יום שני, 5 במרץ 2012

זכרון מאבא, קישקע ומרגז...אסלי אמיתי

בשבוע שעבר נקלעתי לאחד המקומות שהיה להם חלק בעיצוב הישראליות שלי, רק שמעולם לא ידעתי על מקומו ועל מיקומו. 
לפני כשבוע קיבלתי פניה לבוא ולבחון מוצר טכנולוגי מסויים. נאמר לי שהפגישה תתקיים במתקן של בזק לא רחוק מהיישוב יבנה. 
שמתי GPS ויצאתי לדרך. הכניסה למתקן מחייבת בידוק בטחוני קל והמשכתי בדרכי. כדי לתאר את המקום, מדובר בשני מבנים בעלי שתי קומות ומסביב פסטורליות של שדות ירוקים ועוד כמה אנטנות ענק המפוזרות בשטח. (מי שנוסע על כביש תל אביב אשדוד, יוכל להבחין בדרכו באותן אנטנות ענקיות בצד שמאל של הכביש (עם פניו דרומה כמובן). 
מנהלי המקום שאלו אותי אם אני מעוניין בהסבר קל על המקום בטרם נשב לדיון המתוכנן וכמובן שלא סירבתי. לאט לאט הבנתי לאן הגעתי. 
כשהייתי ילד, בשהותנו בחו"ל, נהג אבי להקשיב לרשת ב' (שידורי ישראל קראו לזה אז) באמצעות רדיו בעל גלים קצרים. אחר כך כשהוא טייל לו בעולם עם עיסוקיו השונים, תמיד הצטייד במכשיר הרדיו הכי משוכלל שיש כדי להמשיך להאזין לערוצי הרדיו בעזרת הגלים הקצרים. אני זוכר שבמלחמת המפרץ הראשונה כשהוא שהה בארה"ב, הוא היה מתקשר אלינו לספר לנו היכן נפלו הטילים כי בארץ הצנזורה לא אפשרה לספר. גם לאחר שהפסיק לנסוע, קשה היה לו לקבל את גלי ה-FM. הוא היה צריך את רעשי הרקע (רעש לבן במונחים מקצועיים) שהרדיו הפיק. 
נחזור למתקן. לאט לאט התברר לי שאני נמצא באותו מקום ממנו שמעתי רדיו אולי לראשונה ובכל פעם בו שהיתי בחו"ל ורציתי לשמוע מה קורה בארץ. קירות האתר היו מלאות בתמונות בהם נראים כל שועי האומה כשהם לוחצים ידיים, נואמים נאומים וגוזרים סרטים. מתברר שהאתר היה אחד המקומות החשובים במדינת ישראל. היה.
כשהיום, בעידן האינטרנט, אפשר לשמוע כל תחנת רדיו שרוצים באמצעות הרשת. לא צריך רדיו משוכלל ולא צריך להיות "חובב רדיו" כמו שהיה פעם "קשבנו, מיקי גורדוס". היום, רק משדר אחד פועל. זה שמשדר רדיו לאיראן כי הם האיראנים חוסמים את האינטרנט המגיע מישראל ושידורי קול ישראל בפרסית עוברים דרך אתר זה בעזרת המשדרים והאנטנות המיושנות. 
חתיכת הסטוריה שהולכת ונעלמת. 


ועכשיו לקולינריה:
תוך כדי שאני בצידו הדרומי של ישראל, הרמתי טלפון ליוסי מ"אסלי עמוס" והודעתי לו שיש לו אורח. 
את יוסי אני מכיר רק מהפייסבוק אבל לקח לי מספר שניות להיות שם כדי להבין שמדובר ביצרן בשר איכותי, אחד עם עמוד שדרה ואנין טעם. 
"אסלי עמוס" הוא מפעל משפחתי לייצור למוצרי בשר. עמוס, חמו של יוסי הוא ה"אסלי" שבחבורה. כיום יש לו חנות איטליז ביפו משם הוא משווק את התוצרת המשפחתית. יוסי וגיסו הם מנהלי המפעל כשהאוירה במפעל היא משפחתית וחמימה. 
אחד הדברים שהתרשמתי מהם היה שיוסי הוא זה שהזמין אותי למפעל. לא יצא לי להכיר הרבה עסקים בתחום המזון שמזמינים אותך להכנס אליהם לתוך קודש הקודשים שלהם. הן מחשש לגניבת ידע והן כדי לראות את אחורי הקלעים שלהם. יוסי לא היסס ובכל עת הוא מזמין אליו לקוחות ומתעניינים. 


יוסי קיבל אותי לא פחות מאברהם שקיבל אורחים באוהלו. פטפטנו קצת על החיים וישר ניגשנו למפעל.
המפעל, אחד המקומות הכי נקיים שראיתי בחיי הקשורים לתחום האוכל בארץ. 
אפשר להסתרק על הרצפה המבריקה. 
לפני הכניסה על אחד לובש חלוק לבן, כיסוי מיוחד לנעליים וכובע ניילון על הראש. בכניסה עוברים חיטוי על ידי מכשור מיוחד שמשפריץ חומר חיטוי על הרצפה. הכל כדי שלא נכניס מזיקים וחיידקים לשטח המפעל. 


המפעל מחולק לאגפים. מקום לאחסון הבשר המגיע הישר מארגנטינה. חדרים מבוקרים בטמפרטורות בהתאם לסוג המוצר ומטרת האחסון כמו לדוגמא הפשרה, הכנה לפני עבודה ועוד.
באגף אחד עומדת מכונת ענק המשמשת לטחינת הבשר. יוסי מסביר לי שאותו חילזון המוביל את הבשר אל הסכין הטוחנת עשוי מאוקולון על מנת שלא לגרום להתחממות הבשר, מה שעלול ל"בשל" את הבשר או לגרום להפרדת החלבונים שבמרקם. 
צוות העובדים עובד על המכונות בהתאם למוצר עליו עובדים באותו רגע. 
במקום אחד עומדת מכונה המייצרת מקניקיות מרגז. לא לא, אין מדובר במכונה "המייצרת" אלא הכל בייצור עבודת יד אמיתית. ליד המכונה עומד עובד שדואג למילוי הנקניקיות. לידו, עובד נוסף שקושר ידנית את הנקנקיות אחד אחד ומחברן ביחד לצמה. 



באגף אחר עומדות דודות כאלה של פעם שממלאות מסרן. המסרן הוא הקישקע של הספרדים. הוא ממולא בבשר טחון, אורז וירקות וכל מה שצריך זה לשים אותו בסיר התבשיל של שבת והופ למחרת הוא מוכן. 




כל התוצרת מהמפעל נארזת באריזות שקופות בהתאם לסלוגן של המפעל "שקוף שזה בשר". יוסי אומר שהוא מעוניין שהלקוחות יראו את המוצרים שלו כשאוחזים באריזה. שללקוח תהיה היכולת לראות מה הוא קונה (בניגוד למוצרים דומים באריזות אטומות).
אחר כך עברנו לאחסון התוצרת. התוצרת שהוכנה, מוכנסת למקררים ומקפיאים בהתאם להזמנות שיש למפעל. 
יוסי מספר שהמפעל עובד על פי הזמנות שהוא מקבל. יש לו מפיצים בכל הארץ שמוכרים את התוצרת שלו. כאלה שיודעים, מגיעים ישירות למפעל לקנות מהתוצרת מיד איך שהיא נכנסת למקררים. 
המפעל, שכבר מוכן לפסח, מוכר גם חלקי בשר מובחרים לפי דרישה לקצביות. ניתן להשיג בו קבבים טורקיים ורומניים, המבורגרים, צ'וריסוס ומרגז, מסרן, קישקע, טחול ממולא ועוד. 


הצטיידתי במספר מוצרים מבית המפעל אולם לשמחתי הכל חוסל במהלך השבת כך שלא יכולתי לשתף אתכם בתוצאה. עמכם הסליחה


את המוצרים של אסלי עמוס ניתן להשיג באיטליזים המובחרים, בקניה ישירה במפעל באשדוד ובחנויות הנבחרות
במהלך חופשת הפסח, ישתתפו "עמוס אסלי" באירועי האביב  שיתקיימו ביקב פתורה בשדה משה בפסטיבל בשר ויין בחורשת האורנים של משק תמיר .שלושה ימי מיטב הבשרים ומוצרי הבשר על האש יין מיקב פתורה המצויין ועוד המון הנאות. 
פרטים על הפסטיבל ועל חגיגת הבשרים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של קרניבורים ותוספות.



אסלי עמוס,
כתובת: רח' המחקר 1 א.ת. הצפוני אשדוד.
טלפון: 08-8522696
פקס: 08-8522695


שעות פעילות: 17:30 – 08:30

2 comments: