יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

שיכורים ולא מיין. חגיגות חודש לביסטייל


אגסים אצלנו שייכים למשפחת הפירות והירקות שאוהבים או שלא, ממש כמו הכוסברה והסברס.

כיום כשאנו מתכננים את המתכונים שלנו, בראש ובראשונה מנסים להתחשב בעצמנו, מה אנחנו אוהבים ומה לא אוהבים.  הביסה, שהרי לפני הכל חייבים להתחשב קודם בה, הצהירה קבל עם ועולם שבבננה היא לא תיגע, מנגו ושומר היא לא אוהבת ומאגסים סתם לא מתלהבת.
כעקרון, אני אוכל פירות בכלל, אבל אני מוכן לשמוע על מנגו, מילון וענבים.
אז אפשר לומר שאת משוכת המנות הראשונות והעיקריות עברנו בשלום. בנוגע למנות האחרונות, ככל הנראה יש בעיה .
ובאמת, כמו שאתם רואים בבלוג שלנו, מנות מלוחות יש למכביר. במנות המתוקות אנחנו מתחבטים ומתלבטים בלי סוף.
באחד משיטוטינו בשוק, עמדו להם זקופים האגסים.




האגסים מוזכרים עוד בתרבות יוון וכונו על ידי הומרוס (מגדולי משוררי יוון אי שם מאות רבות לפני צליבת ישו) כמתנת האלים. בגלל הקושי בגידולו והעונה בה הוא מופיע, הפך עם השנים האגס לפרי מותרות ועלה רק על שולחנם של גבירים ורוזנים וכיום כשהאגס מתורבת הוא מופיע בכל עונות השנה. גם לאגס מייחסים סגולות מרפא. חכו עד שתראו את המתכון הבא, בכלל איננו בטוחים שהאגס ישמח.

לאור העובדות מקודם, שלא נרשמה התלהבות יתרה על האגס החמקן, חשבנו איך בכל זאת נתמודד עם האורח הלא מתוכנן ומייד החלטנו קצת לשקר. בעצם, למה לשקר אם אפשר לשכר?
הנה לכם האגס השיכור של ביסטייל.







מצרכים:
אגסים רצוי שיהיו רכים
יין אדום, חצי יבש
מקל קינמון
קורט של קימל, אפשר להוסיף כוכב אניס
סוכר
שקדים שבורים (אפשר להחליף בפקאן מסוכר, אגוזים ועוד)
בצק עלים

הוראות ההכנה:
מקלפים אגסים ומוציאם את הליבה בעזרת תפוחן.
בסיר, מכניסים את מקל הקינמון, את הקימל (ואם יש גם את האניס) מבשלים את האגסים ביין אדום. אם הבאנו אגסים קשים, ממשיכים לבשל עד שיתרככו.
אחרי שהאגסים מתרככים,מכבים את האש ומקררים.
לוקחים את הבצק עלים ושוטחים אות ועל משטח העבודה. חורצים בגודל של צלחת קטנה-בינונית ומניחים בתבנית מאפינס גדולה בצורת קערה. חשוב לשים לב שיש מעט שוליים לבצק מסביב לגודל האגס.
לוקחים אגס אחד אחד, מפזרים מעליו סוכר, ומפזרים מעל את שברי השקדים השבורים ומנסים לכסות ככל האפשר ומניחים אותו במרכז הבצק.

מברישים בביצה ומפזרים שוב מעט שקדים מעל
מכניסים לתנור למשך חצי שעה בחום 180 מעלות

מכינים את הרוטב:
את היין שנשאר לא זורקים, מצמצמים אותו ומוספים לו מעט חומץ בלסמי
בסמוך להגשה, מניחים את האגס על צלחת הגשה כשהוא כבר יושב בתוך בעטיפה שלו ויוצקים עליו את רוטב היין

תהנו.







צילמה והסכימה לטעום – איה
הבריח מהשוק ונשבע שיהיה טעים – מאיר

איך היה? האמת, לא זוכרים, היה מלא יין ואגסים שיכורים


5 תגובות:

  1. בלהט היום, התתרווחתי על הכסא, ונאנחתי, לוא רק אפשר היה לאכול את המסך,

    שיבוא כבר הסתו, עם הצינה, אני אכנס למטבח ואנסה לחקות את המטעמים שלכם.

    שנה טובה

    רות

    השבמחק
  2. מי אתה מאיר ומי את איה?
    אגסים שיכורים הם לא תגלית ויש הרבה כאלה ברשת אבל הצלחתם להביא את החוויה שלכם יחד ונראה שמעניין לכם.
    אז איה הצלמת ומאיר הבשלן?
    ומי כותב לכם?

    השבמחק
  3. הצלחתם להפוך מנה כל כך בנאלית לחגיגה אמיתית של יופי וטעמים.

    השבמחק
  4. תודה רותי, אנחנו שמחים להסב לך רגע שמח שכזה. שנה מצוינת שתהיה!

    המאושרת, איה הצלמת, מאיר הבשלן. מאיר גם כותב ואיה מהנהנת בהסכמה. שמחים שאת פה איתנו ונשמח עוד יותר אם תשארי.

    מירי, חן חן. תודה לך!

    השבמחק
  5. הישתכרתי רק מלהיסתכל....השיהוקים שומעים אותם עד יפו

    השבמחק