יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

קינוח לשבת- פרי הדר בשרות הריגול הגרמני


תפוזים מקורמלים בקרם גבינה מתוקה על בסיס שערות קדאיף.

שני סבים היו לי ושניהם עסקו בעבודתם כשסכין בידם.
סבי האחד, מצד אימי הגיע לארץ מבריטניה. היה לו עיסוק מאוד מעניין ורצוף באתגרים ואני מבטיח להקדיש לו סיפור אחד או שניים בקרוב.
סבי השני, מצד אבי, עלה לארץ מפולין בטרם החלה מלחמת העולם כשהוא "קונה" בשוחד סרטיפיקט בספר הלבן (איתו קנה גם מגרש בתל אביב שהתברר שנמצא אי שם במעמקי הים) והיה שוחט בעל שם שנע בין הקהילות היהודיות ברחבי העולם.


כשאצלנו בבית אוכלים פרי הדר מכל סוג שהוא, עוד בשלב קילוף הפרי כשריח הספירט עולה באפי, אני נזכר בסיפור שאירע לסבי.
באחת מנסיעותיו מפלשתינה לארצות הברית, הגיע אליו סוחר ממולח כשהוא מציע לו לבלדר אתרוגים אותם ייקח עימו לאחד מיעדיו ומישהו מהקהילה היהודית ביעד כבר ימתין לו וירכוש אותם ממנו.
סבי שלא עמד בפיתוי, הסכים ולקח איתו תיק יד נוסף מלא באתרוגים ריחניים.
בשנים עברו, כלי התחבורה הנפוץ למעבר בין יבשות היה האוניה על כן כל מסע לקח מספר רב של ימים וחוק נוסף שהיה לכל מי שבא ממדינה למדינה הוא להפקיד להסגר כל סוג של צמח או מאכל מחשש להדבקות במחלות.



בתחנת הביניים במרסיי, דיווח סבי על החבילה ואמר שהוא מעוניין לקחתה עימו ליעד הבא אולם שלטונות המכס הצרפתיים חייבו אותו להפקיד את התיק כנדרש בהסגר.
כשנשאל מה הוא נושא עימו, אמר שמדובר בפרי שמיועד ליהודים. פקיד המכס מייד החל לחשוד ודיווח למימוניו על המציאה.
יצא הדבר ששלטונות צרפת ידעו על מישהו שאמור להבריח חומר נפץ מוסווה על מנת לפגוע בקהילה היהודית המקומית כשהוא לבוש בבגדי יהודי ומשום מה נפל הדבר שסבי אכן מתאים לתיאור של אותו חשוד שהם ממתינים לו.
סבי הועבר מיד למעצר ולחקירות על אף ניסיונותיו הרבים להסביר כי הוא רק עובר אורח תמים וללא הועיל.
במשך 3 חודשים, ישב סבי במעצר במרתפי המודיעין הצרפתי כשהוא עובר חקירות שתי וערב מבלי שמישהו מדווח כי "איחר" את האוניה ומבלי שמישהו מבני משפחתו ידעו כי האיש נחשד בריגול לטובת הגרמנים עד אשר היעד האמיתי אכן נתפס.
כששוחרר לדרכו, הלך לאסוף את החבילה אותה היה צריך לקחת איתו להפלגה הבאה ואז גילה לצערו כי כל אותם אתרוגים התקלקלו וכמובן גם הם לא הגיעו ליעדם.


תפוזים מקורמלים בקרם גבינה מתוקה על בסיס שערות קדאיף.
מצרכים:
תפוז מקולף ומחולק לפלחים
מעט סוכר לסירופ
גבינה לבנה
חבילה שערות קדאיף (ניתן להשיג בכל סופר בדרך כלל באזור המקפיאים)
מעט חמאה.

מפשירים את הקדאיף ומוציאים חבילות קטנות של "שערות" עם קצות האצבעות ובזהירות על מנת שלא לשבור אותם.
מסדרים/מעצבים בתוך כלי חסין אש משוח בחמאה בצורה הרצויה (כמו גביע) ומפזרים מעט חמאה מסביב.
אופים בתנור עד לקבלת צבע חום יפה (אנחנו אפינו כ-20 דקות בחום 150 מעלות)
מוציאים את הכלי, מקררים ומפרידים את הקדאיף כשהוא מעוצב בצורה שרצינו.

מכינים את הקרם: בכלי ערבוב, מערבבים גבינה לבנה עם סוכר ומוספים צימוקים. בוחשים היטב ומסדרים שכבה נאה על הקדאיף.
במחבת טפלון או קרמי (אנחנו מעדיפים מחבת ברזל כבדה) מקרמלים סוכר עם מעט מים עד שנמס ומתחיל להיות שקוף ומכניסים את פלחי התפוזים פנימה והופכים מידי פעם לקבלת צבע צרוב מקורמל ויפה. (זהירות עם גובה האש, מרגע שמתחיל הקרמול יש ממש מספר שניות)
מוציאים את התפוזים ומסדרים מעל הגבינה המתוקה. אם נשאר לכם עוד קצת מהקרמל כשהוא שוחה בטעמי התפוז, כדאי לטפטף עוד קצת מעל. זה טעים.

 מגישים וזוללים



3 תגובות:

  1. אז ככה, לאחרונה נדבקתי בקדאיפצייה מתקדמת. כל היום אני חולמת על מתכוני קדאיף בשילובי טעמים שונים. זה מתחיל במתוק ונגמר במלוח וחריף (מר- אנ'לא אוהבת), אז מה שנותר לי לומר על הפוסט הזה זה: כפרה עליכם !
    הייתי הולכת על קרם מסקרפונה במקום הגבינה הלבנה, אבל זה זניח .
    חיבוקיישן
    ארי

    השבמחק