יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

שנהיה לראש ולא לזנב

היהדות מספקת לנו תירוצים למאכלים בעלי ייחודיות מיוחדת בצמידות לחגים ואירועים מיוחדים.
עם הזמן, ישנם גם כאלה שהולכים ונכחדים מהעולם וישנם כאלה שחוזרים ומקבלים עדנה מחודשת בתוספת שדרוגים. 
אחד מהם הוא הגפילטע-פיש שרבים המתרחקים מאשר אלו שאוהבים אם כי לאחרונה יצא לי לראות במספר מעדניות את הגרסאות המסורתיות כשהן נחטפות דוקא על ידי בני גילי ומטה. 
לקחתי על עצמי אתגר, אתגר לא פשוט בכלל. לגרום לבני בייתי לאכול גפילטעפיש מעשה ידי. 
תיבלתי אותו באריזה קצת מודרנית ובעוד טכניקות בישול שלא היו קיימות פעם והנה התוצאה. 

גפילטע-פיש, הגרסא החדשה שלי
יוצאים לקניות:
1/2 ק"ג דג קרפיון או דג לבן טחון (ניתן להשיג דג טחון קפואבכל הרשתות וגם טריים וטחונים על המקום אצל הדייגים המקומיים)
1/2 כוס פירורי לחם
2 גזרים מקולפים
2 בצלים מקולפים
2 ביצים טריות 
1 כפית חרדל 
כמה טיפות של רוטב דגים אסיאתי. זה משפר פלאים את המתכון. 

ועכשיו למטבח:
לוקחים גזר אחד, 2 בצלים, 2 ביצים ואת הדג הטחון ומכניסים הכל למעבד מזון. טוחנים לאם-אמא שלהם את הצורה עד שמקבלים מחית אחידה ככל האפשר. 
מוציאים לקערת ערבוב גדולה ומוסיפים פירורי לחם, 1/2 כפית מלח, 2 כף סוכר ופלפל שחור בנדיבות. 
מערבבים היטב עד שמתקבלת עיסה יציבה כמו של קציצות. אפשר להוסיף ביצה או פירורי לחם לקבלת מרקם טוב יותר. 
מרתיחים מים בסיר גדול ומכניסים הכל לשקית קוקי. מביאים את כל החבילה לתחתית השקית כך שמתקבל נקניק ארוך ובו כל העיסה. תוקעים במרכז העיסה גזר נוסף מקולף.
מגלגלים את השקית כך שמתקבל גליל יפה. מנמיכים את הלהבה של הסיר לבעבוע חלש ומכניסים לתוך הסיר את השקית. ממשיכים לבשל שעתיים על אש נמוכה.
מוציאים ומקררים לטמפרטורת החדר. כאן כולם נופלים כולל אני. יש להכניס למקרר לעוד מספר שעות כדישהדג לא יתפרק. 
מוציאים מהמקרר ועוטפים בעלי סושי לח. 
מגישים לשולחן את כל הנקניק ופורסים פרוסה לכל אחד (ולדודות המעצבנות משאירים את השפיץ) 
להשלמת ההגשה האסיאתית, מגישים עם וואסבי מעורבב עם חריין מסורתי 

העיקר שנהיה ולא לזנב. נכון?
שנה טובה 




תגובה 1:

  1. גרסה מעניינת ומאוד מסקרנת. שתהיה שנה טובה משכנתך ביישוב :)

    השבמחק