יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

האיש והאגדה - סודות שאפשר כבר לספר

נתבשרנו אתמול על מותו של דניאל רוגוב שהיה ידוע כמבקר היין והמסעדות אולי הכי ידוע ובכיר בישראל. 
את רוגוב פגשנו לראשונה לפני כשנה בסיור יקבים במטה יהודה ודי היה ב-3 משפטים שהוציא מפיו (בין היתר הציון "מעניין" ליין שלא קלע בול לבלוטות הטעם שלו) כדי לאמת את השמועות כי מדובר באיש מיוחד עד שגברה בנו הסקרנות והחלטנו לעשות הכל על מנת לפגוש אותו באחד על אחד בניסיון לפצח את סודו של האיש. 


היו כמה טלפונים ומספר התכתבויות עד שנקבע התאריך המיועד. כדי להיפגש עם אחד ממובילי דעת הקהל הקולינרי בארץ, יש להתכונן בהתאם. איה בדיוק שבה מנסיעה מגבול גרמניה-צרפת והגיעה לפגישה חמושה בבקבוק יין מיקב בוטיק מקומי נחשב. קיווינו שהוא יאהב את היין ולאט לאט יצאו כל הסודות. אני הכנתי צרור של שאלות נוקבות וקיוויתי שיענה לפחות על מחציתן.
נפגשנו בבית קפה סמוך לביתו. איכשהו יצא שלא היה לנו כוסות זכוכית. רוגוב הפתיע ואמר שאין לו שום בעיה לשתות יין מכוסות פלסטיק חד פעמיות וכך היה. 

ישבנו בצל שמשיה ביום חורפי אך מלא בשמש כשהשאלות שהכנתי נשכחו להן והשיחה איתו קולחת בשעה שאיה מתקתקת במצלמתה וגם מגניבה שאלה פה ושם. 
אני לא יודע מה עבר לו בראש במהלך השיחה, אבל רוגוב תמיד ידע לסמן לנו מה לציטוט ומה לא. מספר פעמים הוא הניף את אצבעו כשהוא מסמן "אל תרשום" ואנו עצרנו הכל כדי לשמוע את סיפוריו המרתקים. (מזל שמידי פעם לא כל כך נענתי לדרישותיו ורשמתי בפנקסי תיעוד של סודותיו וסיפוריו)
רוגוב, שהצהיר על ההתחלה כי שמו האמיתי אינו דניאל רוגוב, לא הסכים לחשוף את שמו האמיתי. הוא חייך בהנאה ואמר "תעשה שיעורי בית". האמת שהתעצלתי. לא יודע למה אבל רק היום גיליתי ששמו האמיתי הוא דויד ג'רוף. ככה זה כשאין יותר סודות. 


היום כשאין מי שיאכוף את הבטחתי לא לספר,אני יכול לשתף את אחד הסודות שרוגוב שיתף אותנו. 
רוגוב סיפר לנו כי דמותו של אנטון אגו, מבקר האוכל מטיל האימה בסרט המצוייר והקסום רטטוי, נכתב למעשה על דמותו והרי זה פלא. דמותו, חיתוך הדיבור של רוגוב ואימת המבקר שהטיל כמעט על כל מסעדה, היו דומים כשתי כוסות יין (ספישל ריזרב) לרוגוב עצמו. 





מי שרוצה לראות מקרוב, הנה קליפ שמצאתי ביוטיוב על מעלליו של אנטון אגו. 



לרוגוב היה חוש הומור מיוחד במינו. די היה במראה לבושו של רוגוב כדי שיעלה חיוך מסויים על מי שפוגש אותו מכיוון שהיה חמוש בנעלי פלדיום ישראליות אסליות. הסיבה לכך כנראה קשורה להיותו חייל מארינס ותמיד הרגיש שייכות לסיירות הישראליות שהיו נוהגות נעלי פלדיום ולאהבתו לחומוס ישראלי. 


כששאלנו אותו מי יירש אותו בעתיד, ענה רוגוב ללא היסוס כי לא הכין לעצמו יורש שיוכל להכנס לנעליו אבל הוא סיפר לנו כי ביקש כי כשיקבר בארון עם 12 בקבוקי יין, 24 סנדביצ'ים טובים והוא מבקש שישימו לידו את המחשב הנייד שלו כדי שיוכל להמשיך במשימתו גם כשהוא בעולם שכולו טוב. 


איזה איש...


קישור לפוסט שעשינו באוקטובר 2010
http://www.bisstyle.net/2010/10/blog-post_23.html

תגובה 1: