יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

יש לי מה לומר: ביקורת על "קיטנת" כפר המכביה

אז הקייטנות הסתיימו והילדים עוד קודחים וזה יקרה עד שיתחילו שוב הלימודים. מה לא ניסינו ועל מה לא שרפנו עוד ועוד כספים.
המוח לא מפסיק להמציא רעיונות והנה קיבלתי הזדמנות לתת קפיצה לרמת גן לאזור הפארק הלאומי.
בראש ובראשונה אני חייב להצהיר שככל שנחשפים בפני המתקנים של כפר המכביה, אני מגלה עולם ומלואו בתוך שטח רחב ידיים הנמצא בלב המטרופולין של תל אביב. 
שטח הכפר גדול ורחב ידיים עד כדי שבכל פעם מרגישים כאילו הגעתי למקום אחר. בין אם זה למסעדת השף של שלום גניש, לאולם האירועים והכנסים או למרכז הספורט של הכפר. 
לפני מספר ימים קיבלתי הזמנה לחוש במו עיני במועדון הספורט של כפר המכביה. איני איש של ספורט, אף מעבר ועל כך יעידו עודפי הקילוגרמים שלי אלא שברוחי אני ספורטאי חובב שמוכן לספק עצות לכל מאמן וקבוצה. הכותרות בישרו טובות ולכן גייסתי לטובת בחינה מדוקדקת של הנושא, שני ילדים (שמא אגיד ילידים) עצבניים שרואים את סופו של החופש קרב ובא כשהם מצויידים באמא אחת מותשת שמשתרכת אחריהם הסופרת את השניות לתום החופשה. 
את הבריכה אני מכיר עוד מילדותי כשנהגו הורי לקחת אותי ללמוד שחיה וג'ודו ("כדי שלילד יהיה בטחון עצמי").
הסוקרים שלי היו הילדים. הם קיבלו פס להסתובב היכן שרק רצו והיתה להם יד חופשית. 
בבואי לאסוף אותם, שמעתי חוויות ועל מה הם שמו עין וזוהו הדיווח שלהם עם קצת תוספות משלי. 
מגרשי הטניס גדלו והתרחבו. ילדים יכולים לשחק שם להנאתם ככל שירצו וההורים יכולים לשהות להם בהנאה בסאונה יבשה או רטובה לבחירה. 
אולם הספורט שופץ והוא נראה מודרני לכל פעילות ספורטיבית ולרשות ההורים עומדת קפיטריה ומזנון. לראשונה נבנה מתחם עולם הילד הכולל שלל מתקני חוץ ופנים לילדים. 
כיוון שאוכל הוא הצד החזק שלי, בחנתי מקרוב את התפריט המוגש. האוכל מוכן על המקום ומגישים שם כמעט הכל וכל מה שילדים אוהבים כמו שניצלים, המבורגרים, בשרים על האש, צ'יפסים ועוד. 
אז הכל טוב (כמעט). למי שחפץ בקייטנה גם אחרי אוגוסט, מוזמן. 
הערה לסיום: המחיר. אמנם מדובר בכניסה חופשית לכל המתקנים לכל המשפחה לכל השנה אבל להיפרד מאלפי שקלים (החל מ-4000 ש"ח) דוקא בימים של שתייקרויות, אפעס, מחמיץ קצת את האוירה. יפה יעשו פרנסי הכפר אם ימצאו דרכים להוזלת המנויים. 







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה