יום ראשון, 6 בפברואר 2011

סיפור של סבתא (מוקדש בעילום שם) ומנה ראשונה לתחרות של סוגת

באי האיטלקי סרדיניה חיה קשישה אחת שהיתה ידועה בחוכמתה והייתה נוהגת לתת עצות מניסיונה וחייה לכל דורש.
תושבי האי היו עולים אליה לרגל כשהם מספרים לה את התלבטותם והיא הייתה ממחישה את דעתה בסיפור וכך היתה אומרת מה על כל אחד לעשות. תושבי הכפר נהנו מחוכמתה והיו מתייעצים איתה בכל התלבטות או לפני קבלת החלטה גורלית.


יום אחד הגיעה נכדתה שבאה לבקרה אלא שהפעם ניגשה אליה הנכדה כדי לקבל את עצתה.
"בעיתי היא שכפי שאת יודעת, אני כבר אחרי גיל 30. עשיתי כבר הכל. למדתי והשכלתי. עבדתי בעבודות רבות והסתובבתי בכל העולם אך עדיין לא מצאתי את עצמי. אין לי מקום קבוע, לא הקמתי משפחה וגם את עבודתי איני אוהבת".

"שמעי נא ילדתי" אמרה הסבתא כשהיא משאירה את כל הפונים לרגע בהמתנה ונותנת לנכדתה את תשומת הלב בראויה. "גם אני הייתי פעם במצבך. לא היה לי את מי לשאול ועם מי להתייעץ. כמוך, הייתי בכל העולם כשאני מחפשת אחר התשובה שלי. הייתי בערים הגדולות, בכפרים ובעיירות. בטיולי, יום אחד ראיתי ארמון גדול ומעבר לחומה הגבוהה ראיתי שבגינת המבצר יש גינות מפרחים צבעוניים אלא שהיו הם בעלי צורות גיאומטריות יפות כמטרות לחיצים. כשהתקרבתי, ראיתי שלב כל מטרה נעוץ חץ. שאלתי את עצמי מי יכול היה לפגוע במטרות בצורה כל כך מדוייקת ומיד הבנתי שאני חייבת לדעת מי הוא אותו צלף שיודע מהם מטרותיו בחיים.
המשכתי ללכת ולפתע ראיתי נערה דקה וצעירה. שאלתי אותה מי הוא הצלף המוכשר והחסון שמסוגל לקלוע ממש ללב המטרה. "אני" ענתה לי הצעירה, "בהתחלה יריתי את החיצים ואחר כך סימנתי את המטרות"
"כך את נכדתי" המשיכה הסבתא החכמה, "ראשית סמני את מטרותייך בחיים, אחר כך מצאי את הדרך להשיגן"


קבלו את המנה הראשונה שלנו בתחרות בשלני הרשת של סוגת
כתום-סגול. רביולי סלק במילוי דלעת, קוקוס ואגוזים שבורים, ברוטב שמן זית ובזיליקום עם גרעיני דלעת וגבינת פרמזן

כשהוזמנו להיות בנבחרת, התלבטנו קצת.
לסוגת יש אחלה מוצרים (לא ביקשו מאיתנו להגיד את זה, ואנחנו כידוע אוהבים לקנות בשוק לוינסקי) אבל ההתלבטות הגדולה היתה איך הופכים מוצרי יסוד וקטניות עם גוונים של חום למנה יפה ושווה.
פה אחד בעיתוי מדהים ולא מפתיע החלטנו ללכת על הרביולי. באיטליה זו מנת חג ובגלל שאצלנו חג כל השנה, אין שום בעיה להגיש רביולי כמנה קלילה ונעימה שיכולה לעשות הופעה נאה על השולחן (אוכלים עם העיניים, זוכרים???)


כשכל המוצרים היו לפנינו עברנו לשלב ההכנה.
לשם שינוי הפעם אני הייתי המוח (הוגה הדעות..) ומי שנתנה את הטון על הרביולי היתה איה. אני אומנם חובב בצקים (תשאלו אותה, אני מסוגל לאכול כל בצק חי, זה טעים לי) אבל היא מנצחת על מכונת הפסטה שלה ביעילות וזריזות בטח יותר ממני (לא פלא, היא עברה תחת ידיה של מלכת הפסטות מגי)
ריסקנו את הסלק המבושל ולאט לאט הבצק שצהבהב הפך לסגול פסטלי ויפה.
גם המילוי היה מפתיע. לקחנו מרכיבים שמצאנו בחבילה של סוגת וחיברנו אותם למילוי מפתיע ונעים.


מרכיבים:
250 גרם קמח פסטה
2 ביצים בגודל M
3-4 כפות סלק מבושל מרוסק שעבר במסננת דקה
שן שום אחת
דלעת
קוקוס (של סוגת)
שקדים שבורים (של סוגת)
גרעיני דלעת (של סוגת)
מלח (של סוגת)
שמן זית
גבינת פרמז'ן

הכנה:
מערבבים את הקמח עם הסלק והביצים. לשים עם הידיים עד שמתקבל בצק קשה אבל גמיש שלא נשבר.
עוטפים בניילון נצמד שלא יתייבש עד שמתחילים בעבודה.
בינתיים, מכינים את המילוי: מבשלים דלעת בסיר עם מים ומעט מלח עד לריכוך מלא.
מעבירים לקערת ערבוב ומוסיפים את הקוקוס והשקדים. ממליחים ומערבבים היטב עד לאיחוד המילוי.
חוזרים לבצק, חותכים חתיכה מהבצק ומתחילים להעביר במכונת הפסטה שלב אחר שלב (בלי קיצורי דרך, כמו שאיה אומרת) ממס'1 עד מס' 7-8.
מנחים את העלה על משטח העבודה. לוקחים כחצי כפית מילוי ומניחים ברווחים שווים לאורך הבצק. מרטיבים את האצבע במים ועוברים מסביב לכל מילוי. מרדדים עלה בצק שני ומניחים מעל למילוי. מהדקים מסביב למילוי, אסור שיהיו בועות אויר.
מרתיחים סיר מים ומכניסים את הרביולי אחד אחד למשך דקה אחת בדיוק. לא יותר.
מחממים שמן זית עם שן שום אחת קצוצה, מכניסים 2 עלי בזיליקום ואחריהם את הרביולי למשך מספר שניות. מוציאים לצלחת הגשה, מפזרים גרעיני דלעת ופרמז'ן ומגישים.



עזרו לנו להגיע לפריז! מבטיחים לחזור עם פוסטים טעימים במיוחד וגם מחזיקי מפתחות בצורת אייפל לקוראינו הנאמנים :)
ועכשיו, מה שנשאר הוא LIKE לעשות 
בריבוע בצד ימין למעלה או כאן





5 תגובות:

  1. אוי - שזה נראה יפה!

    השבמחק
  2. מליון דולר! איזה אלופים אתם!!!! חבל שאי אפשר להצביע מלאן פעמים ושזה יחשב!
    ולקחתי את הסיפור לתשומת ליבי 3>

    השבמחק
  3. נראה טעים
    חבל שאי אפשר להרגיש את הטעם דרך המחשב. ניסיתי ללקק את המסך אבל זה לא זה..

    השבמחק
  4. רואה את הצילומים ומרגיש את מיצי הקיבה צועקים - תביא ביס.
    נראה ונשמע כמו מנה מנצחת.

    השבמחק