יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

יש לי מה לומר: ביקורת מוצר לסנדביצ'ים של עינת

לא יודע מה אתם אבל אנחנו סופרים את הימים עד תום חופשת הקיץ. עוד מעט זה בא, השקט והרוגע (זמני, עד לחופשת ראש השנה) וכבר עולים בראש תכנונים של ארוחות לבית הספר. 
שוב אזכיר לטובה את מפעלו של ג'יימי אוליבר שלקח על עצמו משימה לפצח את מפעל ההסעדה בבתי הספר של בנותיו ושוב אציין שחבל מאוד שאין דבר כזה בארץ כיוון שאין ביקורת על מה מביאים איתם הילדים להפסקות האוכל. 
לפני מספר ימים אותגרתי לבדוק עם ילדי הבית, את הסנדביצ'ים של מאפיית קיבוץ עינת. 
קיבלנו שלושה סוגים שונים של סנדביצ'ים משולשים ארוזים בקופסת קרטון הנמצאת בדרך כלל במקרר של האוכל המהיר בתחנות הדלק. 
לילדים לא גיליתי כלום. נתתי להם שיבחנו לבד תוך שאני בוחן את התנהגותם והבעות פניהם לטעמים החדשים. 
כריך משלוש בולגרית:
סנדביץ מלחם קסטן כם גבינה בולגרית ובתוספת פלפלים ועגבניות צלויות עם פסטו. 
הלחם היה טרי. הגבינה לא היתה דומיננטית ואף מעט תפלה. הסנדביץ נאכל מהר וללא תלונות מיוחדות. 

סנדביץ משולש טונה. 
סנדוויץ מלחם קסטן במילוי טונה מתובלת. 
חיוך עלה על פני הילדים. כמעט ואיני מכיר ילדים שמוכנים לאכול טונה. לא עזרו השיכנועים ועל כן נאלצתי לטעום מהסנדביץ בעצמי. הטונה לשם שינוי היתה טעימה ומתובלת עד כדי שהזכירה לי את הטונה המעושנת שאני אוהב לקנות בלוינסקי. אלא ש...זה היה רק לרגע כיוון שמדובר בטונה מקופסא ולא יותר מזה. 
הלחם לא היה טרי ולא היתה כמות נדיבה ומשביעה

סנדביץ משולש פסטרמה דלת שומן:
לחם שיפון קל עם פסטרמה דלת שומן (כך כתוב על האריזה) אלא שהדלות היתה לא רק בשומן. הייתי מצפה לקצת יותר השקעה. יחד עם זאת, הסנדביץ היה טרי וטעים אך לא משביע וחבל. ילד מאוכזב לא יחזור בשנית. 

לסיכום: 
חיי המדף של הסנדביץ הם כ-4 ימים לאחר יום הייצור ויש לאחסן את הסנדביץ בקירור של מקסימום 4 מעלות קור. שלנו היו בני יום או יומיים ובחלקם היו סימני עייפות החומר. לא בטוח שהייתי רוצה לתת לילד סנדביץ בן 5 ימים ולא בטוח שהוא היה נוגע בו. 
אני תמהה האם יש מקרר בכיתה או שהילד צריך להיות מצוייד בצידנית כדי לשמור על טמפרטורה נאותה לסנדביץ.
ועוד הערה אחת חשובה:
כדי ללמוד על הסנדביצים, נכנסתי לאתר הבית של קיבוץ עינת. את המפעל אני מכיר כמפעל המכין קרוטונים ועוד כל מיני דברים מעניינים. לצערי אין קשר בין התמונות המוצגות באתר לבין המציאות בסנדביצים. האשליה מוכרת אבל המציאות כואבת כפליים. 






2 comments:

  1. בלי קשר לסנדביצ'ים הספציפיים האלה, כי אני לא מכירה אותם- עניין טמפ' האחסון של הסנדביצ'ים נכונה מן הסתם לכל סנדביץ' עם גבינה/נקניק ולא רק סנדביץ' קנוי. ההבדל הוא שבסנדביצ'ים קנויים וארוזים, אם המוצר אמור להחזיק חיי מדף של כמה ימים ולא רק כמה שעות מאז היציאה מהבית, מן הסתם היצרן צריך לציין תנאי אחסון. בפועל, אם הילד יוצא מהבית ב- 7:30 ואוכל את הסנדביץ' ב- 10:00, לא נראה לי שאמור להיות הבדל בין הסנדביץ' הזה לבין אחד דומה שהוכן בבית רק כי על הסנדביץ' הזה כתוב משהו על האריזה.

    לגבי צידנית- זה לא רעיון כל כך נורא- יש תיקי בד שמצויידים בשכבה ששומרת על טמפ' האוכל, הם באים גם במידות קטנות בדיוק כמו לאנצ' בוקס. אני השתמשתי באחד כזה במשך תקופה כדי לקחת אוכל לעבודה, הוא נכנס לי בקלות בתיק גב שהתאים שלו אפילו לא יעילים במיוחד- ובכל זאת היה מקום למיני צידנית שלי. אפילו טסתי לחו"ל עם הצידנית הזאת בתיק העלייה למטוס עם שלל פינוקים מאמא שלי, והם החזיקו מעמד נהדר, גם מעבר ליום הנסיעה הארוך :)

    השבמחק
  2. עינת כולים להוות תוספת מופלאה לכל סנדביץ' בר קיים.
    אני מאוד אוהב את הגיוון שלהם בסנדוויצ'ים השונים ואת הטריות (כל כריך פג תוקף לאחר 3 ימים), שימשיכו ככה ואני נשאר לקוח נאמן שלהם.

    השבמחק