(B)אתי, יש(B)תי, אכלתי המ(B)ורגר, נהנתי

אז מה?
הפכנו להיות מעצמת המבורגרים? ומה עם כל דוכני הפלאפל הקטנים שהיו בכל פינת רחוב?
ישראל משנה את פניה הקולינריים. אם פעם הסתפקנו בג'אנקפוד מהסוג הישן, זה כבר לא זה. מעכשיו המבורגרים.
אני לא יודע איך יצא, אבל עם כל מהפכת ההמבורגרים שאנו עוברים בארץ, עד היום יצא לי רק פעמיים או שלוש להגיע להמבורגריה שכזאת. זה קרה כי הייתי רעב מת ופעם אחת נוספת כי נתבקשתי לצלם עבור הזכיין המקומי. האם זה נ' שלי או לא? איני יודע.

הדרמתי עד לאשדוד כדי לראות את הפלא בפעולה. לראות איך המילים פאסטפוד וג'אנקפוד מקבלים מימד חדש.
רשת בורגסבר שיותר קל לזהות אותה עם ה(B) שלה, מונה 32 סניפים. רובם כשרים. גם הסיפור שלהם מתחיל בסניף אחד שהלך וצמח והגיע לאן שהגיע.

הקונספט כבר ידוע, המבורגריה מעוצבת ובנויה כדיינר מקומי. מגישה מבחר גדול של אפשרויות להמבורגרים החל מ150 גרם ועד 300 גרם. הבשרים גם הם ניתנים לבחירה. יש בקר, אנטריקוט, טלה (האהוב עלי יותר) ותוספות כמו פטריית פורטובלו, ביצה עין, חציל או פלפל קלוי. לצד המנות המסורתיות, הרשת מציעה גימיקים קולינריים חביבים כמו סיגרים מטוגנים שמוגשים בקופסת סיגריות בעלת תו אזהרה "חיובי" לשם שינוי.

בנוסף, לאלו שיש להם בעיה עם הקציצה, ניתן להזמין סלטים המורכבים על בסיס עוף או נתחי בשר צלויים, ראפים מגולגלים ומבחר שניצלים.
אם להתייחס בכמה מילים לסניף אותו ביקרתי, הסניף ממוקם באזור חדש, מתפתח ורחב ידיים. המסעדה מחולקת לשני מתחמים שונים. אזור ההמבורגריה ואזור הבר, מעין מתחם סגור בעל תפריט יחודי משלו הכולל שילובי מנות עם תפריט אלכוהול.
דגמנו מעט מכל דבר. אני הלכתי על הטלה. זה המבחן האמיתי כי את הבקר והאנטריקוט אנחנו כבר מכירים לפני ולפנים. הטלה הוא המבחן האמיתי. האם זה בקר עם שומן כבש או טלה אמיתי?
לא התאכזבתי. אחד ההמבורגרים הטעימים שיצא לי מאודי. עסיסי וצלוי כראוי ובשר הטלה הורגש היטב.
המנות מוגשות עם כל התוספות הידועות, צ'יפס, טבעות בצל או סלט. כולם מוגשים חמים וטריים והשרות ברמה גבוהה.
הערה לציון: כדאי לשאול את הסועדים את מידת העשיה של ההמבורגרים. שכנתי לטעימות טענה שההמבורגר שלה היה עשוי יתר על המידה כשהיא כלל לא נשאלה על כך.
אז הנה הגענו ליום המיוחל. כמעט בכל תפריט מסעדת שף מציעים היום המבורגר ואת לצד דיינרים מקומיים איכותיים מגישים המבורגרים עסיסיים וטעימים. זה הסימן שהקציצה הפכה להיות משהו קצת יותר טוב מאותם המבורגריות שהורגלנו להם. 

פרטים נוספים:
בורגס בר
דף הפייסבוק של הבורגסבר (כנסו, לעיתים יש שם מבצעים)

זמן החצילים

פעם היתה מחלת ילדים ששמה היתה אדמת. אלו הימים שיש לנו לבנת. מחלת הלבן.
אין תמונה, מתכון, סתם משהו, שאין בו לבן. אני לא מתלונן. אני מוריד את הראש עד יעבור זעם.
בנתיים אני ממשיך להשתעשע לי במתכוני שבועות, ממבט עיני שטרם הלבינה.
עוד כמה ימים המתקפה הזו תסתיים.
החג שהיה חג של ביכורים ומשום מה עוות לטובת הלבן, יפוג לו ואנו נחזור לארוחותינו הרגילות
שבועות שמח

חציל בתנור עם גמבה וגבינת קורפור
מצרכים:
חציל אחד חצוי לאורך.
גמבה אחת קצוצה
שן שום קצוצה
150 גרם גבינת רוקפור מפוררת
מעט שמן זית
פלפל מלח

הכנה:
מניחים את החציל בתבנית. בעזרת סכין, חורצים בו לעומק חריצים אלכסוניים.
מברישים את החציל במעט שמן זית ומפזרים מעל את הגמבה הקצוצה. מעל הגמבה מפזרים את גבינת הרוקפור (השתמשתי ברוקפור גליל של תנובה. הלוואי והיה בה מעט עובש. מעט...)
מתבלים ומכניסים לתנור חם 200 מעלות למשך כ-20 דקות.
מוציאים ומגישים
אפשר לגוון ולהוסיף זיתים, סרדינים, פלפל חריף ועוד. כיד הדמיון.

פסטה ושעשועים

כחובב עתיקות ושמוענצס, אין יותר כיף מלחפש חפצים שהם קפסולת זמן.
למי שלא יודע, קפסולת זמן זהו סוג של ביטוי לאוסף של חפצים שנכונים לתקופה מסויימת והם מוחבאים או מוטמנים במקום מסויים ולאחר תקופה מסויימת הם מוצאים החוצה כדי לרענן את הזכרון מה היה אז.
קפסולת זמן האחרונה בה נתקלתי היתה כשדווח על שולחנו של יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, שנמסר לתיקון קל והנגר שתיקן את השולחן מצא בו מגירה סודית. בדחילו ורחימו הם פתחו את המגירה ומצאו בה מסמכים וחפצים הנכונים לאותו זמן בו היה הנשיא בן צבי חי.

עכשיו תכניסו 15 בלוגרים לחדר אחד, שימו להם רק פסטה על השולחן ותגידו להם להכין מתכונים. כל אחד מביא איתו את השפעתו מבית, את השפעת הוריו (וכאן באה לידי ביטוי קפסולת הזמן שלי) וגם את השפעת הטעמים הביתיים.

מתכונים רבים עלו על השולחננו. ממקום לא ברור, כרוח גבית, רובם של המתכונים היו קשורים בדרך זו או אחרת לחג השבועות.

הנה שלושה מתכונים שהכנתי יחד עם ששת, האחשוורוש של הבלוגרים, בלוגר האוכל הראשון, זקן השבט ואחרון המוהיקנים (אף מילה לא בציניות, הכל אמת לאמיתה מתוך הערכה וכבוד) ואם היה אפשר, הוא היה מדליק את המשואת יום העצמאות של בלוגרי האוכל בישראל ועם אמנון שיש לו אתר וחנות לממכר יצירותיו הקולינריות באשקלון בשם צרמלה

פורלים ברטטוי

מצרכים:

6 פילטים של דג פורל, נטולי שדרה

3 גזרים קצוצים לקוביות

1 סלרי קצוץ כולל הגבעולים והעלים

2 בצלים רצוצים דק

2 פלפלים אדומים קצוצים

2 קישואים קצוצים

2 קופסאות רוטב פסטה של ברילה

2 שיני שום קצוצות

הכנה:

מאדים את הבצל בשמן זית עד לשקיפות. מוסיפים את כל הירקות ומאדים אותם להוצאת הטעמים. מוסיפים את רוטב הפסטה וממשיכים לערבב. הרוטב צריך לכסות את כל הירקות. אפשר להוסיף מים עד לכיסוי מלא. לאחר הרתיחה, מתבלים במלח, פלפל, 1/4 כוס רוטב סויה, 3 גרגרי פלפל אנגלי, עלי טימין יבשים, כפית חומץ בלסמי. מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה.

בזמן שהרטטוי מתבשל, מתבלים את הדגים במלח גס ועלי טימין ומטגנים במעט שמן זית לסגירה.

לאחר חצי שעה, כשכל הירקות רכים, מוסיפים את הדגים לסיר. מביאים לרתיחה קלה ומגישים מיד.

קוגל פסטה מהיר

מצרכים:

2 חבילות פסטה ברילה מסוג פפרדלה.

1 בטטה קלופה, חתוכה לקוביות קטנות

1/4 כוס קינמון

1 כוס סוכר

2 תפוחים קצוצים לקוביות

1 כוס חמוציות.

הכנה:

מבשלים את הפסטה לפי ההוראות של האריזה. מוציאים את הפסטה דקה אחת לפני שמוכנה כדי לקבל פסטה אל דנטה. מוציאים את הפסטה, מסננים ומעברים לקערה גדולה.

מתבלים את הבטטה בשמן זית ומלח גס ומכניסים לתנור למשך כ-20 דקות על חום 180 מעלות.

בקערה קטנה, מכניסים את הסוכר, הקינמון, התפוחים, החמוציות והבטטה. מערבבים היטב את הכל ויוצקים מעל לפסטה שבקערה הגדולה. מערבבים הכל יחד על מנת לקבל פסטה עם כל התוספות יחד. מעבירים לקערת הגשה ומגישים.

סלט " קפרזה " עם גבינת "מה עז " בסגנון " פנצנלה" (הסלט שהכנתי יחד עם ששת)

5- 6 עגבניות פרוסות

2 יח גבינת עיזים

חצי צרור ריחן

250  גרם רוקפור

חצי כוס שמן זית

5 שיני שום קצוצות

6 פרוסות לחם

שום קונפי

גרידת פרמזן לקישוט

אורגנו

ההכנה

קורצים עיגולים מהלחם , יוצקים שמן זית בתבנית ומצפים את הלחם משני צדיו בשמן. מכניסים לתנור 200 מעלות להשחמה משני צדדים.

בצלחת הגשה מניחים את פרוסות העגבניות. את גבינת העיזים  ( נקניק) פורסים עם פורס ביצים, על כל פרוסת עגבנייה מניחים עיגול של גבינה.

מפזרים אורגנו וממליחים לפי הטעם. יוצקים שמן זית בנדיבות.

מכינים מטבל מהריחן , מטגנים עם שום 3 דקות. מגרדים את הרוקפור בקערה ומערבבים עם הריחן, מוסיפים גם ריחן ( בזיליקום ) טרי.

מפזרים מהמטבל על הגבינה.

מניחים על כל עיגול מהלחם הקלוי.

מפזרים שום קונפי ומגישים

הערה חשובה: הלחם מעל על מנת שלא יירטב מהרוטב שנוצר.

בתיאבון

הפוגה קלה לטיול בשוק. כך נולדת מנה

הפעם אני רוצה לתת לתמונה לדבר.
תבינו לבד (מומלץ לזמזם את מנגינת השיר "אצא לי השוקה")
במטבח: שף שלום גניש, מסעדת צ'מפיונס, כפר המכביה
כל השאר כולל טעימות: אני