יום שלישי, 11 בינואר 2011

טעם של פעם - סלט אבוקדו לימי השמש החורפיים


בגלגולי הקודמים הייתי מנהל הנדסה של אחד מאולפני הרדיו בסקאלה שלכם.
זהו תפקיד מאתגר שההגדרה "חיים" אינה מופיעה בלקסיקון של הערך הנקרא "רדיו".
אין יום ואין לילה. טלפונים זורמים 24 שעות ביממה, פלאפונים וביפרים, "הוא צריך ככה וההיא צריכה אחרת" ותמיד משום מקום לפתע פתאום ללא התראה מראש יש אירוע שדוחף הכל הצידה וטורף את כל התכניות שהיו לך.
אחד מרגעי הקסם שהיו לי בעבודתי היה לעבוד לצד אמנים ואומנים, זמרים ויוצרים שיצא לי לשמוע את יצירותיהם טרם נחשפו לאוזנו של הקהל. אחד כזה היה מ' (ותסלחו לי שמפאת כבודו, לא אחשוף את שמו ברבים) מ' הוא מנצח בעל שם עולמי של אנסמבל מהמובחרים שיש. הוא יוצר, איש אשכולות בתחומו ובעל אוספים של יצירות נדירות.
כמעט כל שבוע היתה לנו "פגישת עבודה" בה הייתי עורך עבורו קטעים שהביא לשידור וממיר את יצירותיו למדיה הדיגיטלית החדישה. היינו מפטפטים דיבורים גבוהים כאלה על "איך ולמה" בנושאי מוזיקה. היו אלה רגעים מרתקים עבורי מכיוון שהם היו סוג של פסק זמן בתוך היומיום המטורף.


יום אחד מגיע מ' לאולפן ובידיו היצירות של אותו שבוע. לאחר כחצי שעת עבודה כשהוא אומר את דברי הקישור שלו בין קטע לקטע, אני מבחין כי מ' "לא איתנו". האיש לא היה מרוכז בעבודתו. נע ונד מצד לצד חסר סבלנות כאריה בכלוב וגם האווירה אולפן היתה מתוחה.
כששאלתי אותו האם הוא מעוניין להפסיק הוא סירב ואמר שיתגבר ונמשיך בתכנית הרגילה. אבל, זה לא קרה. כששאלתי אותו שוב, הוא הצביע לעבר אחד המדפים שהיו לי באולפן. היה זה טייפ סלילים ישן שקניתי שבוע קודם בשוק הפשפשים. טייפ של סוני, מקצועי של פעם ששבה את עיני ובחרתי לשים אותו כשהשוואה בין העולם הדיגיטלי של היום לעולם האנלוגי של פעם.
"זה שלי" אומר לי מ'
"לך חפש את החברים שלך" עניתי לו בחיוך "זה משוק הפשפשים, עלה לי 500 ₪"
"זה שלי אני אומר לך, השם של אמא שלי רשום בפנים בתוך קרבי הטייפ" לא הרפה ממני מ'. "אני מתערב איתך שזה שלי. אני גדלתי על הטייפ הזה" ממשיך מ' ומתעקש.
באותו רגע הייתי בטוח שמ' הוזה אבל מכיוון שהתברר שזה מה שהפריע לו למהלך היום, הסכמתי לעצור הכל כדי להרגיע את האיש.

ניגשתי לטייפ, בידיים רועדות פתחנו בורג אחר בורג בתוך המארז והנה מופיעה כתובת על חלקו הפנימי והשמו המשפחה של מ' אכן כתוב שם.
"סבתי נפטרה לפני מספר שנים ובני המשפחה מכרו את כל הבית לסוחר עם התכולה מבלי לבדוק כל דבר ומאז אני חולם לפגוש שוב את הטייפ הזה שהיה שייך לסבי שגם הוא היה מנצח בעל שם" מספר לי מ'.
"אשמח אם תחזיר לי את השייך לי, אני אתגמל אותך בכל סכום שתדרוש" זרק מ' פצצה לחדר.
אמרתי לעצמי: אין שום סיכוי שבעולם שהוא יקבל את הטייפ הזה בחזרה. לא הספקתי ליהנות ממנו וגם...זה כבר לא שלו.
"מאיר, עשה לי טובה אישית. אני מתחנן בפניך. לטייפ הזה יש ערך סנטימנטלי גדול מאוד בעיני. עליו גדלתי, עליו למדתי את כל מה שאני יודע. אשלם לך כמה שרק תרצה." התחנן מ' כשעיניו מבריקות מהתרגשות.
לא יכולתי לסרב וגם לא יכולתי להסכים לבקשתו אבל בכל זאת יש פה משהו.
"שמע, בוא נעשה עסקה. אתה מקבל את הטייפ בכל חודש למשך שבוע. כך יהיה לך אותו גם אצלך וגם אצלי" הצעתי. מ' הסכים מייד ומאז ועד יומי האחרון בתפקיד היינו מעבירים את הטייפ מצד לצד כאוצר סודי.
כשסיימתי את תפקידי, הודעתי למ' שהטייפ הולך עימי הביתה ואם הוא מעוניין, נוכל להמשיך את "ההחלפות" האלו גם אחר כך וכך גם זכיתי לביקורים תכופים של אחד האנשים המעניינים שפגשתי בחיי.
לטייפ יש היום מקום של כבוד בשני בתים. הוא פעם אצלי ופעם אצלו כששנינו מתרפקים על הניחוחות של פעם.


סלט חורפי פשוט של רבעי אבוקדו עם כוסברה, בצל סגול וגרידת לימון
מצרכים:
2 אבוקדו
צרור כוסברה
בצל סגול
לימון
הכנה:
מקפלים את האבוקדו, חוצים באמצע ומסירים את הגרעין.
חותכים את האבוקדו לרבעים, פורסים את הבצל לטבעות עגולות ומגרדים גרידת לימון מעל.
קוצצים כוסברה ומפזרים מעל, כמה טיפות של מיץ לימון, מלח אטלנטי ויש לכם סלט כל כך פשוט וכל כך טעים. 

חברים, אנחנו עוברים דירה... בפייסבוק. 
הגיע הזמן להחליף את הפרופיל הישן בדף אמיתי של גדולים. יש קישור פה בצד ימין וגם כאן. כנסו, "תאהבו" ונאהב אתכם חזרה.



4 תגובות:

  1. אחד הדברים הכי אהובים עלי בעולם זה סלט אבוקדו :-)

    ואם יש משהו שאני אוהבת ומקשיבה לו עד היום ומקווה שישאר לעד זה רדיו

    השבמחק
  2. זה ניראה מעולה!
    אני כל כך רוצה אבוקדו עכשיו :)

    השבמחק
  3. אין על האבוקדו, כ"כ טעים יאמי.....

    השבמחק
  4. אבוקדו זה טעים - אני מאוד אוהבת את השילוב שלו עם כוסברה.

    השבמחק