יום שני, 23 באפריל 2012

יום העצמאות פרק 4. הקבב של יוסי.

לא, לא מגיע לי להדליק משואה ביום העצמאות, אבל חשוב לי בדיוק בימים אלו לספר על משהו שיש רק בישראל.
נכון שזה קרה לי אישית, אבל עם כל הבעיות שיש לנו במדינה ועם האוירה הדי מכוערת שיש לנו לאחרונה, עדיין לזה אני קורא "להיות ישראלי".
בשום מדינה אחרת זה לא יקרה.
במלחמת לבנון השניה, פתחנו את ביתנו בפני תושבי הצפון שנסו מבתיהם מחשש לפגיעת טילי חיזבאללה.
שלוש משפחות נחתו על ביתנו. לא היתה לנו הכירות מוקדמת ואחרי מספר שאלות הבנו שעד שמר נאסראללה יחליט כי די לו, אנו הולכים לבלות יחד את הימים הבאים.
כל זוג קיבל חדר ואת כל הילדים ריכזנו בחדר הילדים הגדול. הבית היה כמו B&B אירלנדי טיפוסי. בבוקר ארגנו כולנו ארוחת בוקר לכולם ועד הצהריים עמדו על הגז סירים מוכנים עם ארוחת צהריים לאורחים ולמארחים. כך זה היה עד תום המלחמה. 
שתי משפחות מתוך השלושה היו מרוקאיות אסליות שורשיות. הבנתי שהמטבח הולך להיות טעים וססגוני ואכן כך. 
מידי פעם בבוקר היינו מתעוררים ומצאנו את המטבח מאורגן עם ארוחת בוקר כיד המלך וכשחזרנו מעיסוקינו ומהעבודה, הבית היה שטוף ונוצץ וארוחת ערב מוכנה. 
יוסי, אחד מהאורחים אמר שמחר אוכלים קבב. שאלתי אותו איזה בשר להביא לו והוא עשה מבט של נעלב. "עלי", הוא אמר. "אתה הולך ללמוד איך עושים קבב אמיתי" ואכן כך היה. 
את הבשר הוא לא טחן אלא קיצץ בסכין ענקית והמינון של התבלינים ויחס הבשר והשומן היה מדוייק. 
רשמתי מאחורי גבו על פתק ואחרי תום המלחמה, העתקתי את המתכון ומאז זה "הקבב של יוסי".


הקבב של יוסי
1 ק"ג בשר צואר או שפונדרה עגל 
1/2 ק"ג בשר כבש 
ראש שום טחון 
2 בצלים מגורדים גס במעבד מזון
כפית סודה לשתיה 
צרור פיטרוזילה קצוצה
מלח 
פלפל שחור טחון דק


הכנה:
טוחנים את הבשר (או מבקשים שהקצב יטחן עבורכם) ומאחדים את כל המרכיבים.
ליצירת הקבבים, לוקחים חופן ביד ומגלגלים לקציצה קטנה. בעזרת השקע שבין כריות כף היד לוחצים לחיצה כדי להשטיח את הקציצה. 

כשהמנגל חם דיו, מניחים את הקבב על רשת ששומנה מראש. את הקבב הופכים רק פעם אחת. אחרי לא יותר מ-2 דקות כדי לא לייבש את הקבב ולשמור על עסיסיות בשר הקבב.
מוציאים ואוכלים עוד לפני שמגיע לשולחן. 
אני זולל אותן כמו עוגיות או עם פיתה שחיממתי על הרשת ובלי שום דבר נוסף.


עצמאות שמייח 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה