יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

יש לי מה להגיד: אצא לי הצ'וקה - ביקורת

יום אחד אני בדרכי הביתה והתחלתי לפנטז על ארוחת צהריים דשנה. כשהבנתי שאין אף אחד בבית שיפנק אותי בארוחה חמה, שאם אין אני לי - מי לי, חיפשתי לי פתרון מהיר לארוחת טייק-אווי. 
נזכרתי בפרסומים האינטנסיביים שפשטו על ביתנו מידי ערב על כניסתה של רשת צ'וקה לראש העין. 
שיטוט בסמרטפון הביא לי מספר ארצי לחיוג לסניפים. התקשרתי והגעתי לסניף ראש העין הקרוב לביתי.
שמתי את ראשי בידיה של הנציגה שענתה לי והיא המליצה לי לקחת את קומביניצית המאקי (האמת קצת מפתיע כי היא יכלה להציע לי כל מה שרצתה). בקשתי סלט חמוצים סיניים והיא המליצה על קימצ'י.
"איך אתה משלם?" היא שאלה. "מזומן" אמרתי והודעתי שאני בדרך. 
אופס לפתע נפל המחשב ושוב היינו צריכים להזין הכל מחדש. הפעם כיוון שאיבדתי את הסבלנות, החלפתי את שמי ל"מאיר מאוס" כקרוב משפחתו של מיקי מאוס הידוע וכידוע הנייר אוכל.
הגעתי לצ'וקה כדי לאסוף את ההזמנה.
הסניף נקי ומזמין אבל המוכרת קצת פחות. 
תוך שאני ממתין, ביקשתי להזמין בנוסף להזמנה שלי גם מנת עוף בלימון.
המוכרת ארזה לי מנה והגשתי לה את כרטיס האשראי שלי. "מצטערת" היא אמרה. "בטלפון אמרת מזומן ועכשיו אני לא יכולה לסיים לך את ההזמנה". היא התקשרה לאחראי שאמר לה לחכות לאחראי השני שהיה בדיוק במחסן ואחר כך הביטה נואשת במסך הדיגיטלי כאילו לא ידעה מה לעשות. אחרי מספר דקות מעצבנות ומיותרות, הגיח האחראי שהודות לחריצי מצחו ומבט של אחראי, הוא ידע מה עושים וסידר את העניינים. שילמתי ויצאתי והנה מה קיבלתי.
העוף בלימון:
כל כך הרבה פעמים אכלתי עוף בלימון וזאת המנה האהובה על בני בייתי. כל כך קשה ליפול במנה הזאת. בסך הכל חזה עוף עם ציפוי פריך ורוטב מתאים. המנה היתה כל כך גרועה שאיני יודע מדוע אין בקרת איכות מה יוצא מהמטבח. המנה היתה מלאה בנטיפי בצק משומנים ולא אכילים. (הזכיר לי את הפירורים שנשארים במסננת של הפלאפליות) כמעט ולא היה זכר לעוף מלבד מספר נתחים קשים ויבשים שאינם ראויים למאכל אדם.
במילה אחת זוועה.
ראוי להדריך את עובדי הדלפק ואת האחראי עם הקמטים במצח, לסלק מנות שעבר זמנן.


הסושי:
סושי צבעוני אבל די סתמי. האורז לא היה פריך כמו שאני אוהב אם כי נתחי הדג היו טריים וטעימים. משום מה הוואסבי לא היה חריף (שלא לדבר על עוקצני כמו חזרת אמיתית) והיה חסר חן באריזה שהיתה צפופה להחריד. הצנון הכבוש טפטף לכל עבר באריזה ולא הופרד מהסושי.
בהזמנתי, ציפיתי מהמוכרת בטלפון שתציע לי הפתעות. בעיקר שתהיה אטרקטיבית. בעיקר מכיוון שאי אפשר לדעת מה מקבלים כשאני בטלפון אבל ככל הנראה חוסר ידע וחוסר הבנה, גרם לכך שהיא תסיים את ההזמנה מהר ככל האפשר. חבל כי שם הם יכלו לצאת טוב.

קימצ'י:
במקור, קימצ'י זהו מאכל קוריאני מסורתי כרוב סיני כבוש (על סף הרקבון) שמכינים אותו בחביות חרס מיוחדות. הכרוב עובר תסיסה במשך שנה שלמה והוא חריף אש עד שבביס אחד אפשר להניע מכונית מבלי לתדלק אותה. (עוד רעיון לשי אגסי לעצור את נפילת המכוניות החשמליות שלו).
הכרוב שקיבלתי היה יותר דומה לסלט כרוב של מסעדת אחלה (חומוס-צ'יפס-סלט) מאשר לסלט כרוב עם נגיעות מהמזרח הרחוק.

לגופו של עניין:
מנות עייפות. שירות לא מקצועי ומערכות תשלום מסורבלות שלא תורמות מאום לחוויית הקניה של הלקוח.
אגב, בסניף היה שילוט על האפליקציה החדשה של צ'וקה. לא הורדתי ולא ניסיתי.
צ'וקה היא רשת גדולה. קרוב לוודאי פועלת עם זכיינים שרוצים בעיקר להרוויח (וזה לא בושה להרוויח בימינו) אבל חשוב לשמור על איכות כדי שאוכל לחזור בשנית. ולעניין האפליקציות. תשמעו, בטרם אתם משקיעים כסף בשטויות, כדאי מאוד להתמקד באיכות המנות.
80 ומשהו שקל ואני לא מצליח להבין על מה.

ציון: 0 אבל אני מוכן לתת הזדמנות נוספת.
הערה: כל התמונות צולמו עם הסמרטפון שלי. צ'וקה לא היו ראויים שאשלוף את המצלמה.
אולי בפעם הבאה...



3 תגובות:

  1. תודה על המידע שחסך ממני הוצאה מיותרת ומפח נפש.
    טליה

    השבמחק
  2. לא יודעת מה איתך - הסושי שלהם לטעמי ואף פעם לא התאכזבתי.

    השבמחק
  3. אני חייבת להגיד גם שהם סופר לא היגיינים. לפחות סניף רמת אביב. מאז שראיתי כמה דברים שלא רציתי לראות מתרחקת מהמקום כמו מאש.

    השבמחק