יום ראשון, 16 בינואר 2011

איש הענבים – טועמים בערפול חושים


לשנינו יש ויכוח עקוב מדם בנושא היין.
אני איני מתיימר לקרוא לעצמי מבין ביין. בשבילי ההבדל ביין הוא "טעים לי" או "לא טעים לי" כאשר לא מטריד אותי היקב, שנת הבציר של הענבים, אפילו לא הסוג שלהם וגם מחירו הוא חסר משמעות עבורי. לדעתי, גם יין זול יכול להיות יין טוב.
אז זאת דעתי. לדעתה של איה הכל הפוך. יש משמעות חשובה ליקב, לסוג הענבים, שנת הבציר וכמובן המחיר הוא תג סימן איכותי לטיב היין.


המחלוקת הזו עולה על שולחננו מידי פעם. אין מנצחים. וכשהיא מרימה גבות שיכולות להגיע לתקרה, אני על סף להרים דגל לבן ולהיכנע ולהגיד לה "טוב את צודקת" ואז שוב אני מתגלה כמה אני באמת לא מבין.
לא סוד שבישראל מתחוללת מהפכה של יין. יקבי בוטיק קמים להן כמעט כל שני וחמישי כשהם מאפיינים את היינות שלהם על פי האזור, הלחות, הטמפרטורה והטרואר המאפיין את מקום.
לצידם של היקבים, צומחת פה בארץ תרבות יפה של חובבי יין, מומחי יין וחנויות קונספט המתמחות בתחום היין.
מומחי היין והחובבים כבר אינם צריכים לכתת רגליהם מעבר לים כשהם רוצים לטעום יין שזכה בתחרות או לשבת בסדנת טעימות בה מגישים ארוחת גורמה לצד טעימות יין יחודית. הכל פה. מתחת לאף.


רק לפני כמה שבועות נתבשרנו על הזוכים בתחרות "טרה וינו 2010"
התחרות הקיפה מעל 700 סוגי יינות וכהלים למינהם מ29 מדינות לפי חלוקות שונות.
צוות השופטים מנה 30 טועמי יין שהורכבו מדמויות מפתח בתעשיית היין כגון יינים מובילים, עיתונאי יין, אוכל וסגנון חיים.
6 יינות ישראלים זכו בפרסים לפי הקטגוריות השונות כאשר היין הישראלי הטוב ביותר בתחרות הוא: סגל, קברנה סוביניון לא מסונן 2007.
הפרס ליינן הטוב ביותר בתחרות הוענק לצוות יינני ברקן.
יקב הבוטיק הטוב ביותר בתחרות הוא יקב הר אודם.
והיין הטוב ביותר מבין יינות יקבי הבוטיק הקטנים הוא: ליגר קב"ס-מרלו-סירה 2007 של יקב כפיר.


קצת על טרה וינו:
התחרות נוסדה על ידי "איש הענבים" בבעלותו של חיים גן. איש יין ידוע שעוד נדבר עליו בהמשך.
צוות השופטים והטועמים חווים את טעימות היין ב"טעימה עיוורת" (הטועמים אינם יודעים דבר על היקב ואינם יכולים לזהות את הבקבוק) כשהם מסמנים את הניקוד ובסוף משכללים את הניקוד ואת הזוכים בקטגוריות השונות כשעל הכל מפקח חיים גן, מפיק התערוכה.


חיים גן הוא איש שחי ונושם יין ברמ"ח איבריו. כשנפגשנו, לקח אולי שתי דקות כדי להתרשם מהידע המדהים של איש הענבים. חיים יורה כמכונת יריה משומנת פרטים אודות יקבים וסוגי יינות.
חיים גן, כבעליו של חברת "איש הענבים" לקח את תרבות היין של ישראל כמה צעדים קדימה. במבנה עתיק ביפו, מאחורי דלת ברזל כבדה וישנה, מסתתר עולם ומלואו של יין שנועד לקדם את תרבות היין בישראל הכוללת מועדון חברים (מזה 10 שנים) הכוללים טעימות מיוחדות (בכזו היינו), סיורים גסטרונומיים, ערבי נושא בתחום היין והאלכוהול ועדכונים שוטפים בתחום היין ותרבות האלכוהול.


ב"איש הענבים" מייעצים ומלווים עסקים שונים בתחום היין. מסייעים בהרכבת תפריטי יין למסעדות, מייעצים ליקבי בוטיק בטעמים לייצור היין ומפיקים אירועי יין רבים. חיים עצמו משמש כשופט ובוחן יינות בתחרויות שונות ברחבי העולם.
כשישבנו עם חיים לשיחה שכללה טעימות של יינות ועוד כמה טיפים באפיון ואבחון יינות, ראיתי איך חיים "מפרק" יין לגורמים ומנתח לך את מוצאו של היקב, צפיפות הענבים בכרם, סוג הענבים, הטרואר (אזור הגידול ותנאי הסביבה), שנת הבציר, והייחודיות שבו. משך התסיסה והיישון של היין בחביות. חוויה נדירה למי שחשב עד עכשיו ש"יין הוא רק יין". (כן, שוב היא צדקה...)


הייתי יכול לכתוב כאן עשרות כללים של "איך טועמים יין" שחיים מנה והעביר לנו בשפתו. אם אתחיל, איני יודע איפה זה יגמר, אין לזה סוף. מה שכן אני יודע, בכללי האצבע שלמדנו כי אנו משתמשים בחמשת החושים על מנת לדעת על היין שאנו בוחנים.


בעזרת חוש הראיה אנו מזהים את צבעו של היין. חוש המישוש מסייע לנו לאחוז בכוס ולגלגל את היין מצד לצד, מה שנותן לארומה של היין לצאת ועזרת חוש הריח אנו מריחים את היין טרם אנו טועמים (ומפעילים את חוש הטעם) ואם שאלתם איפה חוש השמיעה? ובכן, הוא בצליל של השקת הכוסות.
סדנת הטעימות שכללה למידה לעומק של שימוש בכללים אלו, עם ירידה לפרטים רבים, הגבירה בי את הסקרנות לדעת יותר. ערב מאלף כזה, גרם לי לרצות להשתתף במפגש נוסף כזה וללמוד לעומק את הדברים.


בימים האחרונים השיק איש הענבים אתר חדש המהווה פורטל עצום האוצר בתוכו מידע רב אודות תרבות היין, האלכוהול, בירה, קפה ושמן זית בישראל.
הפורטל מכיל מידע רב על תערוכות, תחרויות, אירועים וחדשות בתחומים אלו מתוך כוונה להיות מובילים בתחום.



2 comments:

  1. אני עם מאיר בעניין היין, לא אכפת לי כמה עולה או מאיזה שנה, רק שיהיה לי טעים :)

    השבמחק
  2. יש הרבה השפעה של היקב, הזן, הבציר, היינן על איכות היין. אין ספק שכשהמרכיבים השונים הם איכותיים התוצאה כנראה תהיה טובה.

    אבל... ופה יש אבל גדול!
    בסופו של תהליך, הדבר היחיד שיש לו משמעות והוא הטעם האישי. אם יין לא טעים לך, אז אין שום משמעות למקום/בציר/זן ממנו הוא הגיע.

    חשוב לזכור שאנו לא שותים יקב/יינן/זן/בציר, אנחנו שותים יין. הטעם האישי שלנו, גס ובתולי או חד ומעודן, הוא זה שיקבע מה טעמו של היין עבורינו.

    השבמחק