יום חמישי, 19 במאי 2011

בשבוע הבא יהיה לג בעומר - אורז פרא, ברוקולי, בצל סגול ואגוזי מלך


אורח זר שאינו מכיר את חגי ישראל ויבוא לעיר לא יאמין למראה עיניו בראותו ילדים מסתובבים ברחוב עם עגלת סופר ("לא גנבנו, קנינו ב5 שקלים") כשהם אוספים כל קרש אפשרי או כל דבר שיש בו זכר לעץ.
אלו הם הימים בהם הקבלנים נכנסים למצב חרדה שמא יגיעו בבוקר לאתר הבניה שלהם ולא ימצאו בו זכר לקרשים ועצים. רשתות הסופרים מקימים סיירות מיוחדות לאיסוף העגלות ובמירון נערכים לעליה המונית של אנשים וכבשים כשהכבשים לא יודעות שמשם הן לא יחזרו.


כשהייתי ילד היינו מאלתרים לנו מריצה מעגלת ילדים ישנה עליה הנחנו פלטות עץ ואיתם היינו אוספים את הקרשים. בראש המדורה היינו תולים את המן, נאצר או את היטלר בדוגמת בובה ישנה שגנבתי לאחותי ושיא המדורה היה רגע שריפת הבובה.
בגנים היו מציירים על ביצים (אל תשאלו אותי למה אבל אם באמת בא לכם לראות משהו יפה, כנסו לאתר של לילה קוקינג, היא ציירה יופי על ביצים. 
) והיתה לנו תחרות סמויה בין הבנים למי יש את הקשת הכי גדולה עד שיום אחד שברתי איזו וואזה בת 2000 שנה שלא תעבור יותר בשושלת המשפחתית.

הילדים של היום הם ילדי הייטק. הבת שלי שאלה אותי היום אם אפשר להביא את המזגן של הבית למדורה כי "אולי יהיה להם חם" וגם הציעה שאחנה את האוטו ליד כדי שיהיה להם רדיו. מישהו מהחברים שלה אמר שזה לא רעיון טוב כי אין לי מסכי LCD במשענות של המושבים ולכן לא יוכלו לראות סרטים בשעה שהאש דולקת.

ללג בעומר יש את הגיבורים שלו. הרשב"י, רבי שמעון בר יוחאי שהסתתר במערה 70 שנה במנוסה מהרומאים. בר כוכבא, שעד היום לא מצאתי מישהו שבאמת יספר לי במה הוא היה גיבור למרות שמייחסים לו את המרד "מרד בר כוכבא" (ואם יש מרד בסביבה זה כבר עושה לי טוב) ורבי מאיר בעל הנס איתו יש לי חשבון קטן. בעצם לא איתו, אלא עם מהללי שמו והסובבים את קברו.
באחד מטיולינו, אחד מהחברים הציע לעצור בקברו של רבי מאיר בעל הנס. יש המייחסים לו ולמי שפוקד את קברו סגולות וכוחות רבים. כספקן תמיד עמדה בפני הדילמה האם לבוא ולחזות במו עיני במחזה או להמנע מלהשתתף בטקסים שאין להם כל ביסוס יהודי.
הפעם לשם שינוי הסכמתי להצטרף לחגיגה ובבואנו למתחם הקבר ראינו המולה.
קהל גדול של ציבור עומדים וזועקים לשמיים בתפילות כאילו היה היום 9 באב.
התקרבתי יותר כדי לברר מה הסיבה. חיפשתי לראות אולי ישנה סיבה להמולה זו אך לא היה שום "חתן" בסביבה.
שאלתי את אחד המתפללים לסיבה לאירוע זה והוא ענה לי:
"במשך 40 שנה היה פה יהודי שהיה שומר על הקבר. הוא היה מברך את כולם, נותן עצה טובה והיה מוכר את החוט האדום כסגולה לפרנסה ובריאות תמורת ממון רב. מידי פעם כשרצתה קבוצת יהודים לשאת תפילה, היה גם משלים מניין"
"טוב" עניתי לו. ומדוע אתם בוכים?
במילים מהולות בבכי הוא ענה לי "אתמול הוא הלך לעולמו ועל כך אנחנו בוכים. גילינו שהיהודי היקר לא היה יהודי אלא מוסלמי שהיה גר בסמוך"

 
סלט אורז פרא עם ברוקולי, בצל סגול ואגוזי מלך.
מצרכים:
אורז פרא לקט עם כל סוגי האורז
חופן עגבניות מיובשות
בצל סגול פרוס לטבעות
אגוזי מלך שבורים
ברוקולי מפורק לפרחים   
לויניגרט:
כף חרדל, 2 כפות דבש, מעט שמן זית וכף מיץ לימון או חומץ בלסמי

הכנה:
מבשלים את האורז לפי הוראות ההכנה, אישית אני ממליץ לגנוב דקה או שתיים ולכבות את האורז טרם זמנו כדי לשמור על קריספיות נעימה.
מוסיפים לקערה את כל המרכיבים (אלו המקפידים יכולים לחלוט את הברוקולי במים חמים)
מכינים את הויניגרט: שמים את החרדל, הדבש, שמן זית ומיץ לימון או חומץ בצנצנת אטומה ומערבבים היטב.
יוצקים מעל לסלט ומגישים.  


ותזכורת: 
היום נערכת התערוכה שלנו בנושא שוק לוינסקי 
בשעה 20:00, ברחוב לוינסקי 39 פינת רחוב השוק.
כל הפרטים: פה
תבואו, יהיה כיף :)





תגובה 1:

  1. אהבתי את המתכון, גם את מה שכתבת ,כמובן...
    תודה

    השבמחק