יום חמישי, 5 במאי 2011

חוגגים בככר הדוידקה בירושלים - סלט שני בסדרת הפיקניקים


למרות הימים של טרום יום העצמאות, אין לי כוונה ללמד או לספר על נפלאות הדוידקה בירושלים. מי שלא זוכר או לא היה בשיעור בכיתה ג', מדובר בצינור שהוסב למרגמה על ידי מפתחי הנשק של ההגנה ובראשם דוד ליבוביץ ומכאן שמה.
רק 6 דוידקות היו לפלמח והן היו אמורות להיות לעזר להדוף את הכובש הזר.
מבלי לחפור בעבר, זכור לי מדברי מורתי שהיא סיפרה שדוידקה אחת הועברה לידי מתיישבי ירושלים וכל מה שעשתה זה רעש רב. בין אם סייעה במלחמה והפחידה את האויב במנוסתו מהעיר ובין אם לאו, כיום מוצבת הדוידקה בככר מכובדת בלב העיר ירושלים ועל שמה ככר.


הימים היו ימי ביקור האופיפיור בארץ, רונן חברי החליט שעלינו לשלב שמחה בשמחה ולהיות בירושלים בדיוק באותה העת באירוע אחר, שבת חתן של משפחת חברים שהכרנו באיזו הזדמנות.
כל בתי המלון גבו באותה העת סכומים נאים כדי לכסות עבור השיפוצים שערכו והעיר התקשטה לה בפאר רב לכבוד בואו של הפופ (וחס וחלילה לא לכבודנו).
חיפשנו נואשות 2 חדרים לשישי-שבת בעיר במחיר סביר שנוכל לעמוד בו  אולם התברר שכל בתי המלון מלאים עד אפס מקום מהזמנות שהוזמנו טרם בואו של כבודו ירום הודו ואם נשאר איזה כוך עם כרית ומקלחת, עלינו להיפרד מסכומים נאים למדי.
הכי חששתי שיציע שנלך לדודתו שגרה בעיר ונלון אצלה. מדובר בפולניה עם תעודות המועמדת לקבל תפקיד של קונסולית ראשית בשגרירות פולין רק בזכות תכונותיה הפולניות. (עליה סיפרו את הבדיחה: פולניה קונה לבן שלה 2 עניבות, כחולה ואדומה. הבן מתלבט איזו עניבה ללבוש לסעודת החג, ומגיע עם העניבה האדומה. אומרת לו אמו: "אהה, הכחולה לא מצאה חן בעיניך?" למחרת הוא לובש את הכחולה, ואמו אומרת לו: "אז אתה לא אוהב את העניבה האדומה?" הבן המתוסכל מגיע ביום שישי עם שתי העניבות לצווארו. אומרת אמו: "ידעתי שאשתך תשגע אותך...")
הפצרתי ברונן שאם לא נמצא מקום ולא חשוב איפה, נשאר בבית ונוותר על הרעיון.
חיפש האיש בכל מקום עד ש...סיפר לי שמצא מלון קטן 3 כוכבים במרכז העיר ובמחיר סביר. שמו של המלון הזכיר לי שם של מלון אחר באילת ועשה לי רושם שמדובר במקום מכובד (שם המלון, מסיבות מובנות שמור במערכת).
ביום חמישי עשינו פעמינו לירושלים לחתונה. רונן ורעייתו, אני ורעייתי. בדרכנו חזרה מהחתונה, הצעתי שאולי נעבור דרך המלון המדובר "סתם כדי להתרשם".
הגענו לככר המפורסמת, הנשים המתינו לנו באוטו ואנו עשינו פעמינו לכיוון המלון. בקבלה ביקשנו לראות "חדר לדוגמא". פקיד הקבלה נתן לנו מפתח והוביל אותנו לקומה היעודה.
הגענו לחדר, פתחתי את הדלת ונכנסנו. ריח מוזר שלא יכולתי להסבירו היה שם וכשנגעתי במיטה, הרגשתי שהיא חמה ומישהו היה שם מספר דקות לפנינו.
"רונן, מישהו היה פה לפני כמה דקות, אני מרגיש את זה באויר"
"שטויות" אמר רונן, נדמה לך, שתית יותר מידי יין.
בדרכנו לצאת מהחדר, איך שאני פותח את הדלת, עומדת לה עלמה (אם היתה יפה או לא, איני זוכר) מקושטת מכף רגל ועד ראש בצבעי ורוד פוקסייה נועזים שנשאה שלל אביזרים אימתניים (מיד תבינו) ופצחה בקול: "אתם אלי??? לא ידעתי שאתם זוג"
תפסנו את רגלינו בריצה ורצנו כל עוד כוחנו לעבר הרחוב שכאנו מתפוצצים מצחוק. נכנסנו לאוטו והתחלנו בנסיעה כשרק בשער הגיא, נרגענו מהצחוק הרם כדי לספר לנשותינו היכן ועם מי כמעט בילינו את השבת.


סלט שני בסדרת הפיקניקים:
כרוב ניצנים, כרוב לבן, בטטה אפויה, איטריות מנה חמה שומשום שחור וגרעיני חמניה ורוטב סויה

מצרכים:
כרוב ניצנים, שקית סנפרוסט
חצי כרוב לבן
בטטה מקולפת וחתוכה לקוביות
אטריות מנה חמה או נודלס
גרעיני חמניה
שומשום שחור
רוטב סויה ושמן זית
הכנה:
מתבלים את הבטטה עם שמן זית ומעט מלח גס ומכניסים לתנור חם למשך ½ שעה.
מרתיחים מים וממליחים ומכניסים את הכרוב ניצנים לחליטה ארוכה של כ-5 דקות.
חולטים ל2 דקות את הנודלס (בכוונה לשמור עליהם מעט קשות קרנצ'יות) ומניחים בקערה עמוקה.
מוספים את הכרוב הלבן, את הכרוב ניצנים החלוט ואת הבטטה האפויה. מפזרים מעל גרעיני חמניה ושומשום שחור.
בכלי קטן מערבבים כ-5 כפות רוטב סויה עם כמות שווה של שמן זית. מתבלים ויוצקים מעל לסלט ומגישים.
לפיקניק, אפשר להביא את כל הירקות מוכנים בכלי אחד ואת הנודלס בכלי אחר. את הערבוב עושים במקום.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה