסאות המסורתיות כשהן נחטפות דוקא על ידי בני גילי ומטה. 
לקחתי על עצמי אתגר, אתגר לא פשוט בכלל. לגרום לבני בייתי לאכול גפילטעפיש מעשה ידי. 
תיבלתי אותו באריזה קצת מודרנית ובעוד טכניקות בישול שלא היו קיימות פעם והנה התוצאה. 

גפילטע-פיש, הגרסא החדשה שלי
יוצאים לקניות:
1/2 ק"ג דג קרפיון או דג לבן טחון (ניתן להשיג דג טחון קפואבכל הרשתות וגם טריים וטחונים על המקום אצל הדייגים המקומיים)
1/2 כוס פירורי לחם
2 גזרים מקולפים
2 בצלים מקולפים
2 ביצים טריות 
1 כפית חרדל 
כמה טיפות של רוטב דגים אסיאתי. זה משפר פלאים את המתכון. 

ועכשיו למטבח:
לוקחים גזר אחד, 2 בצלים, 2 ביצים ואת הדג הטחון ומכניסים הכל למעבד מזון. טוחנים לאם-אמא שלהם את הצורה עד שמקבלים מחית אחידה ככל האפשר. 
מוציאים לקערת ערבוב גדולה ומוסיפים פירורי לחם, 1/2 כפית מלח, 2 כף סוכר ופלפל שחור בנדיבות. 
מערבבים היטב עד שמתקבלת עיסה יציבה כמו של קציצות. אפשר להוסיף ביצה או פירורי לחם לקבלת מרקם טוב יותר. 
מרתיחים מים בסיר גדול ומכניסים הכל לשקית קוקי. מביאים את כל החבילה לתחתית השקית כך שמתקבל נקניק ארוך ובו כל העיסה. תוקעים במרכז העיסה גזר נוסף מקולף.
מגלגלים את השקית כך שמתקבל גליל יפה. מנמיכים את הלהבה של הסיר לבעבוע חלש ומכניסים לתוך הסיר את השקית. ממשיכים לבשל שעתיים על אש נמוכה.
מוציאים ומקררים לטמפרטורת החדר. כאן כולם נופלים כולל אני. יש להכניס למקרר לעוד מספר שעות כדישהדג לא יתפרק. 
מוציאים מהמקרר ועוטפים בעלי סושי לח. 
מגישים לשולחן את כל הנקניק ופורסים פרוסה לכל אחד (ולדודות המעצבנות משאירים את השפיץ) 
להשלמת ההגשה האסיאתית, מגישים עם וואסבי מעורבב עם חריין מסורתי 

העיקר שנהיה ולא לזנב. נכון?
שנה טובה 




יום שבת, 8 בספטמבר 2012

סלט ראש השנה

נו אז גם אתם מתחילים להרגיש את השינוי באוויר? 
אז כן, ספטמבר כבר כאן, החצבים הראשונים כבר בחוץ כהוכחה שיש משהו טוב באוויר ואם שלישיית ה-BBB (ברק (אובמה), ביבי וברק (שלנו, ההוא עם הפלולה) יהיו נחמדים, אולי גם הם יקבלו את ההחלטה הנכונה מה נכון לנו. 
ביום שישי צילמתי את מנת הדגל של ראש השנה לשנה זו וכבר הרבה זמן לא היתה לי הנאה רבה כל כך בעיקר לאחר שמדובר היה במשהו מסורתי שעשיתי לראשונה. 
בחרתי לשלב את הגזר (שיגזר גזר דיננו לטובה) עם תפוח ודבש (שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה) 

סלט ראש השנה: תפוח בדבש עם גזר, חומוס ואגוזי פקאן. 
יוצאים לקניות:
תפוחים ירוקים פרוסים לפרוסות דקות (כדאי להעזר במנדולינה) 
2 גזרים קצוצים דק כמו שערות. (אפשר לעזר בקולפנים) 
1 כוס חומוס מבושל 
1 כוס אגוזי פקאן 
1/4 כרוב סגול קצוץ דק. 
לרוטב:
3 כפות דבש
3 כפות שמן זית
3 כפות מיץ לימון (שדרגתי ושמתי לימון כבוש) 
כף חומץ בלסמי
1 כף חרדל
שמן לטיגון

לעכשיו למטבח:
מחממים סיר קטן עם שמן לטיגון. 
מכניסים את שערות הגזר לסיר למשך מספר שניות. השמן מטגן את הגזר וגורם לסלסולו. מוציאים לצלחת עם נייר סופג לספיגת עודפי השמן. 
מכניסים את כל מרכיבי הסלט לקערת ערבוב גדולה ומאחדים את כל מרכיבי הרוטב בעזרת מטרפה. 
יוצקים את הרוטב על הסלט ומגישים 
שנה טובה :-) 


יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

יש לי מה להגיד: אצא לי הצ'וקה - ביקורת

יום אחד אני בדרכי הביתה והתחלתי לפנטז על ארוחת צהריים דשנה. כשהבנתי שאין אף אחד בבית שיפנק אותי בארוחה חמה, שאם אין אני לי - מי לי, חיפשתי לי פתרון מהיר לארוחת טייק-אווי. 
נזכרתי בפרסומים האינטנסיביים שפשטו על ביתנו מידי ערב על כניסתה של רשת צ'וקה לראש העין. 
שיטוט בסמרטפון הביא לי מספר ארצי לחיוג לסניפים. התקשרתי והגעתי לסניף ראש העין הקרוב לביתי.
שמתי את ראשי בידיה של הנציגה שענתה לי והיא המליצה לי לקחת את קומביניצית המאקי (האמת קצת מפתיע כי היא יכלה להציע לי כל מה שרצתה). בקשתי סלט חמוצים סיניים והיא המליצה על קימצ'י.
"איך אתה משלם?" היא שאלה. "מזומן" אמרתי והודעתי שאני בדרך. 
אופס לפתע נפל המחשב ושוב היינו צריכים להזין הכל מחדש. הפעם כיוון שאיבדתי את הסבלנות, החלפתי את שמי ל"מאיר מאוס" כקרוב משפחתו של מיקי מאוס הידוע וכידוע הנייר אוכל.
הגעתי לצ'וקה כדי לאסוף את ההזמנה.
הסניף נקי ומזמין אבל המוכרת קצת פחות. 
תוך שאני ממתין, ביקשתי להזמין בנוסף להזמנה שלי גם מנת עוף בלימון.
המוכרת ארזה לי מנה והגשתי לה את כרטיס האשראי שלי. "מצטערת" היא אמרה. "בטלפון אמרת מזומן ועכשיו אני לא יכולה לסיים לך את ההזמנה". היא התקשרה לאחראי שאמר לה לחכות לאחראי השני שהיה בדיוק במחסן ואחר כך הביטה נואשת במסך הדיגיטלי כאילו לא ידעה מה לעשות. אחרי מספר דקות מעצבנות ומיותרות, הגיח האחראי שהודות לחריצי מצחו ומבט של אחראי, הוא ידע מה עושים וסידר את העניינים. שילמתי ויצאתי והנה מה קיבלתי.
העוף בלימון:
כל כך הרבה פעמים אכלתי עוף בלימון וזאת המנה האהובה על בני בייתי. כל כך קשה ליפול במנה הזאת. בסך הכל חזה עוף עם ציפוי פריך ורוטב מתאים. המנה היתה כל כך גרועה שאיני יודע מדוע אין בקרת איכות מה יוצא מהמטבח. המנה היתה מלאה בנטיפי בצק משומנים ולא אכילים. (הזכיר לי את הפירורים שנשארים במסננת של הפלאפליות) כמעט ולא היה זכר לעוף מלבד מספר נתחים קשים ויבשים שאינם ראויים למאכל אדם.
במילה אחת זוועה.
ראוי להדריך את עובדי הדלפק ואת האחראי עם הקמטים במצח, לסלק מנות שעבר זמנן.


הסושי:
סושי צבעוני אבל די סתמי. האורז לא היה פריך כמו שאני אוהב אם כי נתחי הדג היו טריים וטעימים. משום מה הוואסבי לא היה חריף (שלא לדבר על עוקצני כמו חזרת אמיתית) והיה חסר חן באריזה שהיתה צפופה להחריד. הצנון הכבוש טפטף לכל עבר באריזה ולא הופרד מהסושי.
בהזמנתי, ציפיתי מהמוכרת בטלפון שתציע לי הפתעות. בעיקר שתהיה אטרקטיבית. בעיקר מכיוון שאי אפשר לדעת מה מקבלים כשאני בטלפון אבל ככל הנראה חוסר ידע וחוסר הבנה, גרם לכך שהיא תסיים את ההזמנה מהר ככל האפשר. חבל כי שם הם יכלו לצאת טוב.

קימצ'י:
במקור, קימצ'י זהו מאכל קוריאני מסורתי כרוב סיני כבוש (על סף הרקבון) שמכינים אותו בחביות חרס מיוחדות. הכרוב עובר תסיסה במשך שנה שלמה והוא חריף אש עד שבביס אחד אפשר להניע מכונית מבלי לתדלק אותה. (עוד רעיון לשי אגסי לעצור את נפילת המכוניות החשמליות שלו).
הכרוב שקיבלתי היה יותר דומה לסלט כרוב של מסעדת אחלה (חומוס-צ'יפס-סלט) מאשר לסלט כרוב עם נגיעות מהמזרח הרחוק.

לגופו של עניין:
מנות עייפות. שירות לא מקצועי ומערכות תשלום מסורבלות שלא תורמות מאום לחוויית הקניה של הלקוח.
אגב, בסניף היה שילוט על האפליקציה החדשה של צ'וקה. לא הורדתי ולא ניסיתי.
צ'וקה היא רשת גדולה. קרוב לוודאי פועלת עם זכיינים שרוצים בעיקר להרוויח (וזה לא בושה להרוויח בימינו) אבל חשוב לשמור על איכות כדי שאוכל לחזור בשנית. ולעניין האפליקציות. תשמעו, בטרם אתם משקיעים כסף בשטויות, כדאי מאוד להתמקד באיכות המנות.
80 ומשהו שקל ואני לא מצליח להבין על מה.

ציון: 0 אבל אני מוכן לתת הזדמנות נוספת.
הערה: כל התמונות צולמו עם הסמרטפון שלי. צ'וקה לא היו ראויים שאשלוף את המצלמה.
אולי בפעם הבאה...



יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

ספר מתכונים לראש השנה

יוזמה ברוכה של מספר אנשים טובים ושילוב של מספר בלוגרים, הולידה ספר מתכונים דיגיטלי עם נגיעות של ראש השנה.
הספר הוא יוזמה ברוכה של ענבל ומיטל המכנות עצמן I Love Food והם פעילות ברשתות החברתיות וכל מה שטעים מסביב.
ביחד הן הצליחו לאגוד מספר בלוגרים בשלנים מוכשרים (אני ביניהם) שהביאו את המתכוני הדגל שלהם.
תמצאו שם מנות ראשונות, עיקריות ואחרונות כשכולם הוכנו וצולמו על ידי הבלוגרים עצמם כאילו זה היה ספר המתכונים הפרטי שלהם.
אודות לטכנולוגיה הדיגיטלית, ניתן להדפיס כל מתכון, לשתף בין חברים וכמובן לעבור בין הקישורים שבדפים ולצפות בשלל הבלוגים האחרים.

בלי להאריך במילים, קבלו את ספר המתכונים הדיגיטלי של ראש השנה של הבלוגרים של ישראל
חג שמייח

לקבלת הספר, לחצו על התמונה 

תודה ל...
מעיין נדיר, לילות שימורים, פשוט מבשלת, אורלי כהן, חיה, דר, בישול בזול, הגרגרנית, מה יש לאכול, פוזריקה, מורקייק, דגנית כהן, העולם של נועה, רוני טגנסקי.
וכן למיטל וענבל על שיתוף הפעולה והיוזמה

יום שבת, 1 בספטמבר 2012

פרנץ' טוסט אפוי עם תאנים וגבינה כחולה

אני משוכנע שאין אחד שלא אכל בילדותו לחם מטוגן "כי אוכל לא זורקים" ובטח ובטח שלא לחם. 
ההורים היו טובלים אותו בביצה טרופה עם חלב או בלי והיו מגישים עם סוכר (או לא) וקינמון (או שלא) אחרי שעבר טיגון קצר בשמן חם.
יום אחד, בלי להודיע לאף אחד, שינו את הלחם המטוגן למילה פלצנית בשם פרנץ' טוסט. השם בלועזי בעל השיק הצרפתי נתן ללחם המטוגן אוירת חו"ל בניחוח או-לה-לה וכך השתכנענו לשוב ולאכול את הלחם השוחה באמבטיית הטיגון. טוב, אז לא מדוייק. בטרם אתם צולבים אותי על חילול הקודש של הלחם הצפרתי המטוגן, ראוי לציין שמדובר בחלת בריוש ויש המחמירים שמטגנים בחמאה. אבל אין כמו גרסת הילדות. 
אצלינו בבית אוכלים את חלה מטוגנת במוצש או ביום א' עם שאריות החלה של שבת ורק אחרי שאני משוכנע שכולם רוצים, אני מכין להם בשיטה אחרת, בריאותית יותר. 

פרנץ' טוסט אפוי, עם תאנים וגבינה כחולה 
מצרכים:
חלה טריה או עייפה פרוסה לפרוסות שוות 
2 ביצים טרופות
1/2 כוס חלב (אפשר גם שמנת) 
עלי טימין 
200 גרם גבינה כחולה 
תאנים בשלות 


הכנה: 
טורפים את הביצים עם החלב. טובלים את הפרוסות בביצים ומניחים על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה משומן בחמאה. 
חוצים את התאנים ומניחים במרכז הפרוסה ומפזרים מעל פירורי גבינה כחולה (אפשר גם בלי) ומעל הכל את עלי הטימין. 
(את הגבינה הכחולה אפשר לפזר לפני התנור או אחרי. עשיתי את שתיהן. היה כיף לעקוב אחרי הגבינה איך לאט לאט היא מותכת מהחום עד שהפכה עננים קטנים על החלה.)
מכניסים לתנור חם ואופים בחום 180 מעלות למשך 15 דקות. מוציאים ואוכלים מייד.