יום רביעי, 6 ביוני 2012

טאסוס - גריל בר ישראלי ביקורת עסקיות

הנה שוב הרשת גועשת  בעקבות כתבה של מאיר אדומי בגלובס. אין ספק, מדובר באיש מוכשר משכמו ומעלה ובהחלט יש לו מילה אם לא יותר לתרבות הקולינרית שלנו בארץ. בדומה לכמה מחבריו המוכשרים, גם הוא מוצא את עצמו מאוכזב מהסועד הישראלי ושלא בשונה מהאחרים, במקום לחפש את הנוסחה הנכונה, גם הוא מאיים לעבור לארץ זרה. 
נכון שאנחנו מדברים במילים לועזיות ונכון שאנחנו אוהבים ללבוש מותגים ותמיד חולמים כאילו אנו בלוס אנג'לס, לונדון ופריז. איך שלא מסובבו את המפה, אנחנו עדיין ותמיד נהיה איזו פינה קטנה במזרח התיכון ששם שולטות השיפודיות. וזה לא הולך להשתנות. 
אדוני גם מלין על שהסועד הישראלי אינו מוכן לשלם 500 ש"ח לארוחה זוגית. בימינו, כשכל שקל הופך לחצי שקל, זה לא מפתיע. רק לפני שנה התלוננו פה שמחיר הקוטג' עלה. אז מה עובר לו בראש לאדוני? 
אבל אני תמהה. הרי אחת ממסעדותיו נקראת "המזללה" ועל שום מה? לא כדי למשוך גם את "מעמד הביניים"?
אדוני גם מחזיק בטור אוכל באחד ממוספי עיתוני השבת. אחד שיורה כל הכיוונים, עלול להפסיד גם את זה. לא חבל?
בעצם....אולי זה כדי למשוך קצת פרסום? לא, אין מצב. אולי בכל זאת כן?

אז רק היום התברר למאיר אדוני שעם ישראל הוא חובב הז'אנר "חומוצ'יפסלט" כאלו ששמים בהם מבחר עצום של סלטים עד שלא רואים את הפורמייקה ועוד צרור של שיפודים מהגריל. מעין חיקוי של חמודי מארץ נהדרת. .
מכיוון שעוד לא התעשרתי על פי שתכננתי, ככל הנראה נמשיך לפקוד את החומוצ'יפסלט ובעיקר לאור העובדה שיש יותר ויותר כאלה הקרובות לביתנו, החל מפתח תקווה ועד לכפר סבא ורעננה. בכל המקומות הקונפסט דומה ואף הטעמים דומים עד כדי שלרגע אפשר לחשוב שמדובר באותם בעלים בכל המסעדות. 



יום אחד התקבלה בתיבת המייל שלי המלצה על מסעדה חדשה בהוד השרון. 
הכותבים, זוג הורים הגרים לא רחוק ממני, שלחו בתפוצת רחבת ידיים ביקורת אישית שלהם על מסעדת גריל בשרים חדשה הממוקמת במתחם הספורטן שבהוד השרון בשם טאסוס (סוג של זית) 


אחרי יום מתיש, בת בכיינית ועוד בת שבא לה לאכול ולא חשוב מה ואיך ובתוספת בת זוג ששמחה על ההזדמנות לאכול צהריים בחוץ, ציידנו עצמנו והלכנו על העסקיות של טאסוס, גריל ישראלי חדש. 
לראשונה מאז קיים הבלוג, התמונות צולמו במצלמת הטלפון הנייד שלי כך שאם יש טענות, תפנו אותם לסמסונג. 


העסקית מתחלקת לשתיים. 
עסקית ב-46 שח ועסקית ב-56 ש"ח. (התפריט נלקח מאתר המסעדה) 
המסעדה מעוצבת בטעם. לא מפוארת אבל בעלת גוון של מסעדת בשרים עם ריהוט עץ מלא, בר לתפארת, ספות בצד אחד של השולחן וכסאות מרופדות בצידו השני. צוות המלצרים זריז ומהיר ועושה היטב את עבודתו אם כי איני אוהב שמדברים אלי בגוף "רבים" (אנחנו, אכלנו, טעים לנו וכו')
בדעה אחת, כל יושבי השולחן הזמינו את העסקית ב-56 ש"ח. על פי הנייר (התפריט המנויילן היטב) מדובר במבחר עשיר וכדאי. 
איך שהתיישבנו, הוגשו מנות פתיחה קטנות בדמות הסלסה בתוספת ירקות כבושים בכבישה בייתית ופיתות שהיו בנדיבות וניתנו עם חיוך רחב.
המרק היה מעט חריף ואם כבר מרק, אז למה מרק עדשים חורפי ביום קייצי?הייתי ממליץ לעבור למרקים המתאימים לקיץ.
את סלטי הבית החומוס והסלטים הירוקים, חלקנו יחד בשולחן.
החומוס קטיפתי וטעים ביותר, מומלץ.
סלטי הבית הקטנים עשירים (בטטה עם שומשום שחור וצילי מתוק, סלט שורשים מתובל וכבוש, סלט טבולה ועוד משהו שנעלם לי מהעין) אולם המלצרים לא הזדרזו למלא אותם מחדש ואיני יודע אם היו אמורים או לא (נהוג שכן). 
למנות העיקריות, הזמנו שניצל שהיה עשוי הכהלכה, גדול ופריך בדיוק כמו שאוהבים. סטייק פרגית היה מתובל מעט יתר על המידה, כנראה בהתלהבות. שיפוד קבב היה עסיסי אם כי מעט מלוח מידי. 
אציין לטובה את הצ'יפס שהוכן מתפוחי אדמה אמיתיים (לא תפוגן ודומיו) ואף טוגן פעמיים, בדיוק כמו שצריך כדי לקבל צ'יפס טוב. 
את השתיה קיבלנו בצורת גזוז של פעם שהוגש בכוסות של בירה גדולות. מה שהעלה חיוך לאור ההגשה המעניינת. 


לגופו של עניין: אם אתם בסביבה, ממהרים וחפצים בארוחת צהריים מלאה, זה המקום. המבחר לא רב, על סף דל  ואין הפתעות וחבל. 
המנות היו טעימות והסלטים היו טריים וטובים.
מצד שני, לא בדקנו עדיין את תפריט הערב כך שהביקורת חלקית 
שילמנו 248 שח לא כולל שרות (קיבלנו צ'ופר טעימה של אבטיח און דה האוס) ואף מילה למאיר אדוני :-) 



טאסוס, הוד השרון מתחם הספורטן, ליד ספגטים, בכניסה לקניון מרגליות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה