יום שישי, 31 בדצמבר 2010

שנת 2010 שלנו שעברה לה. (סיכום שנה)


שנת 2010 היתה עבורינו שנה לא קלה ומעורבת בשינויים לא מעטים ומהפכים מפרכים ומעניינים.
זו הייתה שנה מרתקת של קבלת החלטות ושינויים, כל אחד באזורו הפרטי וגם סוג של יציאה לחופשי ולעצמאות הפרטית שלנו, כל אחד ואחד אישית וגם בעבודה שלנו המשותפת.
לא הכל הלך לנו בקלות כמו שרצינו. היו מקרים שהלך חלק והיו מקרים שחרק.
הכרנו המון חברים חדשים. רובם ככולם אנשים שחיים ונושמים אוכל. מתוקים ומלוחים, קרניבורים או צמחוניים, אנשי מקצוע וחובבים. חלקם באו מרשת הפייסבוק (2038 ליתר דיוק, נכון לכתיבת שורות אלו והיד עוד רחבה. תיקון, 2039, עוד אחד הצטרף ממש הרגע והרשימה גדלה) וחלקם באופן אישי כחברים קרובים איתם אנו חולקים מידע על בסיס יומיומי.


קצת מספרים לסיכום השנה:
את הפוסט הראשון שלנו העלנו בחודש יולי (את הסיפור שלנו אתם כבר מכירים)
מאז, העלנו לאוויר קצת יותר מ70 פוסטים עם בישולים, מתכונים ועוד דברים מעניינים וטובים. כולם תועדו בעדשת המצלמה שלנו ותיבלנו בסיפורים והגיגים לצד המתכונים.
מאות של מנויים שמקבלים את הפוסטים שלנו ישירות למייל שלהם ועוד אלפים רבים קוראים חדשים, נהנים לקרוא אותנו מידי שבוע בנוסף לאלו שמבקרים אותנו תכופות בכל פעם שיש לנו מה לחדש.
הפוסט שהכי אהבתם היה הפוסט של הקרמבל תפוחים 

והמילים הכי מבוקשות היו "קרמבל תפוחים", "שוק לוינסקי" ו"קבבונים על מקל" (שלכולם ייחדנו פוסט בנפרד) וכמובן חיפשתם גם אותנו, ביסטייל, בעברית ובאנגלית.
קיימנו תחרות מתכונים אחת (ובשנה הבאה תראו את הזוכים).
השתתפנו בגרופר ומכרנו 3 סדנאות צילום משולבות עם סיור שוק והיד עוד נטויה לסדנאות הבאות.
חגגנו 3 ימי הולדת לחברים ושימחנו חברים נוספים אחרים.
כתבו עלינו במקומות רבים . בYNET, בסלונה. "על השולחן" וב"ערוץ האוכל" ועוד. בלוגרים "גילו" אותנו ואנחנו גילינו גם אותם בחזרה.
השתתפנו בעשרות מפגשי בלוגרים, טעמנו, צילמנו ושיתפנו
שנה עמוסה קצת...


מה יהיה ב2011?
התגובות שלכם מרגשות ומחממות את הלב, נותנות לנו דלק סילוני להמשיך עוד ועוד במסלול ההמראה שלנו ואילו היינו יכולים לתרגם את הרוח הגבית שלכם למציאות, היינו מוכנים כל היום והלילה להמשיך לעשות "ביסטייל".
יש לנו המון תוכניות והמון רעיונות. חלקם כבר "על האש" ואת חלקם אנו עדיין מעבדים וקורמים להם גידים עד שיבשילו למציאות. מבטיחים לכם שתדעו ראשונים.

מה נאחל ?
נכון שאין באמת "ראש השנה" אבל בכל זאת מדובר בנקודת עצירה למחשבה, לתהייה ותעייה.
אנו מקווים שהשנה הקרובה תהיה לא פחות טובה מהקודמת. שנצליח להגשים חלומות ולהפוך אותם למציאות ושיהיה לנו רק טוב.


ומה נבקש?
זה בדיוק הזמן לשלוח לנו הערות, הארות והצעות לשיפור או בקשות מיוחדות. כל מה שעולה על רוחכם, אנא שלחו לנו את הגיגיכם לתיבת המייל שלנו bisstyle@gmail.com או פה למטה בתגובות. אנחנו פה כדי ללמוד, לשפר ולגדול.

אוהבים את כולכם ומאחלים לכם שנה נהדרת מלאה במטעמים.

איה ומאיר


יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

ו.... יש לנו זוכים בתחרות מתכוני החורף :)

להזכירכם ערכנו לא מזמן תחרות מתכונים חורפית, שכל פרטיה נמצאים כאן.
תודה לכל הקוראים שלנו שהתאמצו ושלחו מתכונים טעימים וחורפיים, כולכם נהדרים!


הזוכים הם:



פרס ראשון

אסתי שואל פלדהמר

- יום בישול וסדנת שף במסעדת מלון שרתון, אוליב ליף עם השף צ'רלי פדידה, שף ראשי מלון שרתון
כולל הגשת המנה הזוכה לסועדי המסעדה. מתנת מלון שרתון תל אביב.
- ארוחה זוגית במסעדת צ'מפיונס במלון כפר המכביה עם השף שלום גניש מתנת מלון כפר המכביה.
- שובר על סך 250 ש"ח בחנות כלי המטבח קיצ'ן וורקס
- מחבת קרמית מתנת חנות הדגל של נאופלאם, נחלת בינימין 113

פרס שני

שירי מזור

- שובר על סך 250 ש"ח מתנת חנות כלי המטבח קיצ'ן וורקס
- מחבת קרמית מתנת חנות הדגל של נאופלאם, נחלת בינימין 113

פרס שלישי:

ימית הגר
נתי מורל
לימור שוער

3 שוברים לארוחה זוגית בסך 200 ש"ח מתנת 2EAT.
3 ספרי בישול "גולש לגולש" מאת עופר ורדי


פרס רביעי או חביבי הקהל 

אפרת פרנקו
מישאל פומפיאנסק
אבירם חייט
מיכל שדות
גדי המל        

- 5 תנורי שום מתנת סטודיו אדמה


בקרוב ניצור קשר עם כל הזוכים ונשלח אליהם את הפרסים השווים שזכו בהם.

בשבוע הקרוב נפרסם מבחר מתכונים זוכים שבחרנו להכין ולצלם. הישארו אתנו, יהיה חורף טעים ונעים...






מרקדו - שוחטים פרות קדושות


פעם היה רק "ניו יורק – ניו יורק" ברחוב דיזינגוף. היום המצב שונה.
כשמבקרי מסעדות כותבים על מסעדה כשרה, הם מציינים בפליאה שאפשר לאכול אוכל כשר ושיהיה גם טעים.
קצת קשה לי עם הפליאה הזו שכן אוכל כשר זה משהו שאכלתי כל ימי ואני לא חושב שאכלתי עד היום משהו ממש גרוע אלא אם הוכן כך בכוונה או בטיפשות.


הוזמנו למרקדו העומדת איתנה על חורבותיו של ברונו שהייתה בין החלוצות במהפכת המסעדות הכשרות בתל אביב. אייל שני הגיע לברונו על מנת "להתפרע" ובו זמנית להיות כשר. בינתיים ברונו נעלמה ויורשת חדשה קמה במקומה ונותנת פייט רציני על אף המגבלות הקיימות.
העומד בראש המערכה הוא לא אחר מאשר השף אבי ביטון שמחזיק גם במסעדת אדורה והוא מעיד כי הכשרות הייתה עבורו אתגר לא פשוט.
אבי ביטון נוהג להסתובב במסעדה כילד במגרש משחקים. המטבח פתוח לעיני הסועדים. תוכלו לראות מעשנת בשר בפעולה, טאבון עם אש גלויה שמוציא טעמים אמיתיים וצוות של טבחים ומלצרים שרוחש סביבו.
הוא משתעשע עם החומרים ומרכיב מנות שעונות לקונספט של מסעדת בשרים קלאסית ובו זמנית גם מוציא מנות קלילות ועדכניות כיאה למסעדת שף.
אלו שלא מכירים את אבי ויבקשו "לדבר עם השף" שלא יתפלאו אם בחור צעיר וחייכני יגיע אליהם כשהוא לבוש כאחד העם, בג'ינס וטי-שירט.
"כשיש לי שמן זית טוב, טאבון וחומרים טריים וטובים, אין מצב שלא נצליח" הוא אומר.


אבי למד ביסודיות את עולם הכשרות, הסתובב במסעדות, התייעץ, טעם ובחן חומרי גלם כולל בשר כשר טוב ואיכותי ומתברר שהוא די מצליח שם.
כאורחיו, נהג בנו אבי ביטון בתשומת לב יתרה כשהוא מכין ומגיש לנו את המנות הישר מהטבון כך שקצת קשה לנו להעיד כיצד מרגישים שאר הסועדים אולם אין ספק שאין הם סובלים. (אפילו זכינו לראות הצעת נישואין בזמן שהותנו שם)

מרקדו נמצאת בקומה האחרונה של קניון עזריאלי, בתוך המפלצת ההומה בעוברים והולכים ומהווה מרכז עסקים גדול בפני עצמו ומעוצבת כמקום באווירה ים תיכונית. קצת ספרד, קצת יוון עם אווירת שוק נעימה עם ארגזי ירקות ש"הגיעו ממש עכשיו מהבסטה" כשלצדם עומד בגאווה משקל מאזניים לבן של הירקן השכונתי של פעם (מאזני הארץ הלבנים) שחמדתי בו מאוד ואם מישהו מוצא לי אחד כזה, אני מבטיח שלא אשכח לו על כך לעולם.


עד עכשיו סיפורי אוירה. עכשיו לטעמים. הנה מה טעמנו:

פוקצ'ה חמה בליווי שמן זית וזעתר, ממרח עגבניות מעושנות ואיולי עשבי תיבול – 18 ₪

המעדנים של מרקדו
פרוסות דקות של אנטריקוט מעושן בבית, סינטה כבושה בתבלינים מרוקאיים, קורנביף בחרדל ודבש, "רייט" של ברווז, פרוסות בשר כבושות בעשבי תיבול מוגש עם מלפפונים כבושים, בצל מהגריל וחרדל דיז'ון שנפרסו במכונה שפורסת נקניקים כמו במעדניות של פעם – 68 ₪

סלט עוף ושורשים בוויניגרט של מזרח רחוק
בשר עוף מעושן, גזר קולורבי ובצל ירוק פרוסים דק, נבטים וכוסברה מתובלים בוויניגרט של סויה, ג'ינג'ר טרי ושמן שומשום כהה – 44 ₪


נקניקייה ב"ראס אל חנות" - 98 ₪         
נקניקיית טלה ועגל עם פפריקה מרוקאית, כמון ותבלינים מהשוק מוגשת על פירה קטיפתי


פילה דג בקרמל שום והדרים - 102 ₪   
פילה דג (בהתאם להיצע השוק) מזוגג ברוטב מתקתק של הדרים, שום ועשבי תיבול מוגש על ירקות צרובים מהבאסטה


פרוסות סינטה צרובה שהוגשה עם תפוחי אדמה מקורמלים מהטאבון (לא מצאנו את המנה בתפריט, יתכן שהחליטו לפנק אותנו באותו רגע)


קינוחים:
מלבי עדין במרק של ורדים טריים ואבקת פיסטוקים קלויים -  38 ₪
קן קדאיף עם תותים – 38 ₪


לסיכום:
בלי להיתמם, מסעדה כשרה היא אכן משימה לא קלה. צריך לקלוע לטעמים של כולם. של אלו המקפידים על כשרות ולשל אלו שלא, שמכירים טעמים אחרים.
המנות, סובבות עולם מבחינת הטעמים (מהמזרח הרחוק, ים תיכוני, קצת טעמים של בית בשנות ה-60 ועוד) למרות שהאווירה של המסעדה והקונספט משדר ים תיכוני, בשר, שוק, ספרדי משהו.
הרגשנו שהתפריט עדיין לא סופי. המנות קצת "מתוקות" מידי ואפשר להבין את הסיבה. (לטשטש את מליחות הבשר הכשר) וליצור מגוון של טעמים מעניינים..

המסעדה מציעה תפריט עסקי מ69 ₪ ועד 99 ₪
וכן בארנץ' בימי שישי ב59 ₪ 


מסעדת מרקדו





יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

לצמחוניים זאת מנה. לנו זה רק התוספת – שעועית חלוטה בלמון גראס עם פטריות ופלפל אדום.


יש מנות שמתאימות לאחד ואינן מתאימות לאחר. הכל עניין של טעם וגם של אופי.
בעיירה נידחת אי שם במחוז גרנובל  (Grenoble)שבצרפת, התפרנסו בעלי המקצוע מסחר חליפין בין אחד לשני.
כולם היו שווים בעיני כולם מכיוון שלא תמחרו את עבודתם בממון.


יום אחד נכנס הנפח לרופא כשהוא מתפתל מכאבי בטן חזקים. בדק הרופא את הנפח, חיפש ובחן בספרות המקצועית שלו אולם לא מצא כל סיבה לכאביו של הנפח ועל כן נאלץ לשלוח את הנפח לביתו ללא כל טיפול כשהנפח בטוח שהנה שעותיו ספורות.
כשהגיע הנפח לביתו אמר לעצמו שאם נגזר עליו למות, לפחות יעשה זאת עם ארוחה טובה ונדיבה.
ביקש את בני המשפחה שיכינו לו ארוחת מלכים עמוסה מכל טוב ועמוסה בשעועית ירוקה שהייתה אהובה עליו כל כך. ישב הנפח וזלל לשובע את כל הארוחה תוך שהוא מחלק את רכושו לבני המשפחה ונפרד מהם לשלום בדרכו האחרונה. בסיומה של הארוחה, הלך הנפח למיטתו כשהוא כבר בטוח שהוא בדרכו לעולם שכולו טוב.
בבוקר הלך הרופא לראות מה שלום הנפח, שמא עליו לדאוג לגופתו של הנפטר וגילה שהנפח שמח וטוב לב כשלשום.
על מנת שלא לשכוח, תיעד הרופא את המקרה ורשם בספריו שגילה שלשעועית ירוקה יש סגולות מרפא המסוגלות להחיות ולרפא כל הסובל מכאבי בטן.
יומיים אחרי המקרה, הגיע אל הרופא השוטר של העיירה שגם הוא מתלונן על כאבי בטן חזקים.
"שמע" אמר לו הרופא, "לפני יומיים גם הנפח סבל מאותם כאבים. בקש שיכינו לך ארוחה טובה עם המון שעועית ירוקה. כנראה שיש בירק הזה סגולות מרפאות"
הלך השוטר ועשה כדברי הרופא.
תוך שעתיים, נקרא הרופא לקבוע את מותו של השוטר.
לאחר קבורתו של הרופא, חזר הרופא לביתו, הלך לספריו ורשם: "מה שטוב לנפח, לא תמיד טוב לשוטר"



מצרכים:
800 גרם שעועית ירוקה (בשקית)
3 פלפלים אדומים
חבילת פטריות
2 שיני שום
2 ענפים של טימין

הכנה:
חולטים את השעועית במים רותחים עם עלי למון-גראס ומשרים למספר דקות. עלי הלמון-גראס יתנו ניחוח רענן ולימוני. (טיפ: שימו את הלמון-גראס בקערה עם המים החמים ואת השעועית במסננת בגודל הקערה כך שתוכלו לשלוף את השעועית בלי עלי הלמון-גראס) 
בינתיים, קוצצים את הפלפל האדום ואת הפטריות לגודל הרצוי כדי לתת נוכחות לכל מרכיב. אנחנו חתכנו את הפטריות לרבעים ואת הפלפלים לקוביות קטנות ושוות. 
מטגנים מעט שום בשמן זית במחבת ברזל, מוסיפים את הפטריות ואת הפלפל האדום ומטגנים למשך 2-3 דקות. 
מסננים את השעועית ומוסיפים גם אותה למחבת לחימום מהיר. 
מעבירים לצלחת הגשה, קצת מלח פלפל, מקשטים עם עלי טימין ומגישים 




יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

כשאוכל פוגש רחוב - סדנת צילום וטעמים של ביסטייל

לרכישה דרך גרופר,  כאן

שוק לוינסקי הוא חגיגה לעין ולחיך של תבלינים ומאכלים בשלל צבעים ססגוניים.
אנו גאים להציג סדנת צילום ייחודית המיועדת לצלמים חובבים וחובבי אוכל אשר במשך שני מפגשים נשלב טעמים והנצחתם בסדנת צילום ייחודית.
במפגש הראשון העיוני, נעמוד על יסודות הצילום, נדבר על טכניקות שונות בצילום המותאמות למה שעתיד להתרחש בסיור בשוק כגון פורטרטים, רחוב ואוכל. דגשים חשובים בנושא קומפוזיציה וחוקים בסיסיים, תורת הצבע, אור וצל, צילום באור יום,צילום אוכל ומרקמים שונים, פורטרטים והנחייה לצילומי רחוב מהירים.
במפגש השני, המעשי, נהנה מחשיפה לתרבויות רבות של אוכל, מנהגים וטעמים שונים. נצלם ונתעד התרחשויות ואירועים הקורים בשוק מזויות ראיה שונות ומיוחדות וגם נטעם משלל הטעמים וניחוחות השוק.
נסייר בין החנויות והסוחרים. נכיר מבחר גדול של תבלינים, חלקם מוכרים וחלקם נדירים, נלמד על מקורם, דרכי הגידול שלהם והשימושים בהם וננציח רגעים של טעמים וקסמים בצילומי פורטרטים, צילומי רחוב וצילומי אוכל.
נבקר ב"בבתי מרקחת" - כמעט לכל בעיה ונכיר מקרוב עשבים ומוצרים אחרים, ששימשו כ"תרופות" במסורות רבות.
במהלך הסיור נגולל את סיפורה של יהדות סלוניקי, עלייתה ארצה והקשר שלה לשוק, צורות שימור מזון, וסיפורים על תבלינים וטעמים מכל העולם.
הסיור ילווה בטעימות ממבחר מוצרים הנמכרים בשוק.


תכנית הסדנה: עד 10 משתתפים בסדנה על מנת לאפשר התייחסות אישית לכל משתתף.
מפגש ראשון:
סקירה כללית: הכרות אישית, הקדמה לסדנה
שפה צילומית, דגשים חשובים בנושא קומפוזיציה וחוקים בסיסיים, תורת הצבע, אור וצל, צילום באור יום,צילום אוכל ומרקמים שונים, פורטרטים והנחייה לצילומי רחוב מהירים.
הכרות עם החומרים בשוק: תבלינים, טעמים ורקע כללי

מפגש שני:
התכנסות בשוק לוינסקי. הסבר על השוק, הסבר כללי על נושאי הצילום שנפגוש ורענון.
סיור בין נקודות העצירה, טעימות והסברים על נקודות מיוחדות בשוק.
התמקדות בנושא צילום: פורטרטים, צילום שוק/רחוב, צילום אוכל, צילום בתנועה,

מחיר הסדנה: 600 שח לשני מפגשים בני 3 שעות כל אחד
מחיר לגרופר: 299 ש"ח 


אודות:
ביסטייל הינו בלוג אוכל וצילום פרי יצירה של איה וינד ומאיר בולקה המשלבים טעמים וצילומי אוכל מרהיבים.
איה ומאיר פועלים מזה זמן רב בסצינת חובבי האוכל, כל אחד בדרכו, איה כצלמת אוכל ומאיר כמתכונאי ובשלן וביחד הם משלבים את התוצאה של הנצחת הטעמים והתרחישים שמלווים אותם בעבודתם המשותפת.

תאריכים, מיקום ושעות:
המפגש הראשון יערך בימי שלישי בשעה 8 בערב בתל אביב. מיקום המפגש ימסר למשתתפים במייל.
המפגש השני יערך בימי שישי בשוק לוינסקי בשעה 8:45. מקום מפגש: חניון המסילה, רחוב נחלת בנימין פינת רחוב יהודה הלוי.
כל מפגש ימשך כ-3 שעות
ציוד הכרחי: כל מצלמה דיגיטלית.
מחזור ראשון
מפגש ראשון: יום שלישי 4.1 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 7.1 שעה 8:45

מחזור שני
מפגש ראשון:יום שלישי 11.1 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 14.1 שעה 8:45

מחזור שלישי
מפגש ראשון: יום שלישי 25.1 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 28.1 שעה 8:45

מחזור רביעי
מפגש ראשון: יום שלישי 1.2 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 4.2 שעה 8:45

מחזור חמישי
מפגש ראשון: יום שלישי 8.2 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 11.2 שעה 8:45

מחזור שישי
מפגש ראשון: יום שלישי 15.2 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 18.2 שעה 8:45

מחזור שביעי
מפגש ראשון: יום שלישי 22.2 שעה 19:00
מפגש שני: יום שישי 25.2 שעה 8:45


תאריכים נוספים יקבעו בהמשך על פי ביקוש. בימי שלישי ושישי בהמשך השנה.


לכל שאלה אנא פנו אלינו לכתובת:  bisstyle@gmail.com

לאתר של איה:  http://www.ayawind.com/


לרכישה דרך גרופר, כאן







יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

קינוח לשבת- פרי הדר בשרות הריגול הגרמני


תפוזים מקורמלים בקרם גבינה מתוקה על בסיס שערות קדאיף.

שני סבים היו לי ושניהם עסקו בעבודתם כשסכין בידם.
סבי האחד, מצד אימי הגיע לארץ מבריטניה. היה לו עיסוק מאוד מעניין ורצוף באתגרים ואני מבטיח להקדיש לו סיפור אחד או שניים בקרוב.
סבי השני, מצד אבי, עלה לארץ מפולין בטרם החלה מלחמת העולם כשהוא "קונה" בשוחד סרטיפיקט בספר הלבן (איתו קנה גם מגרש בתל אביב שהתברר שנמצא אי שם במעמקי הים) והיה שוחט בעל שם שנע בין הקהילות היהודיות ברחבי העולם.


כשאצלנו בבית אוכלים פרי הדר מכל סוג שהוא, עוד בשלב קילוף הפרי כשריח הספירט עולה באפי, אני נזכר בסיפור שאירע לסבי.
באחת מנסיעותיו מפלשתינה לארצות הברית, הגיע אליו סוחר ממולח כשהוא מציע לו לבלדר אתרוגים אותם ייקח עימו לאחד מיעדיו ומישהו מהקהילה היהודית ביעד כבר ימתין לו וירכוש אותם ממנו.
סבי שלא עמד בפיתוי, הסכים ולקח איתו תיק יד נוסף מלא באתרוגים ריחניים.
בשנים עברו, כלי התחבורה הנפוץ למעבר בין יבשות היה האוניה על כן כל מסע לקח מספר רב של ימים וחוק נוסף שהיה לכל מי שבא ממדינה למדינה הוא להפקיד להסגר כל סוג של צמח או מאכל מחשש להדבקות במחלות.



בתחנת הביניים במרסיי, דיווח סבי על החבילה ואמר שהוא מעוניין לקחתה עימו ליעד הבא אולם שלטונות המכס הצרפתיים חייבו אותו להפקיד את התיק כנדרש בהסגר.
כשנשאל מה הוא נושא עימו, אמר שמדובר בפרי שמיועד ליהודים. פקיד המכס מייד החל לחשוד ודיווח למימוניו על המציאה.
יצא הדבר ששלטונות צרפת ידעו על מישהו שאמור להבריח חומר נפץ מוסווה על מנת לפגוע בקהילה היהודית המקומית כשהוא לבוש בבגדי יהודי ומשום מה נפל הדבר שסבי אכן מתאים לתיאור של אותו חשוד שהם ממתינים לו.
סבי הועבר מיד למעצר ולחקירות על אף ניסיונותיו הרבים להסביר כי הוא רק עובר אורח תמים וללא הועיל.
במשך 3 חודשים, ישב סבי במעצר במרתפי המודיעין הצרפתי כשהוא עובר חקירות שתי וערב מבלי שמישהו מדווח כי "איחר" את האוניה ומבלי שמישהו מבני משפחתו ידעו כי האיש נחשד בריגול לטובת הגרמנים עד אשר היעד האמיתי אכן נתפס.
כששוחרר לדרכו, הלך לאסוף את החבילה אותה היה צריך לקחת איתו להפלגה הבאה ואז גילה לצערו כי כל אותם אתרוגים התקלקלו וכמובן גם הם לא הגיעו ליעדם.


תפוזים מקורמלים בקרם גבינה מתוקה על בסיס שערות קדאיף.
מצרכים:
תפוז מקולף ומחולק לפלחים
מעט סוכר לסירופ
גבינה לבנה
חבילה שערות קדאיף (ניתן להשיג בכל סופר בדרך כלל באזור המקפיאים)
מעט חמאה.

מפשירים את הקדאיף ומוציאים חבילות קטנות של "שערות" עם קצות האצבעות ובזהירות על מנת שלא לשבור אותם.
מסדרים/מעצבים בתוך כלי חסין אש משוח בחמאה בצורה הרצויה (כמו גביע) ומפזרים מעט חמאה מסביב.
אופים בתנור עד לקבלת צבע חום יפה (אנחנו אפינו כ-20 דקות בחום 150 מעלות)
מוציאים את הכלי, מקררים ומפרידים את הקדאיף כשהוא מעוצב בצורה שרצינו.

מכינים את הקרם: בכלי ערבוב, מערבבים גבינה לבנה עם סוכר ומוספים צימוקים. בוחשים היטב ומסדרים שכבה נאה על הקדאיף.
במחבת טפלון או קרמי (אנחנו מעדיפים מחבת ברזל כבדה) מקרמלים סוכר עם מעט מים עד שנמס ומתחיל להיות שקוף ומכניסים את פלחי התפוזים פנימה והופכים מידי פעם לקבלת צבע צרוב מקורמל ויפה. (זהירות עם גובה האש, מרגע שמתחיל הקרמול יש ממש מספר שניות)
מוציאים את התפוזים ומסדרים מעל הגבינה המתוקה. אם נשאר לכם עוד קצת מהקרמל כשהוא שוחה בטעמי התפוז, כדאי לטפטף עוד קצת מעל. זה טעים.

 מגישים וזוללים



יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

תפוחי אדמה מוקרמים



אירופה שוקעת בשלג, טיסות מתבטלות. אין יוצא ואין בא. אפילו באוסטרליה ששם עכשיו קיץ, השלג הפתיע את כולם ורק אצלינו החזאים מדברים על גלי החום.
נורא משעשע, ספק עצוב איך כל פעם שיורדים לנו 2-3 טיפות של גשם, מיד כולם מתכסים  במעילים עבים ונועלים מגפי אלפיניסטים עד שלרגע נדמה שאנחנו גרים בעיר בירה באירופה בקור מינוס 200 והחורף פה הוא לפחות חצי שנה.
כן, זה נכון שאנחנו אוהבים להשתעשע בחורף שלנו שהוא בסך פחות מ-60 ימים בשנה ובפועל הגשם יורד בקושי כמה ימים בודדים (בעודנו מחזיקים מלתחות כפולות של חורף וקיץ, רצים לשופינג המוני כשמבצעי סוף העונה מתחילים עוד לפני שהטיפה הראשונה יורדת) ובבד בבד כולנו מומחי הידרולוגיה ומטאורולוגים מדופלמים שיודעים כמה מילימטר של גשם ירד בכל פינה ובכמה הכנרת התמלאה או התרוקנה. גם האוכל הוא אוכל של חורף, נזידים ומרקים, אוכל מנחם ואוכל של דמיונות של ניחוחות מהבילים כשאנחנו עוטים עלינו כל מיני כירבוליות, גרביים תרמיות (איה) ושמיכות פוך למיניהם.



התפוחי האדמה הראשונים הגיעו לארץ על ידי הברון דה רוטשילד בעיקר לאור חיידק שהשתלט על ארצות אירופה וחיסל שדות שלמים של תפוחי אדמה. הברון האמין שגידול התפוחי אדמה בארץ, יעלה את קרנה של המקום יחד עם גידולי הענבים.



נכון שהבטטה הולכת עולה במוחנו יחד עם התפוח אדמה

(אולי בגלל שמה האנגליSWEET POTATO   - תפוח אדמה מתוק) אבל מדובר בשני סוגי ירקות שונים בעלי תכונות בוטניות שונות. 

את התפוחי האדמה שותלים פעמיים בשנה. עונת הסתיו בספטמבר ועונת החורף בדצמבר כאשר האסיף של התפוחי האדמה הם ינואר לראשון ואפריל-מאי לשני. וגם הזנים שעולים על שולחננו הם בהתאם לעונה לזנים עמידים יותר לקור לעונת החורף. 


טיפ שיועצי התזונה יגידו לכם הוא שתמיד כדאי לאכול תפוח אדמה בקליפתו בגלל הבישול הגורם לאיבוד הערך התזונתי של הירק ורובו עדיין נמצא בקליפה. הבישול בתנור אף מומלץ יותר מאשר בישול במים מכיון שערך התזונתי של הירק נשטף במי הבישול, אותם איננו נוהגים לאכול. 


הסמי-חורף מביא איתו תבשילי קדירה או מאפים שונים עם המון ירקות שורש כמו לדוגמא עם תפוח אדמה.





תפוחי אדמה בייבי מוקרמים בשמנת עם גרעיני דלעת
מצרכים:
שקית תפוחי אדמה בייבי (למיקרו)
1/2 קופסת שמנת לבישול (15% שומן)
מעט שמן זית
חופן גרעיני דלעת קלופים לא קלויים

הכנה:
מבשלים את התפוחי אדמה בייבי בסיר עם כפית מחוקה של מלח עד לרתיחה.
מסננים וחוצים לחצאים ומעבירים לקערת ערבוב גדולה.
יוצקים את השמנת ומעט שמן זית. מוסיפים תבלינים ומערבבים היטב.
משמנים את התבנית עם חמאה. (כדאי להשתמש בתבנית חסינת אש קו חימר שישפרו את טעם האפיה)
מפזרים את התפוחי אדמה בתבנית.
מוספים מעל את זרעי הדלעת  ואופים 200 מעלות עד לקבלת צבע יפה 




יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

קוסקוס ישראלי עם עגבניות שרי, אפונה ירוקה ובצל סגול


קצת אחרי קום המדינה ולמשך כ-10 שנים (1949-1959) הונהגה בארץ תקופת צנע שנועדה לשמור על יציבות כלכלית ואחידות בין הפערים החברתיים למדינה שבדרך.
כל משפחה קיבלה פנקס נקודות לפי מספר בני המשפחה בעזרתו היו רוכשים מוצרי מזון בסיסיים בכמות מוגבלת.
ההקצבה היומית לנפש נקבעה על ידי מומחה אמריקני לתזונה וכללה בין היתר לחם אחיד, 60 גרם תירס, 58 גרם סוכר, 60 גרם קמח, 17 גרם אורז, 20 גרם קטניות, 20 גרם מרגרינה, 8 גרם אטריות, 200 גרם גבינה רזה, 600 גרם בצל ו-5 גרם ביסקוויט.
הקצבת הבשר הייתה 75 גרם לנפש לחודש. כמו כן חולקו כמויות משתנות של ביצים, סבון כביסה, סבון לרחצה, שוקולד, דגים מלוחים, אבקת חלב, ריבה ועוד.


מי שחגג היו תושבי הכפרים שגידלו את התוצרת. אימי לדוגמא שגרה בכפר נהגה לספר שבכל ארוחה היה עוף אחד שלם אלא שכהזדהות עם עיר, חולק העוף לפי מספר הסועדים.  אבי, שגדל בעיר, לעומת זאת סיפר שאם בכלל ראו עוף, הם היו חיים מאותו העוף למשך שבוע. החל ממרק עוף, צלי עוף משאר החלקים וכלה בקציצות שהוכנו משאריות הבשר עם כמה עצמות רכות מהעוף שנטחנו דק-דק ולהם הוסיפו פירורי לחם.
השוק השחור חגג. הכפריים היו מבריחים תוצרת חקלאית לעיר. חלקם נתפסו על ידי פקחי הצנע וחלקם "עשו את המכה".
אלו שלא היה להם, נאלצו לחפש תחליפים ובעקבות הצנע נולדו גם מספר חיקויים והכל על מנת לשמר טעמים של פעם באווירה יוקרתית. מהחוביזה שהילדים היו קוטפים בשדות היו מכינים קציצות, מאכל שעלה כמעט על כל שולחן.
החציל הפך לכבד, הקישוא היה בטעם מוח, מאכל שהיה ידוע רק לאניני טעם והראש היהודי  המציא גם את הממרח הצמחי בטעם כבד.

בן גוריון, אבי האומה באותה תקופה, הבין שאם לא ימצאו פתרונות יצירתיים להשביע את העם, העם הרעב עוד עלול למרוד בהנהגה ופנה לחברת אסם בבקשה שיעזרו לו למצוא תחליפים למזון יקר. ישבו להם משפחת פופר, בעלי חברת אסם, והמציאו חיקוי לאורז הלא הם הפתיתים הידועים המוכרים היום בעולם יותר כ- ISRAELI COUSCOUS.
הפתיתים יוצרו מבצק מקמח לבן שקיבלו צורות שונות, בעיקר של אורז (על מנת לתת את התחושה של המוצר החסר, האורז) שנאפו בטרם נארזו.
הפתיתים קצרו הצלחה מסחררת. לא היה בית בישראל שלא אהב את ההמצאה החדשה ולאט לאט תפסו להם הפתיתים מקום של כבוד במטבח הישראלי. לא סתם כונו הפתיתים האלה "אורז בן גוריון", הכל הודות ליזם.

עם השנים (בכל זאת 60 שנה) נוצרו צורות חדשות לפתיתים וניתן אף להשיג בצבעים שונים לגיוון. לרוב, צורת הבישול היא טיגון במעט שמן ובצל קצוץ ובישול במים למספר דקות עד שהן מתרככות ומוכנות לבישול.
המטבח הישראלי שיודע היטב לערבב טעמים מקצוות העולם, לקח את הקוסקוס הישראלי והפך אותו למרכיב בסלטים קרים, כתוספת במנות עיקריות וגם כמרכיב לארוחה מלאה בסיר אחד (בוודאי יבוא לכך פוסט בעתיד)


תוספת למנה או ארוחה צמחונית: קוסקוס ישראלי (פתיתים) עם עגבניות שרי, אפונה ירוקה ובצל סגול.
מצרכים:
חבילת פתיתים מכל סוג
בצל אדום קצוץ דק
עגבניות שרי חצויות
כוס אפונה ירוקה חלוטה
שמן זית

הכנה:
מבשלים את הפתיתים לפי ההוראות שעל השקית (מטגנים בצל קצוץ עד להזהבה ומוספים את הפתיתים. לאחר טיגון קל, מוסיפים מים עד לגובה הפתיתים ומביאים לרתיחה. מתבלים בטעמים שאוהבים, אני מכיר כאלו ששמים פפריקה, ציר עוף ופלפל שחור. ממשיכים לבשל עוד כ-6-7 דקות עד שהפתיתים מוכנים.
במחבת ברזל, מטגנים את הבצל הסגול  ומוספים בזהירות את עגבניות השרי עד לקבלת צבע צריבה.
בצלחת הגשה, מסדרים את הפתיתים ומעל את העגבניות עם הבצל הסגול ומעל מפזרים את האפונה החלוטה.

מתאים כתוספת לצד מנת בשר או דג וגם כמנה צמחונית