יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

מרק שום או מרק מאבן


מספרים על עובר דרכים אחד שהגיע בלילה חורפי לאיזה בית כשהוא מחפש מחסה מהגשם השוטף.
האיש דפק על הדלת והמתין שמישהו יענה.
האישה בצידה השני של הדלת, עמדה אישה שהייתה ערירית ובודדה, והכניסה אותו פנימה לביתה.
הוא היה רטוב ורועד מקור. כל מבוקשו היה מחסה עד יעבור הגשם.
תוך שהוא מייבש את בגדיו, שואל הנווד את המארחת אם יש לה משהו חמים בבית לאכול.
"אין לי שום דבר בבית" היא משיבה לו תוך שהיא מתנצלת על מצבה הדל.
חשב האורח ואמר מול עיניה המשתהות: "יש לי רעיון, נכין מרק אבן" 


יצא האיש החוצה והביא אבן גדולה מבחוץ. לקח את האבן ושם את האבן בתוך סיר ברזל גדול, מוסיף מים ושם את הסיר על האש שיתחמם.
שואל אותה האיש: מלח יש לך? כן, משיבה האישה ונותנות לו מעט מלח.
מעט פלפל יש? הוא שואל אותה.
כן, משיבה האישה ומביאה לו פלפל. לוקח קמצוץ ושם בסיר.
"אולי יש לך במקרה גם גזר?" הוא שואל שוב והיא, מביאה ברצון.
הוא לוקח, קולף, קוצץ ושם בסיר.
"שום?" הוא מקשה עליה. "כן" משיבה ונותנת לו שום. לבקשתו נותנת לו גם בצל וגם הוא בדרכו לסיר.
מתחיל לו הסיר לבעבע ומתחיל להניב ריחות וטעמים של מרק שמתפשטים ברחבי הבית.

לאחר שיבשו בגדיו, מזג לו ולה מרק חם מהביל וטעים. פונה אליה האיש ואומר לה: "אה, תמיד ידעתי שאפשר גם מאבן לעשות מרק".

אז כמו שאתם רואים מרק אפשר להכין כמעט גם משום דבר, כולל אבנים, בפרט אם משלבים בו אהבה והנאה.

את המרק שלנו לא בישלנו מאבן אלא מחומרים פשוטים שנמצאים בכל מטבח ממוצע ואפילו הצלחנו לשלב 2 מרקים, שום ועגבניות שהתחברו לאחד. הוא קל להכנה רק מכיל בתוכו כמה שלבים שמחברים בין שני המרקים.


מרק שום אדמדם

מצרכים:
4 ראשי שום
3 גבעולי טימין
1 עלה דפנה
מלח ופלפל
50 גרם חמאה רכה
1 כוס שמנת מתוקה
2 חלמונים
½ כוס פטרוזיליה קצוצה
קופסת רסק עגבניות (או עגבניות מרוסקות)

שלבי ההכנה:
מפרידים את ראשי השום לשיניים.
מאדים בחמאה את שיני השום יחד עם עלה הדפנה והטימין למשך כ- 10 דקות.
מוסיפים את רסק העגבניות, מלח, פלפל ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש קטנה כ- 20 דקות. מוסיפים את העלים הירוקים ומבשלים עוד כ- 10 דקות.
מעבירים את המוצקים ומעט מהנוזלים למעבד מזון ומרסקים למחית חלקה תוך כדי הוספת הנוזלים לקבלת המרקם הרצוי.
מחזירים לסיר ומביאים שוב לרתיחה חלשה.
מערבבים שמנת מתוקה עם החלמונים ומוסיפים לסיר. ממשיכים לבשל עד לסף רתיחה (שלא ירתח!). מוסיפים פטרוזיליה קצוצה ומגישים.

בישל וכתב: מאיר
צילמה: איה


2 comments:

  1. אני מתה על הסיפור הזה

    השבמחק
  2. סיפור מקסים. אצלי בבית הכפתור לכמעט כל מרק הוא ראש סלרי. אני אוהבת את הטעם שהוא נותן אבל לא מסוגלת לאכול אותו...

    השבמחק