יום שבת, 21 באוגוסט 2010

ביסטייל מתארחים: "אם לא תאכלו עכשיו, אתם תאכלו הכל אחר כך" וגם...האם האורחים שלכם עושים לכם כלים?


סצינה ראשונה: "איפה אתם, נחכה לכם עוד הרבה? האוכל מתקרר" (בנימת אמא פולניה טיפוסית) "אמא'לה, נראה לי אכלנו אותה ובגדול" אמרתי לה והיא כמעט כהרגלה, חייכה ולא הוסיפה.
סצינה שניה: איפה, אבל באמת איפה, אנחנו דוחפים את כל השפע הזה? (בעיניים משתוממות אנחנו מביטים אחד אל השניה)
סצינה שלישית: אנו עושים את דרכינו לרכב, אחרי 4 שעות, עמוסים בחבילות לקחת הביתה
אם צ'כוב אמר שאקדח אשר מופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה האחרונה.
האקדח של צ'כוב, במחזה המופלא בו היינו, היה לא אחר אלא תמי בן דוד בכבודה ובעצמה.


את תמי בן דוד הכרנו בצורה שטחית למדי, היא כבר נתקלה בה לפחות פעם אחת פה ושם ואני, רק שמע. המחמאה התמימה ששלחנו לה ככל הנראה פגעה כחץ אוהב בליבה של תמי, שתיים שלוש תגובות גלויות לכל העולם והנה אנו עושים דרכינו לביתה של תמי לארוחת 100 המנות (לפחות).

עכשיו קצת מבוכה. בואו נגלה לכם את מי פגשנו:
תמי, מעבר להיותה אישה מופלאה ואנרגטית (חכו, גם זה יגיע) מתגוררת (בעצם מנהלת ביד רמה) עם בני משפחתה בעיר המנומנמת פתח תקווה אולם תוך שניות ספורות מתגלה הר הגעש המופלא החבוי בה.
תמי היא ספורטאית רכיבת שטח שאם היתה יכולה, ככל הנראה היתה הולכת לישון עם האופניים.
באחת ממסעותיה ברחבי הארץ, היא הבחינה כי בכל פעם כשכולם פורסים את מרכולתם, אחת מהרוכבות הצעירות אינה טועמת דבר. תחקיר קצר (נסו להסתיר ממנה משהו, נראה אתכם) גילה כי הילדה אינה טועמת דבר בגלל מחלת הציליאק ורגישותה לגלוטן, מרכיב בקמח שיכול לגרום לתופעות עד לכדי מוות.


שלא כדרכו של עולם, אבל בהחלט כדרכה של תמי, היא החלה לחקור אודות מחלת הציליאק. מאז ועד היום, תמי היא אולי הגורו של אלו שמחפשים מתכונים ללא גלוטן. יש לה בלוג שהוא אולי האנציקלופדיה הכי גדולה למתכונים שאין בהם אפילו מיקרוגרם של גלוטן.
היא מקיימת בביתה סדנאות בישול יחודיות שכותרתן "ללא גלוטן" ושמה יצא למרחקים. רבים פונים אליה בדרכים שונות ומגוונות, בטלפון, במייל, פייסבוק ואפילו ברחוב, בהתייעצויות ובטיפים למתכונים, בעצם, היא הבאבאסאלי של הציליאק. נודע לנו, שספר האפיה ללא גלוטן בדרך וגם, הצצנו אליו. ראו הוזהרתם, הספר ממכר.
המטבח שלה, המאובזר יש לציין מכל טוב, והוא נראה כמו מעבדת מחקר שלא היתה מביישת מעבדה באוניברסיטה, בו היא רוקחת ומכינה סוגי קמחים ובצקים בהתאם לרגישויות השונות. בעוד היא אוכלת הכל, היא דואגת לשאר העולם הרגיש והאלרגי.


אז בואו נספר לכם איך היא פינקה אותנו:
השולחן היה עמוס בסלטים, סלטי חצלים, פלפלים קלויים, סלט עגבניות לחמניות, דגים בתנור מתובלים וטעימים, פרגיות ממולאת באורז, פטריות וצנוברים עם בטטות אפויות. תבשיל בשר עם שזיפים (להתעלף) ולקינוח התפנקנו בשיקיים של פירות יער, חמוציות ומנגו ועוגות שוקולד ואגוזים שנארזו צידה לדרך, אם שמא נשארנו חס וחלילה רעבים.

 ולסיום, מלבד אוכל נהדר שאפשר להתעלף, הרווחנו גם אישה מדהימה עם לב רחב בגודל כל פתח תקווה והסביבה. בטח שאלתם את עצמכם על הכלים בכותרת... אחרי הארוחה ולפני הקינוח, מצאנו את עצמנו מתרווחים בביתה כשהיא רצה לה לאיזה עיסוק (ממש חמש דקות) כדי להעביר את הזמן, עד שהיא חוזרת הדחנו את הכלים וסידרנו את השולחן.


תמי הסכימה לגלות לנו את המתכון הפשוט שעומד מאחורי עוגת השוקולד נטולת הגלוטן המעולה שלקחנו הביתה. לא תאמינו שאין בה קמח רגיל. לעוד מתכונים שווים, בקרו בבלוג שלה.

מצרכים:

300 גר' שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו
300 גר' חמאה
300 גר' סוכר
6 ביצים XL
1 כפית תמצית וניל
100 גר' קמח שקדים
4 כפות קמח תפא"ד

לגנאש:
150 מ"ל שמנת מתוקה
150 גר' שוקולד מריר

הכנה:
בקערת זכוכית חסינת חום להמיס את השוקולד במיקרו לדרגה של 80% (2 דקות בערך),להוסיף את החמאה ולערבב יחד. להחזיר למיקרו לדקה וחצי להמסה מוחלטת וקבלת בלילה אחידה (מומלץ להוציא כל חצי דקה ולערבב)
את הביצים (שלמות) מקציפים במהירות גבוהה עם הסוכר ותמצית הוניל לקבלת תערובת קצפית תפוחה בגוון צהבהב.
מערבבים בשקית את קמח השקדים ואת קמח התפא"ד.
מיזוג התערובות:
עם מרית רחבה מבליעים בתנועות קיפול (בעדינות אך ביסודיות) את עיסת השוקולד-חמאה לקצף הביצים ומוסיפים בפיזור שווה את קמח השקדים-תפא"ד, ממשיכים בתנועות הקיפול לקבלת תערובת אחידה בגוון ובמרקם.

גנאש: שוברים את השוקולד לקוביות (בשוקולד כרמית אלו משולשים או משתמשים במטבעות שוקולד יעודיות לאפייה) ומרכזים בקערה. מחממים היטב את השמנת המתוקה (אך לא מביאים לרתיחה!) ויוצקים על שברי השוקולד - מערבבים היטב עד להמסה מוחלטת של השוקולד וקבלת קרם אחיד, חלק ומבריק (במידה ולא הצלחתם להגיע לכך, יש להעמיד את הכלי מעל סיר אדים ולהשלים את הפעולה). מצננים מעט את הקרם לפני הציפוי כדי לקבל את דרגת הסמיכות המתאימה לצורך כך.
מברישים תבנית 26 ס"מ בחמאה מומסת, מרפדים את תחתיתה בנייר אפייה, מפזרים סוכר או קמח שקדים על הדפנות, מנגבים עם האגודל כס"מ משולי התבנית ויוצקים את תערובת העוגה לתוכה
אופים בתנור שחומם מראש, משך 45 דקות בחום של 170ºC  אין צורך לבדוק עם קיסם, העוגה לא אמורה להיות יבשה - מוציאים מהתנור, משהים לצינון חלקי טרם הניתוק וההפיכה על רשת - מעבירים קצה סכין חד בדפנות והופכים את העוגה על רשת שהועמדה מעל משטח ניילון/נייר אפייה ויוצקים את גנאש השוקולד לציפוי מושלם 
את העודפים מחזירים לכלי ושומרים במקרר להגשה

 הגשה: משולש קטן מהעוגה כשהיא קרה או חמה (בוודאי שעדיף חמה), עם כדור גלידה או קצפת ליד ובהחלט מרשים, לעין ולחיך, גם להניח אותה על מצע של גנאש חם מהעודפים ששמרנו.

המתכון שייך לעוגה שבצד ימין






אז מי מארח אותנו בשבוע הבא?

התארחה צילמה וזללה: איה
התארח, פטפט ואכל: מאיר



15 תגובות:

  1. תמי מהממת ואנחנו אוהבים אותה. אתם מתחברים ביסטייל.

    צודק הביס. סלט דודו נקרא לראשונה כך אצל אידי באשדוד. מת על זה.

    השבמחק
  2. 1. אתם מביכים אותי...
    2. אני מטורפת עליכם... זה למה הזמנתי אתכם ולא בגלל המחמאות
    3. אתם שניכם ביחד וכל אחד מכם לחוד, זכות להכיר אתכם ולהימנות על רשימת החברים שלכם.
    תודה יקיריי
    אוהבת (ולעולם לא נשארת חייבת... ראו הוזהרתם;-))
    תמי

    השבמחק
  3. היי, בפעם הבאה גם אני רוצה לתמי!!!
    הכל נראה טעים ונפלא ברמות שרק תמי יכולה, הביקור השתלם בהחלט :-)

    שבוע טוב,
    יער.

    השבמחק
  4. דודי, חבל שלא התערבתי איתה.
    היא היתה בטוחה שהמצאתי את השם.
    לא יכולת לבוא קודם?
    ואכן, אין כמו תמי

    השבמחק
  5. דודי: אנחנו פשוט מחפשים מי שיאכיל אותנו :)

    תמי: עכשיו לא תוכלי לברוח מזה, אנחנו קשורים לנצח. מי שהאכיל אותנו בכאלה מטעמים, מקבל מקום של כבוד אצלינו בלב!

    יער: אם לא עשית זאת עד עכשיו, כדאי. באמת הגיע הזמן.

    שבוע טוב לכולם!

    השבמחק
  6. אבל לפי מה שהבנתי אתם מאכילים אותנו בקרוב.

    השבמחק
  7. דודי, זה יהיה שווה פוסט, חכה ותראה:-)

    השבמחק
  8. אני מרוצה , בתור בחורה נטולת גלוטן
    האתר של תמי הפך להיות במועדפים
    וניסיתי כבר את העוגת שזיפים.....
    ביסה את ת ו ת ח י ת
    נשיקות

    השבמחק
  9. נטלי יקירתי, אושרך הוא אושרי. אוהבת :)

    השבמחק
  10. אחחחחחחחחחחחחחח, תמי היא תמי היא תמי.
    אהובת לבי !!!
    אין על תמי קודם כל בלב והנשמה הענקיים שיש לה ובה.
    אין על תמי עם הכישרון הענק שלה לבישול ואפייה ואין על תמי במומחיות שלה בכל מה שקשור במתכונים מיוחדים לאוכלוסיות ייעודיות.
    תמי בעיניי היא סוג של מלאך שבא לעולם כדי לעזור ולהזכיר לכולם איך להיות טובים ומוצלחים יותר.
    בורכתי בעצם היכרותי עמה ואני מודה לזה שיושב במרומים בכל יום מחדש על זה.
    היא אחת בדורה ואין שני/ה לה.
    ואתם... אין מה להוסיף, אתם כבר יודעים מה אני חושבת ומרגישה עליכם ואליכם....

    השבמחק
  11. וואו....כל מילה שכתבת על תמי אמת.... מי כמוני מכירה אותה... נתינה ללא תמורה..... והאוכל? אכן היא גאונה במטבח. הספר שיוצא בקרוב ימחיש לכולם כמה כישרון יש באישה הזו, זה בהחלט מתנה לצליאקים שיכולים להנות ממטעמים כמו כולנו.
    אילנה

    השבמחק
  12. את תמי אני אוהבת כבר המון שנים, ותמיד אני מלאת פליאה איך בגוף כל כך קטן שוכן לו כזה בולדוזר שלא מפסיק לרגע לדחוף, לחקור, לעזור ולהפיץ טוב.

    תמי'לה, את השראה.

    נעמה

    השבמחק
  13. אני בהלם... מתי כולם הספיקו לכתוב את כל המחמאות האלו???
    מקסימים אתם
    תודה... כבר אמרתי?

    השבמחק
  14. סוף סוף עוגת שוקולד ללא גלוטן, אבל שווה!!! לדעתי תמי צריכה לפתוח מסעדה. הכל נראה כל כך טוב שזה עושה חשק לעוד. הבלוג הזה גם הוא מקסים ומעניין. בהצלחה בנתיים...

    השבמחק