יום ראשון, 22 באפריל 2012

יום העצמאות פרק 3. מהי הטחינה האהובה עלי?



לקראת בוא יום העצמאות, החג האהוב אלי ביותר, הלכתי ללב שורש הטעמים. את הפלאפל כבר חקרתי, את הפרגיות טעמתי אז נשאר לעשות מבחן טעימה של מספר יצרני טחינה.
מתברר, שישראל היא בהחלט מעצמת טחינה בהשוואה לשאר היצרנים הגדולים בעולם כמו ספרד, מרוקו וזה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה.
הטחינה של דורון הקבבון. צילמה איה
את השומשום מביאים לאפריקה, בעיקר מאתיופיה ומה שיפה הוא, שכיוון שגם העיר שכם ידועה כיצרנית טחינה רצינית ביותר. בכל שכם, מטרופולין פלסטינאי, יש כ-20 יצרנים שונים, אנו מכירים בעיקר את היונה ואת הגמל אבל תתפלאו, יש עוד. הודות לכך, מגיעים לארץ המון זנים שונים של שומשום בטעמים שונים וגם בשיטות ייצור שונות למרות שכולם מייצרים את הטחינה על אבן ריחיים. הנה סרטון מכתבה שהיתה בערוץ 2 על הטחינה של שכם,
http://www.mako.co.il/news-world/arab/Article-76500ccdcb6bb21004.htm
רם, חברי לעבודה, אוכל טחינה גולמית בכפית. שאלתי אותו להמלצות לטחינה וכל מה שהיה לו להגיד זה שכדאי להוסיף סילאן לטחינה. זה משפר את הטעמים.
כדי לדעת מהי הטחינה הטובה לדעתי, לקחתי דגימות של טחינה ממספר יצרנים נבחרים.

את הטחינה טעמתי פעמיים. ראשית את החומר גלם ואחר כך כשהיא מהולה במים קרים ומלח ובלי לימון כדי לא לאבד את הטעמים הטמונים בטחינה.

אז הנה מה שבדקתי:
טחינה יונה
טחינה נסיך
טחינה אחווה
טחינה זהב
טחינה בארכה
טחינה שומשום מלא מהמותג הפרטי של הסופרסל

טחינה יונה:
הטחינה האהובה עלי הן כי זכיתי להכיר את הבעלים והן בגלל הטעמים שלה. לכל הדעות, הטחינה הזאת מיוצרת על ידי אבן ריחיים בלבד.

בניגוד ליצרנים רבים, הלובן של הטחינה הוא טבעי לחלוטין וללא שימוש בחומרי הלבנה. המקרם של הטחינה נעים וחלק וללא גושים. עללה, הבעלים של טחינה יונה אומר לי בחיוך שכשהוא מייצר טחינה משומשום מלא, הוא בעצם מרוויח כי הוא אינו צריך להסיר את הקליפה של השומשום וכך הוא חוסך עבודה ומשקל גם יחד.
האריזה עברה שדרוג והיא 
מחזיקה גם בתואר הטחינה הכי יקרה שיש.
ציון: *****


טחינה נסיך:
משום מה, לנסיך שמורה תמיד פינה חמה בלב. אין לי הסבר לזה ואני לא יודע מאיפה זה בא. מה שכן, כשאתם פותחים את האריזה, שימו לב שיש משקע של הטחינה ומעל יש נוזל שקוף. הנוזל הוא שמן וזה אומר שהטחינה היא לא 100% נקיה כי השמן צף מעלה. איני יודע באיזה שמן מדובר אבל ברור שיש פה משהו.
טעם הטחינה מעט חלש ובהחלט צריך הוספת לימון כדי להרגיש שמדובר בטחינה טובה
ציון: *** (מאכזב)

טחינה אחווה:
לכאורה מדובר בחברה לא בולטת ובמותג פחות פופולרי שנמצא אי שם בשוליים. הכנת הטחינה היתה מפתיעה, אולי כי באתי ללא צפיות. התוצאה חלקה ונעימה. מתקתקה עד כדי שמזכיר חלווה של-פעם טובה.
לטחינה אין משקעים והמרקם אחיד, מה שאומר שיש פה מוצר איכותי וטוב עד כדי שנראה לי שהיא תהיה מידי פעם בבית.
אחווה מחזיקה בתואר הטחינה הכי זולה ובהחלט ראויה להיות התמורה הטובה ביותר עלות מול תועלת.
ציון: ****

טחינה זהב:
פה מדובר בטחינת ילדות שלי. זה מה שהיה במכולת שלנו ועם הטעם שלה אני ממשיך הלאה בכל פעם מחדש.
לטחינה זהב מרקם אחיד אבל גושי מעט, מחוספס משהו וזה ככל הנראה היחודיות שלו. בניגוד לשאר הסוגים, היה לי מעט קשה לגרד את הטחינה מהדפנות. רם אומר שזה יתכן כתוצאה מהליך הייצור שהטחינה סמיכה יותר.
ציון: ****

טחינה בארכה:
טחינה די חדשה באזורינו. יש להם מספר סוגים אבל הלכתי לפשוטה ביותר.
הצבע הלבן הבוהק שלה די חריג משאר הסוגים והוא מעלה תמיהה. כיוון שאין לי מושג על דרך ההכנה, יתכן שמדובר פה בשטיפת יתר, סוג של השומשום או שימוש בחומרים מלבינים. אין לי מושג ואני רק מעלה השערות.
ידוע לי שהרבה מסעדות בחרו להשתמש בבארכה אז אני מסיק שמדובר במוצר איכותי וטוב אבל קצת מאכזב. 
הטעם שלה לא מפיל ואין לה טעם יחודי
ציון: ***

טחינה עם שומשום מלא מהמותג הפרטי של הסופרסל:
לא כולם יודעים אבל טחינה שומשום מלא היא בעצם טחינה שלא עברה שטיפה והסרה של קליפת הגרגירים. בסופו של דבר, הלקוח קצת מפסיד כי הוא קונה טחינה לא נקיה, עם הקליפה ולא אחת במחיר יקר יותר. 
הטחינה מחוספסת וטעימה. בעלת מרקם אגוזי עשיר. ההכנה שלה יותר ארוכה מהכנת טחינה רגילה אבל ככל הנראה אודות לסגולות שמייחסים לטחינה, כנראה שזה כדאי

טיפים להכת הטחינה:
1. השתמשו במים קרים. אפילו קפואים.
2. לימון מטשטש טעמים. זה נכון שאוהבים את הלימון שבפנים אבל נסו פעם בלי לימון
3. שום, בנדיבות וכל המרבה הרי זה משובח
4. כדי לקבל מרקם חלק חלק, כדאי להוסיף כף שמן זית (מזן לא חזק) והמשיכו לערבב כדי להטמיעו בטחינה.

את הטחינה שלי אני מכין כך:
קופסת טחינה שלמה, מרוקן אותה לקערת עבודה. בתוך הקופסה אני מכניס כ-4 קוביות מיץ לימון קפואות וממלא באותה כמות המים כמו הטחינה. אני משתמש במים קפואים ככל האפשר.
סוגרים את הקופסא ומערבבים היטב כמו שייקר. קוביות הטחינה מגרדות את שאריות הטחינה מהדפנות.
מוסיפים 3 שיני שום, מלח לפי הטעם ומערבבים היטב. אפשר להשתמש בבלנדר מוט כדי לקבל מרקם חלק יותר.
לסיום, אני מוסיף כף שמן זית.

לאלו שלא מכינים טחינה בבית ומסתמכים על יצרני הסלטים, רציתי להמליץ על מוצר שגם הוא מהמותג הפרטי של השפרסל ולא הייתי עושה זאת אילולא הוא מיוצר ע"י סלטי מונטה-קרלו. חברה יצרנית לסלטים ברמה גבוהה מאוד שזכיתי כבר כמה פעמים לטעום את מבחר הסלטים שלה. 
מטעימה אכן מתברר כי מדובר בסלט איכותי וטעים. 







5 תגובות:

  1. הטחינה הכי טעימה שאני מכירה היא טחינת אל ארז אחרי שנים של ניסיונות ושימוש בלעדי ביונה מצאתי אותה ולטעמי היא יותר מוצלחת.
    http://www.alarz.co.il/

    השבמחק
  2. הכי אוהבת את של אחווה,
    חלקה מאוד ,לא מתגבשת כלל,
    טעימה ונעימה להכנה.
    מוסיפה מלח ומלח מלימון בלבד.
    למדתי ממסעדות ערביות.
    לא מוסיפה מיץ לימון כי זה משנה את הטעם

    השבמחק
  3. הכי אוהבת את של אחווה,
    חלקה מאוד ,לא מתגבשת כלל,
    טעימה ונעימה להכנה.
    מוסיפה מלח ומלח מלימון בלבד.
    למדתי ממסעדות ערביות.
    לא מוסיפה מיץ לימון כי זה משנה את הטעם

    השבמחק
  4. המחקר לא שלם ללא טחינת הגמל. מקום ראשון ללא עוררין.

    השבמחק
  5. טחינה זהב ללא ספק הטחינה הטעימה ביותר

    השבמחק