יום חמישי, 20 בינואר 2011

מזל דלי – סלט תותים עם נמשים


בדיוק היום לוח השנה נכנס למזל דלי שהוא גם המזל שלי ושל עוד כמה מחברי.
איני מהמייחסים חשיבות למזלות אסטרולוגיים אבל בטח לא אתנגד אם בהורוסקופ השבועי יכתבו שצפויה לי נסיעה רחוקה לחו"ל או הכנסה בלתי צפויה (כאשר כולם יודעים שאותם המילים בדיוק נכתבו בשבוע שעבר במזל שור) והנבואה גם תתממש.
יש לנו בדיחה בבית שאני תמיד אומר שהמזל שלי הוא לא דלי אלא סמרטוט אבל את זה נשאיר לבית כי לא מכבסים בחוץ כביסה מלוכלכת.


הנה אגדה יפה שמצאתי על דלי. אחרי שקראתי אותה כמה פעמים מצאתי שהיא מתאימה לבני מזל דלי. יש הטוענים שהם "מיוחדים" על מעלותיהם וחסרונותיהם מבין המזלות. גם דלי שיש בו חור, אפשר לראות בו יתרון.
לאישה סינית באה בימים, היו דליים גדולים תלויים בשני צידי האסל, שהיא נשאה על צווארה. באחד הדליים היה סדק בעוד שהשני היה מושלם והגיע תמיד מלא ליעדו .
בסוף הדרך הארוכה מן המעיין לבית, הדלי הסדוק הגיע מלא בחציו .
במשך שנתיים תמימות הביאה האישה מדי יום ביומו, דלי וחצי מים לביתה .הדלי המושלם היה גאה, כמובן, בהישגים שלו, אך הדלי הסדוק, המסכן, התבייש במומו והיה אומלל,כיוון שהצליח לבצע רק מחצית מייעודו.
לאחר שנתיים של מה שנראה ככישלון מר, פנה הדלי הסדוק לאישה ליד המעין ואמר לה: "אני מתבייש שהסדק שבי גורם למים לדלוף לאורך הדרך הביתה".
האישה הזקנה חייכה ואמרה "האם שמת לב שיש פרחים לאורך השביל, בצד שלך, ואילו בצד השני- אין?
המום שלך מוכר לי מאז ומתמיד, ולכן טמנתי זרעי פרחים בצד שלך ובכל יום שאנו צועדים הביתה, אתה משקה אותם.
במשך שנתיים אני יכולה לקטוף פרחים יפים אלה, כדי לקשט את השולחן. ולולא היית כמו שאתה, לא היה היופי הזה מעשיר את הבית"


לפני כמה פוסטים סיפרתי על הסינטבון איתו ניסיתי להוריד את הנמשים שעיטרו את פני ואיך עשיתי לעצמי פילינג אימתני.
יש לפחות עוד משהו אחד שאני סוחב איתי על כתפי מילדותי והוא דמות שכולם היו בטוחים שהוא אני אך, לא.

בתקופת הטלוויזיה שחור לבן, כשלערוץ 1 היתה 150% צפיה ואולי אפילו יותר, כיכבה סדרת ילדים מוצלחת בשם ריצ'-רץ'.
כולנו היינו מחכים לשעה 5 וחצי ונצמדנו למסך השחור-אפור-לבן כדי לראות את הילדים המופלאים בחולצות הפסים. היה שם ילד אחד, רמי. ג'ינג'י חובש כיפה ודומה לי 2 טיפות מים.
כשהייתי הולך ברחוב, הייתי יכול לחלק חתימות לכל עבר. ואם לבשתי חולצת פסים כמו של הריצ'רצ'ים, לא היה קיוסק בעיר שלא הציע לי ארטיק רק כדי שיצטלם איתי.
גם כשהכחשתי שאותו רמי הוא לא אני, לא הועיל לאף אחד. כולם היו משוכנעים שמצאו את הכוכב מריצ'רץ'. הנה טעימה מרמי שהיתה לו פינה של "מריץ' ורץ' יוצא ריץצ'רץ'. מציפור והיפופוטם יוצא ציפופותם" והאמינו, הוא היה דומה לי בדיוק



החשבון הזה נותר לי פתוח. בעיקר איתו, רמי רובין, הילד האמיתי. קיוויתי עצמי שיום אחד אני אפגוש אותו ונסגור את המעגל הזה גם אם הוא אינו מודע לכך.

לא מזמן קראתי בבלוג מסוים שרמי גדול ממני בכמה שנים. כיום הוא שופט בבית משפט השלום בירושלים  וחשבתי לעצמי יהיה מצחיק לבוא לבית המשפט (לא שיש לי מה לחפש בבית המשפט אבל במידה ו...) ולעמוד מול כבוד השופט מריצ'רץ' כשיש מצב ששנינו דומים גם היום כמו שני נמשים על אף אחד.

כשמדברים על תותים, הם משום מה מזכירים לי ג'ינג'ים. לאו דוקא בגלל שאני אוהב תותים אלא בגלל הנמשים הקטנטנים שיש על התות ובגלל שהוא אדום. ותסכימו איתי שראיתם לא פעם כמה אדום יכול להיות ג'ינג'י כשהוא מתעצבן.


סלט שכולו אדום
מצרכים:
2 סלק
2 צנון
1 בצל סגול
10 תות שדה
לרוטב:
3 כפות סילאן
3 כפות רוטב סויה
מיץ מלימון אחד

הכנה:
עוטפים את הסלק בנייר כסף ואופים בתנור בחום גבוה (אפשר להשתמש בסלק מבושל בוואקום או גם בסלק טרי.
חותכים את הסלק לגפרורים דקים דקים. השתמשתי במנדולינה לפרוס את הירקות דק דק ואחר כך בסכין שף חדה. (מומלץ מאוד להפריד את הסלק משאר המרכיבים מכיוון שהסלק מגיר צבע וצובע הכל ללא רחמים)
חותכים לגפרורים גם את התותים ושמים בקערת ערבוב.
פורסים את הצנון לפרוסות דקות וכך גם את הבצל הסגול ומעבירים את הכל לקערת ערבוב אחת גדולה.

מכינים את הרוטב. מערבבים את המיץ לימון, הסילאן ואת הסויה ויוצקים מעל לכל הקערה.

אפשר לגוון בטעמים על ידי הוספת עלי נענע קצוצים או גרידת לימון טרי וגם לערבב עם עלי בייבי לסלט גדול.
   

2 comments:

  1. איזה מרגש היומולדת מתקרבת (גם שלי). טוב אתה יודע את דעתי (המשוחדת ביותר) שאין כמו דלי! אני מכירה את הסיפור על הדלי. מקסים ביותר.
    ולגבי הגינג'י אני מתביישת להגיד שאני לא זוכרת את התוכנית (כמובן ששמעתי עליה) ירון מצד שני התלהב אש מהקישור ליטיוב.
    הסלט מקורי לאללה ומעניין. והצילומים איה, מדהימים!
    נשיקות ושיהיה לכם אחלה סופ"ש

    השבמחק
  2. הוספתי קולורבי. יצא ממש טעים. תודה

    השבמחק