יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

מחשבות והרהורים על מסטרשף*


עוד כמה ימים תשודר תכנית הגמר של העונה השניה במסטרשף, מה שמביא אותי להעלות על הכתב מחשבות שונות שחולפות במוחי עוד מהעונה הראשונה.
את העונה הקודמת ראיתי כמעט את כולה. בעונה הנוכחית, הרשתי לעצמי לחפף. הבנתי את הרעיון. כחובב בישול ואוכל, עוד כשהחלו הפרומואים של העונה הראשונה, היה דגדוג קל באויר. ראיתי כמעט את כל עונות מסטרשף בגרסה המקורית בBBC וגם את הגרסה האוסטרלית. "אם זה היה כך, אני חייב להיות שם" אמרתי לעצמי.
באותו זמן כיכבה בערוץ 2 סדרת ריאליטי אחרת ולאט לאט בין השורות ראיתי שמסטרשף המדובר, הוא יותר ריאליטי מאשר תחרות כישרונות קולינריים. באותה מהירות בה הרהרתי על השתתפות, כך ירדה ההתלהבות להיות שם. למה? בדיעבד מתברר שצדקתי.



מסטרשף אוסטרליה - הלוגו המקורי מאתר הבית

דן שילון, מר טלוויזיה הבלתי מעורער מאז הקמת השידורים של ערוץ 2, המציא את הטייפקאסט הנצחי של ישראל. במעגל הדו שבועי שלו תמיד היה הפוליטיקאי/ת, האמן/ית, ההומו/לסבית, הדתי/ה, הדוגמן/נית והזמר/ת ואיך לא, את "תזמורתו המדהימה של מוישלה נוי". הם הופיעו בשילובים שונים, חלקם נשאו מספר תפקידים בו זמנית (דתי לשעבר בתפקיד זמרת שהפכה להיות פוליטיקאית). כך שילון עשה לנו בית ספר כשהצמיד אותנו לגיבור היומי של המעגל. למחרת, כולם, אבל כולם בלי יוצא מהכלל היו מדברים על "ראית דן שילון?"
חברות הטלוויזיה וההפקות השונות, אימצו להם את המודל הלעוס עד להחריד, כל פעם בתלבושת אחרת, בתכניות הריאליטי השונות כשהם מתעתעים בנו הצופים בדרמות מטופשות הכוללים זמן מסך רב ובו זמנית גם משגעים את אותם "חיות מעבדה" שמרגישים לרגע שהם במרכז הפריים ומחכים בקוצר רוח שיגיע זמנם לנצל את החשיפה הזמנית ואין זה משנה אם מדובר באח הגדול, רצים למיליון, כוכב נולד, נולד לרקוד ועכשיו גם מסטרשף.
מי שמכיר את הפורמט המקורי של מסטרשף ששודר בהצלחה בבריטניה ובאוסטרליה יודע בוודאות שלא למסטרשף הזה התכוון המשורר.
אין קלוזאפים מטורפים מורידי דמעות והסיפור האישי לא כל כך עניין את השופטים. שם זה תחרות שהנושא העיקרי הוא אוכל נטו.
המתמודדים צריכים לעמוד במשימות בישול אמיתיות כדי לבחון את כשרון הקולינרי שלהם. הם מתנסים במנות אישיות שהביאו מהבית, במנות הבנויות על מרכיבים הניתנים להם באולפן וכמובן בעבודה תחת לחץ אימתני של שף זועם וזועף במסעדת גורמה אמיתית. כך יכולים השופטים לדעת מי באמת בעל הכישרון לשאת בתואר הנרגש.
אולם, המוח היהודי, הממציא לנו פטנטים וריגושים, חייב להמציא את הגלגל מחדש וכמו שכבר למדנו בשיעור הקודם למדעי הריאליטי, מה שאינו מוריד דמעות ויוצר אמפטיה, אינו מוכר ואינו מביא כסף ועל כן, תוך כדי בניית הטייפקאסט מבית ספרו של דן שילון, רצוי לחפש מי ישא בתואר "מוריד הדמעות" בנוסף לטייטל שהוצמד לו ללא ידיעתו.
אז מה זה מסטרשף באמת?
במתכונת הישראלית, מדובר לכאורה בריאליטי די מטופש בתחפושת של תחרות בישול המספקת דרמות חסרות טעם כגון זיהוי נכון של 32 מרכיבים בתבשיל (שאני מוכן להתערב שאף שף מדופלם או בעל חיך משובח ככל שיהיה, כמו שרושפלד מעיד על עצמו, לא היה מזהה גם הוא) או שנשרפה להם המנה בגלל תנור מקולקל של ההפקה (פרטים בהמשך באחד הקישורים המצורפים) המנות היו מנות של בשלנים ביתיים בלי מנות פלצניות ולרוב מדובר בבישול בייתי ברמת פודיס.
כל המתמודדים, ללא יוצא מהכלל, גם אלו שלא היו חביבי השופטים ולא גרמו להם להזיל דמעה באודישן, היו יכולים להיות פיינליסטים טובים ומוכשרים. אילו רק היו יודעים להגיד את הדברים נכון, כמו שהטלויזיה רוצה.
אלא ש...לא כולם כנראה הפנימו שמדובר בריאליטי.
אחד מהפיינליסטים של העונה הקודמת כבר הדפיס כרטיסי ביקור מעוצבים כשהמילה "שף" מככבת כתואר לפני שמו. (מי ראוי להיקרא שף? מי שעבר בחינות הסמכה טבחות סוג 5, ולפני כן סוג 4, 3, 2 ו1 עוד על השלבים להיות שף כאן)
כנראה אותו מתמודד שרגיל לגובה להבות אבל במקום אחר, לא שמע כנראה על התלאות שעובר טבח בטרם הוא מרשה לעצמו לקרוא לעצמו שף עד שהוא כבר רץ לפתוח בית ספר לבישול (ויש לי עוד דוגמאות לרוב) כך למעשה אותם פיינליסטים, חלקם הלא קטן לפחות, לא הבחינו כי הם היו מריונטות בידי ההפקה שהיתלה בהם ובנו הצופים ולקחו רחוק (מידי) את התואר הנכסף (שאף לא זכו בו מלבד אחת שזכייתה שנויה במחלוקת לאחר שהתגלתה הלחישה באוזנו של אייל שני).
זה לא "כוכב נולד" שאם המנה שלך עברה את החיך של אייל שני (שבנה לעצמו תדמית של בעל רומן עם עגבניה) או מיכל אנסקי (המתפצפצת, עוד על מילות המפתח, בהמשך) אתה מיד מקבל חוזה ומסעדה. בסופו של דבר, ישנה כאן הזדמנות מסויימת להיות סלב שאם יעשה נכון וינצל את 15 דקות התהילה, אולי ידלג על כמה משוכות לקידום עסקיו ויקבל חוזה לפרסום אבקת מרק כשהוא מעשיר את קופת ההפקה בנתח של 30% מכל שקל שיכנס לכיסו אבל עד שיראה את השקל הראשון, חברת ההפקה כבר תתזז אותו מאולפן לאולפן, דרך השוק איכרים של מיכל (כי חייבים להזכיר אותו מידי פעם) ובישול מנות מטופשות לחיילים שנשארו שבת או לכמה קשישים בבית אבות.
מאידך, ללא מסטרשף, לא בטוח שהיינו יודעים מיהו (סליחה מכולם, סתם דגתי שמות משתתפים) אדי מזרחי, לא היינו שומעים על המז'וז'ים של סמדי והפונפון בשיער (שבנתיים קיבלה פינת בישול בערוץ הים תיכוני 24 ובקרוב תכנית יעוץ לפתרון בעיות זוגיות), לא היינו יודעים מיהו אלקנה הכבאי האשקלוני או א' שעדיין קורא לעצמו סלב המחפש הזדמנויות עסקיות תחת כל עץ רענן והנה כבר עומדים להם בהיכון הפיינליסטים של העונה השניה, אליאב מסלון הכלות, אבי מדריך הגמילה ועמנואל הטייס (היכונו לטיסות אלעל עם עמנואל בה נשמע כולנו: "גבירותי ורבותי, כאן הטייס שלכם עמנואל. כשנעבור מעל גרמניה, אגיש לכם שטרודל")
כדי להוכיח שגם בקשת/רשת/חברת ההפקה (בחיי שאיני מבדיל מי זה מי) חושבים כמוני, התראיין היום (יום רביעי 21.9) חיים כהן אצל ניב רסקין בגלי צה"ל (דקה 37 בערך) ודיבר על חצי הגמר של התכנית. לדברי כהן, "בישראל הבינו לפני כל העולם את הפוטנציאל האנושי וכל העולם משיר מבט לכיוון הפורמט הישראלי" וכי "דרך האוכל מקבלים את הסיפור האישי של המתמודד". הוא גם אישר את ציטוט מפיו של אבי ניר מנכל קשת שלא מדובר בתכנית בישול אלא בתכנית על אנשים.
דבר אחד אני מסכים עם חיים כהן, מדובר בריאליטי שאין בו רוע. אין הדחות ואין מניפולציות של מתמודדים אחד נגד השני בתיחמונים ותכסיסים כשאת כל המניפולציות משאירים לידי ההפקה שמחפשת איך למנף עסקית כל הדחה או הבעת פנים.
אין ספק שיש פה בעיה. מלבד מה שרואים על המסך, הקלוזאפים של פני המתמודדים, השופטים והצלחת, אין לנו יכולת לדעת אם המנה אכן טעימה. אנו מסתמכים על ארבעה אנשים שעושים הוויות לפי החיך שלהם או לפי הנחיות ההפקה.
אז מי ראוי ללבוש את סינר המסטרשף?
מוצרי מסטרשף מחנות התכנית האוסטרלית. יש לי כזה בבית
לדעתי, רק מי שרכש אותו באמת (או קיבל מתנה כמו שאני קיבלתי מליסה האורחת שלנו מאוסטרליה) או מי שהיה במסטרשף כמתמודד ונתנו לו את הסינר הביתה אחרי האודישן - על כך ועוד, בפוסט של אריאלה, בקרוב)

בואו נדבר על השופטים.
חיים כהן נמצא כיום בכל פינה בבית. הוא מוכר לנו מים, רוכב במכוניות שרואים רק בטלוויזיה עם אלי הבעל של מיקי חיימוביץ ועדיין מחזיק באחת מתכניות הבישול הותיקות בערוץ 1. הוא מצטייר כאמין ועממי למרות שיש שמועות שהוא גר בסביון. קשה להוציא עליו מילה רעה פרט לכך שכנראה בלע 2 טון סוכר מרוב המתיקות שהוא עוטף את המתחרים עד כדי חיבוקים הזויים. זכותו או שכנראה כך בנו את תפקידו בסט. אין ספק שמדובר בשף בחסד ואין אחד שלא היה רוצה לטעום ממעשה ידיו.
אייל שני...עליו כבר אמרו הכל. המילים שלו מפילות. האמת, די נהנתי לשמוע את בליל המילים איך שהן מתחברות להן כל כך יפה כשהוא מתאר קציצה. בתכנית האחרונה הוא המשיך את הקו האגדי בה מספרים שהוא מלקט עשבים ב6 בבוקר טרם יפול על העליהם הטל ויעלים את הטעמים השורשיים של הצמח. תחקירים סיפרו שהאיש אוהב יותר לישון מאשר לטייל בהרי ירושלים. מה שכן, בטוח שאייל קצת הגזים כשלקח רחוק מידי את אמרי השפר שלו.
רושפלד. בחיי שלא בא לי להיתקל האיש הזה. הוא דוחה אותי בכל קנה מידה אפשרי. הוא לא מעניין ואין לו שום תמורה או תרומה למסך, לצופים או למתחרים. הוא בא בתור פוזת הנושך. קראתי עליו לא מעט וכנראה שהוא כזה אבל הוא לא עשה עלי שום רושם. לא אכלתי מידיו ואין לי גם רצון לעשות זאת. אני מתרחק מאנשים כמותו. אומרים שאוכל עושים מאהבה (עשו על זה פרסומת ויש גם בלוג בשם זה). לא נראה לי שיש אהבה אצל האיש הזה.
אנסקי. נו טוב. כל מילה שאגיד על בחורה יהיה כשובניזם. נכון, היא יפה, עניין של טעם אבל לא קשור לאוכל וזה לא הכל. נכון היא הבת-של, אבל גם זה לא עושה לי את זה. יש לה את שוק האיכרים, אבל מה לכל הרוחות הקשר בין הביזנס שלה לתכנית?
למיכל יש אוצר מילים שלפתע כל צופה מסטרשף משתמש בו בתדירות יומיומית.
ביטוים כמו: מתפצפץ לי בפה, עוטף לי את החיך, מזכיר לי את אמא שלי ועוד כל מיני רצף של מילים וקלישאות מטופשות שעובדות על  כל צופה ממוצע. אם אתם שואלים אותי, אז מיכל וההפקה ישבו על אוצר מילים פופולרי בדיוק כמו שמנסחים מודעה בגוגל, ובחרו את מילות המפתח של התכנית.
יודעי דבר אומרים שכל המנות שטעמו השופטים היו שעות אחרי שהוכנו כך שיתכן מאוד וכל הסופרלטיבים הנשפכים כמים, היו למעשה בליל של מילים ומניפולציות טלוויזיוניות בלבד כדי לכבוש את לב הצופה.

הפקת מסטרשף הפליאה לאורך כל הדרך בפאדיחות שעשו בשלבי במיון.
בשעה שהיו להם כבר פחות או יותר כ-100 מתמודדים על כל טייפקאסט אפשרי, הם לא זנחו את המגלומניה של הטלוויזיה והזמינו אלפי "מתמודדים" להציג את יכולתם בשעה שלא סיפרו להם כי למעשה הם הולכים לשמש כניצבים בתפאורה הגרנדיוזית של התכנית. .
כאלף איש, טרחו ובישלו את מיטב תבשיליהם. הפסידו יום עבודה, שילמו חניה, והגיעו ליום גשום במיוחד לנמל תל אביב. כמעט ולא התייחסו אליהם מלבד כמה פעמים שהיה עליהם לצרוח בקולי קולות "אני המסטרשף הבא של ישראל".
שני חברים שלי התמודדו בעונה האחרונה. אחד ידע היטב שהוא בשלבי המיון. היה לו פתק צהוב. אחד אחר היה לו פתק ירוק. רק אחרי שחזר הביתה מאוכזב, הבין זה הירוק שהוא היה קישוט או פלקט של ההפקה.
קבוצה שהוקמה בעקבות מעשה תרמית הניצבים המבשלים פה וגם פה
ודי לחכימה ברמיזה.
אז הנה חולפת לה עוד עונה. מסטרשף אולי תחזור ואולי לא. בטוח לא אתגעגע לאף אחד מהשופטים ובוודאי לא לאף אחד מהמשתתפים, אלו של העונה הקודמת ואלו של העונה הנוכחית.
מי שרוצה לראות את מסטרשף האמיתי, שיעשה זאת בערוצים האמיתיים שבאינטרנט. http://www.masterchef.com.au/home.htm
איני יודע מהי מערכת היחסים בין יוצרי ובעלי הפורמט מול הזכיין הישראלי אבל מעניין מה יהיה אם יקום מישהו וישלח מייל למשרד הלונדוני של מסטרשף ויספר להם איך רואים את זה במסך שלנו (אם אתם ממש רוצים, הנה הפרטים: החברה הבעלים של הפורמט, הינה חברת SHINE היושבת בבריטניה http://shine.tv/#/Home/ איש הקשר של שיין הוא ניק. info@shine.tv )
בינתיים נסתפק במועט. מזל שערוץ 10 ידעו להביא באותו הזמן כקונטרה את אהרוני וגידי, שילוב מנצח של תכנית אוכל אמיתית, קלה ונעימה בכל קנה מידה (מלבד כתישת דרך המשי עד לעפר דקדק)




* דעה אישית בלבד. מתנצל מראש בפני כל מי שמרגיש עמו נפגע. קבלו זאת בהבנה. התמונות מאתר מסטרשף אוסטרליה



8 תגובות:

  1. את העונה הנוכחית אני לא רואה, אין לי מושג מי המתמודדים, בכל מקרה אני יודעת בוודאות שזה הכל אבל לא אוכל.
    את מה שהיה לי לומר כתבתי אצלי בבלוג, החברים שלי מהפיינליסטים בעונה הראשונה עוד אמרו לי שהייתי עדינה ולא הזכרתי את כל הפויילע שטיקים של ההפקה.
    לא נורא... עבר , נגמר.

    חיבוק גדול גדול ממני , אוהבת את שניכם.

    השבמחק
  2. וואלה, כל מילה בסלע.
    לא יכולתי לנסח את ההרגשה טוב יותר. כל הכבוד.
    באמת, לאחר שרואים את התוכנית האנגלית מבינים שאין קשר בין התוכניות, מרוב ברברת התוכנית הישראלית יש מעט בישול.
    הפתרון שלי - להקליט את התוכנית ולהריץ את הפרסומות והברברת האין סופית של המסומם/הומו/ספרית.... כך נישאר רק החלקים המעניינים.

    השבמחק
  3. כמה נכון וכמה מתחברת וזה תקף לכל תוכניות הריאלטי בארץ כולל לרדת בגדול שמתוכנית ירידה ובריאות על המשקל הפכה לתוכנית ריבים ואינטריגות ומי יותר "כלבתא".
    וכנ"ל לכל התוכניות הישראליות.
    אני צופה בריאלטי רק תוצרת חוץ ואולי אני סנובית אבל חיכוכים ומריבות לא על מסכי הקטן בבית.
    אני אוהבת תוכניות נטו לא הצגות בכי ודמעות מזוייפים.

    השבמחק
  4. מסטרבלוף אחד גדול
    מחכים לשערוריית "מרגול" במאסטר-שף

    השבמחק
  5. ידיי ביסטייל האהוב, לא נותר לי אלה להסכים עם כל מילה, גם אני כתבתי על זה..http://wp.me/p1voBa-P7 ואני אומרת...שנימעס כבר עם ה"נרקומן שיצא מהגמילה והצליח" וההומו המיתלהב שלמד לבשל" ו"הנהג משאית שיודע לעשות קציצות"....וכן כן....ככה הם מראים את האנשים...בימקום להראות בני אדם, הם הפכו אותם לקופים, נקרומן לשעבר, הומו מעצב שמלות וכ'....
    אז אני אומרת, אם הם כבר כאילה קופים בטלויזיה, שהאוכל שלהם מיתפצפץ למיכל אנסקי בפה, כמו שיפה אמרתה....אז אני מבקשת שיביאו לנו טייסים מהממים עם עיניים כחולות, כאילה מוצלחים, שבטסטימוניאלס, יספרו לנו איך הם מנחיטים מטוס כמו חמאה, שמטוס מעלים ל 37 אלף רגל ואז הוא מיתיצב, ולא מה היה במכון גמילה...שנימעס לנו כבר לישמוע , שלהיות מיסכן זה "אין" ולהיות מוצלח זה "אוט"...כן, אני רוצה ליראות טייסים, אנשי הייטק, אנשים מוצלחים...מהממים כאילה, שהם מהתחלה היו מיצלחים, ולא היו צריכים להיות בשפל המדרגה כדי להצליח. מהם אני רוצה לקבל השראה...ושהאוכל לשהם יתפצפץ לי בפה, ואני אחנק איתו אם צריך.

    יאלה...נימעס כבר להיות פוליטיקלי קורקט, נימעס כבר ליראות דמעות, נימעס כבר ליראות טרגדיוט אנושיות!!!דיייי!!!! אני רוצה ליראות אנשים מוצלחים!!!!!!! לילמוד מהצלחות!!!!! לא מנרקומנים שהצליחו!!!!ת יסלחו לי!!!!! יש לי כבוד, הרבה כבוד, אבל אני לא אגיד לבן או לבת שלי : תיראי , הוא היה בסמים, עכשיו הוא נקי...אני רוצה להגיד לבן או לבת שלי : תיראי, הוא טייס, והוא מצויין, וככה צריך להיות....

    אבל את האמת...אני רוצה להגיד לבת שלי....אל תיראי טלויזיה...תיקראי ספר.

    השבמחק
  6. חברה, נמאס לכם מהכל, וכולם מסכימים עם כולם. מה לעשות ואלה הם החיים. אנו אוהבים את התכנית,ושלושת הפיינליסטים אכן מאד ראויים ואנו אוהבים אותם.
    אפשר גם לצפות וגם לקרוא ספר והכל בסדר.

    שנה טובה

    השבמחק
  7. כמו שיש את הסימן גיל מוגבל לצפיה, כדאי לשים סימן ריאליטי.

    השבמחק
  8. וואי חברה, כמה מרירות.
    כתבת פה פוסט ארוך מכדי שיהיה אפשר באמת להתייחס לכולו. בגדול אני חושב שאתה לוקח תוכנית טלוויזיה בצורה רצינית מדי. אני בספק רב אם יש לך שמץ של מושג מה הולך בתוכנית הזו במדינות אחרות ואם זה שונה במאומה מישראל.
    כל הפופוליזם של לצאת נגד העובדה שאבי הוא נגמל אינה ראויה. לא, לחלוטין לא צריך להפוך אותו לאיקון בשל העובדה הזו, אך זהו סיפור חיו ולא צריך להסתיר את זה.
    אני לא אתייחס לכל מה שאמרת על השופטים, אך לטעמי השופט היחיד שבאמת נתן ערך מוסף למשתתפים זהו רושפלד, שאגב מבשל אוכל מעולה. הוא אחד האנטיפטים אם לא ה... אבל על המקצועיות וידע שלו אין עוררין.

    השבמחק